אושר סופית תיקון לחוק שיקל משמעותית את הסדרי הירושה של נרצחי ונופלי המלחמה. לפני מספר ימים, הכנסת אישרה בקריאה שלישית תיקון לחוק הירושה. מטרת התיקון, שקודם על ידי שר המשפטים יריב לוין, היא להקל על הליכי הירושה של הנרצחים בהתאם למורכבויות הנובעות מאירועי ה-7 באוקטובר. עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני הירושה, ציין כי "חוק הירושה תוקן לטובת משפחות נרצחי וחללי המלחמה ונועד להקל עליהם בתהליך קבלת הצווים וחלוקת העיזבון, בצורה גמישה ובהתאם לרצון המשפחות. עובדי האפוטרופוס הכללי פועלים למתן מענה רגיש ומהיר למשפחות, כדי להקל עליהם בשעתם הקשה".
התיקון מאפשר, בין השאר, ליורש לוותר על חלקו בירושה לטובת הורים, נכדים, אחיינים של המוריש ולטובת עוד קרובים למנוח. בעבר, החוק הגביל את יכולתו של יורש להסתלק מהירושה לטובת בן זוג, ילד או אח של המנוח בלבד. בנוסף, נוכח המציאות הקשה במסגרתה נרצחו, לעיתים, שני בני משפחה או יותר ביחד, מאפשר התיקון לקבוע חלוקה אחרת של העיזבון בין היורשים, ואף מעניק לרשם לענייני ירושה סמכות לעשות כן, במקרים המתאימים.
במילים פשוטות, מה המשמעות של התיקון לחוק?
אירועי הטבח ב-7 באוקטובר הביאו לסיטואציה שעד לאותו יום ארור היו נדירים - מוות של משפחה שלמה או של כמה בני משפחה מאותה משפחה. הדבר מייצר אתגרים בנושא הורשה וחלוקת עזבונות. עו"ד ליהיא כהן דמבינסקי, שותפה ומנהלת תחום דיני משפחה במשרד עורכי דין פירון, מציינת כי החקיקה החדשה קובעת הוראות שיקצרו הליכי ירושה וימנעו עיוותים בחלוקת העזבון במקרים הקשים והמורכבים שהמציאות האכזרית יצרה.
"חוק הירושה קובע כי עם פטירת המוריש, העיזבון עובר ליורשיו. סעיף 9 לחוק הירושה, שכותרתו "שניים שמתו כאחד", קובע את אופן חלוקת העיזבון במקרים שבהם נפטרו כמה בני משפחה ולא נקבע מה היה סדר הפטירות ביניהם. חשוב לציין כי לסדר פטירת היורשים קיימת חשיבות רבה הן לצורך הקביעה מיהם היורשים, והן לגבי היקף העזבון שירשו.
"במקרה שהוחלט שלא ניתן לקבוע את סדר הפטירה, החוק קובע מדרג מורכב מאוד של הורשה. בית המשפט נדרש לערוך סימולציות עבור כל אחד מקרובי הנפטרים, ולמיינם ל"יורשים ודאיים", כלומר יורשים שזכאים לנתח בעיזבון בכל אחת מאפשרויות סדר הפטירות; ול"יורשי ספק", שיהיו זכאים לרשת רק בסדר פטירה מסוים. בשלב הבא יש ליישם חוקיות שונה ליחסים שונים של הקרובים הממוינים בינם לבין עצמם. כך למשל אם כל היורשים הם במעמד "יורשי ספק", יש למיינם לפי מידת קרבתם למנוח, הנקבעת בהתאם לדיני הירושה".
האם זה סופי ואיזה מצב זה בא לתקן?
עו"ד כהן דמבינסקי מסבירה כי חוק הירושה קובע מנגנון מסורבל מאוד למקרה שבו בני משפחה הולכים לעולמם באותו אירוע. "התיקון לחוק בא לתקן את המנגנון המסורבל הזה ולחסוך את עינוי הזמן ועינוי הדין הכרוכים בבירור פתולוגי מי נפטר לפני מי וכן מעניק לבית המשפט שיקול דעת לחלק עזבונות באופן שנראה לו הוגן וצודק, גם אם לא תואם את המנגנון המסורבל בחוק. לדוגמא, ניקח למשל אם אלמנה שיש לה בן נשוי ללא ילדים, ושניהם הלכו לעולמם באותו אירוע טרגי. אם יקבע שהאם נפטרה ראשונה, אז עזבונה עובר לבן המנוח, ואלמנתו יורשת למעשה את עיזבון חמותה בנוסף לעיזבון בעלה. לעומת זאת, אם ייקבע שהבן נפטר ראשון, אז עזבונו מתחלק בין אלמנתו לאימו המנוחה, ואותה יורש דודו, אחיה של אימו".
נושא נוסף שמבקש החוק לתקן הוא הסרת ההגבלה על האפשרות להסתלק מעיזבון. יורש יכול כיום "להסתלק" - כלומר להעביר את חלקו בעיזבון לאחרים, רק אם מדובר בבן זוג, ילדו או אחיו של המנוח. כעת, בשל ריבוי המקרים שבהם לא נותרו בחיים בני המשפחה הגרעינית של המוריש, מוצע לאפשר ליורשים להסתלק גם לטובת הורה או נכד של המנוח.
במה יקל התיקון לחוק?
התיקון לחוק יקל בכך שימנע עיכוב מיורשי קורבנות הטבח הנורא מלקבל את הזכויות המגיעות להם בדחיפות.
כיצד בני משפחה של נרצחי ונופלי המלחמה יכולים להיות מודעים לזכויותיהם?
מערך רשם הירושה נותן מענה מקצועי ומהיר גם בכל הנוגע לבקשות המוגשות בעניין הנרצחים וההרוגים במלחמת "חרבות ברזל". במסגרת זו הוקם מוקד חירום ייעודי שמסייע למשפחות החללים והנרצחים בענייני ירושה בטלפון 077-7716411 בימים א'-ה' בין השעות 08:00-18:00.
