זמן קצר לאחר שהתגלה אצלו הסרטן, ביקש איתן ורטהיימר מבני משפחתו: "אל תהיו עצובים. חייתי חיים כמו של כמה אנשים, הגשמתי את כל החלומות ואפילו יותר. לכן אני מעדיף איכות חיים על חיים ארוכים". אתמול, בגיל 70, ורטהיימר, מהתעשיינים ואנשי העסקים הבולטים בישראל, הלך לעולמו, לאחר מאבק ממושך במחלה הקשה. הוא שמר על אופטימיות וחיוך לאורך כל הדרך, אמרו אתמול חברים ובני משפחה. הלוויתו התקיימה היום (ג') בבית העלמין בקיסריה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"הוא נלחם כמו אריה במשך שנתיים", מספר אחד מחבריו. "כשגילו אצלו את המחלה, הוא קרא לי לפגישה בבית קפה ואמר לי, 'תקשיב אני לא אהיה פה עוד הרבה זמן, גילו לי סרטן מאוד אלים'. התחלתי לבכות, והוא מנחם אותי, 'הכל בסדר'. הרופאים אמרו שיש לו כמה חודשים, אבל הוא לא ויתר ונלחם במשך יותר משנתיים".
לפני כחודש וחצי ערכה משפחתו של ורטהיימר אירוע בהשתתפות אשתו אריאלה, ילדיו, נכדיו וחבריו הקרובים. "זה היה סוג של אירוע פרידה", מספר אחד המשתתפים. "הוא היה על כיסא גלגלים, אבל צלול לגמרי ומאושר שכולם סביבו".
"הוא נלחם כמו אריה במשך שנתיים", מספר אחד מחבריו. "כשגילו אצלו את המחלה, הוא קרא לי לפגישה ואמר לי, 'תקשיב אני לא אהיה פה עוד הרבה זמן, גילו לי סרטן מאוד אלים'. התחלתי לבכות, והוא מנחם אותי, 'הכל בסדר'"
"למדתי הכל מאבא"
ורטהיימר, יחד עם אביו סטף, כיום בן 95, ניהלו את אחת האימפריות העסקיות הגדולות בישראל. הונה של המשפחה מוערך ביותר מ-6 מיליארד דולר. במשך שנים נחשבה למשפחה העשירה בישראל. איתן השאיר אחריו חמישה ילדים, אחת מהן היא השחקנית מאיה ורטהיימר, הנשואה לקונסול הכללי של ישראל בניו יורק ולשעבר שר התיירות, אסף זמיר. אשתו, האמנית והנדבנית אריאלה, היא אמה מנישואים קודמים של המוזיקאית סיון טלמור. את מוסר העבודה למד איתן מאביו. כבר בגיל חמש התחיל לעבוד בנגרייה המשפחתית, שתהפוך עם השנים לחברת הענק "ישקר", שמעסיקה כיום אלפי עובדים. כילד לקה בשיתוק ילדים ואיבד את אחת מעיניו.
ורטהיימר נולד ב-1951 בנהריה, ילד שני מתוך ארבעה. משפחתו שהגיעה מגרמניה, התגוררה לצד עולים נוספים שעלו משם והפכו לתעשיינים מובילים, כדוגמת משפחת שטראוס, איתה נמצאת המשפחה בידידות לאורך שנים. איתן שירת בצה"ל ביחידת פיתוח בחיל החימוש ולאחר שחרורו מצבא קבע ניסה להשתלב במפעל "ישקר" המשפחתי, אך פרש לטובת עסקים עצמאיים. לימים יספר כי זו הייתה אחת ההחלטות הטובות שעשה, הזדמנות לפלס את דרכו באופן עצמאי. "כל מה שלמדתי זה מאבא שלי", סיפר ורטהיימר. "כששאלתי אותו איך מנהלים עסק, הוא ענה: 'את העסק מהראש, את המשפחה מהלב'. ואיך מנהלים אנשים? מהראש ומהלב. זה משפט אופייני לו. הוא דוגל ב'עשה ואל תדבר.' המבחן של עסק כמו ישקר הוא בלמצוא לקוחות בעולם למוצר, ופחות בלדבר עליו".
בשנות ה-80 איתן הצטרף לניהול החברה המשפחתית לאחר שאביו נפצע בתאונת דרכים קשה. תחת ניהולו צמחו הרווחים פי 20, עד שב-2006 נמכרה החברה לברקשייר האת'וויי, שבבעלות וורן באפט, בעסקת ענק תמורת כשישה מיליארד דולר. ורטהיימר פיתח יחסי חברות קרובים עם באפט, שנחשב אז לאיש השני העשיר בעולם. "למדתי ממנו", אמר בראיון ל"ידיעות אחרונות", "שהאדם הכי עשיר הוא אחד שצריך הכי פחות, אני לא נותן לכסף לנהל אותי. בסוף כל אחד אוכל מפה אחד. גם לפני שמכרנו את החברה במיליארדים לבאפט אכלתי ארוחת צהריים אחת ביום. מה עושים עם כל כך הרבה כסף? אני הולך לאכול ארוחת צהריים עם שני מזלגות? אני אקנה עוד שעון סווטש? מה אני יכול לעשות? אם מישהו מתעשר פתאום וקונה דירה גדולה יותר או אוטו גדול יותר, אז חל שינוי בחייו.
"זה לא המצב אצלי. הייתי אצל באפט במשרד שלו, יש לו משרד רגיל לחלוטין. היינו ארבעה חבר'ה במשרד, והוא אמר שזו הישיבה הכי גדולה שהייתה לו במשרד. המשכורת שלו היא 200-100 אלף דולר בשנה - האיש השני העשיר בעולם. הוא אוהב המבורגר, צ'יפס וקולה, גר בבית בן 49 שנה, מחליף אוטו פעם בכמה שנים ומבסוט מהחיים. אין לו נהג ולא שומר ראש, והוא אוהב את מה שהוא עושה".
3 צפייה בגלריה
איתן ורטהיימר עם וורן באפט והאב סטף. "מותר לי להיות קצת אחר מהם"
(צילום: ארכיון - ישקר)
בניגוד לבאפט, אתה לא חי חיי סגפנות - נשאל באותו ראיון, יש לך אוסף מכוניות, יאכטה ומטוסים פרטיים. "יש הרבה דברים שאני לומד מבאפט, גם אבי סטף חי צנוע, אבל מותר לי להיות קצת אחרת", השיב בכנות. "החיים מלמדים שכולנו מגיעים בסוף לאותו המקום. אני דוגל בדברים של באפט: אתן לילדים שלי מספיק כסף כדי שיוכלו לעשות משהו, אבל לא מספיק כסף כדי לא לעשות שום דבר. צריך לתת להם מספיק כדי שיהיו מאושרים, וכבר למדתי שאי-אפשר לקנות אושר או זמן או בריאות".
את ההחלטה למכור מאה אחוז מהחברה המשפחתית לבאפט, הסביר ורטהיימר בכנות. "היה חשוב לנו למכור את העסק לפני שיהיו בעיות משפחתיות. אנחנו רואים מה קורה בעסקים משפחתיים אחרים, ולא צריך לחכות שיהיו בעיות."
למה לי פוליטיקה?
בשנים האחרונות עסק ורטהיימר בעיקר בפילנתרופיה. "הוא לא ייחצן את עצמו", מספר אחד ממכריו, "אבל עזר להמון אנשים". ורטהיימר היה שותף יחד עם שאול מופז בהקמת תוכנית עתידים שמטרתה לשלב צעירים מצטיינים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל במוסדות להשכלה גבוהה וכיהן כיו"ר הדריקטוריון של המיזם. על פעילויותיו זכה בשנת 2011 לתואר דוקטור לשם כבוד של הטכניון.
בנוסף, הוא ייסד בשותפות עם הסוכנות היהודית את "קרן דרומה צפונה" שמטרתה לחולל שינוי בכלכלה האזורית ולהעלות את רמת החיים בגליל ובנגב. "הפילנתרופיה קשה יותר לניהול מאשר עסקים", אמר. "אני כבר הרבה שנים פעיל בתחום הפילנתרופי, מתחת לפני השטח, ועדיין לא מרגיש ביטחון מוחלט. עסקים זה דבר הרבה יותר פשוט, אם יש לך מוצר מוצלח זה עובד. פילנתרופיה זה דבר מורכב הרבה יותר".
לאחר שהפך את "ישקר" לחברה התעשייתית הפרטית הגדולה בישראל ומכר אותה לבאפט - ורטהיימר התרחק מהניהול השוטף של החברה, אך התעקש על כך שבסיסה המרכזי יישאר בישראל. יעקב הרפז, יו"ר ונשיא ישקר, מספר: "איתן מינה אותי כנשיא החברה במקומו בשנת 1995 והוא הפך ליו"ר. גם לאחר שישקר נמכרה לוורן באפט, איתן דאג שאשאר בתפקידי, כדי שתישמר התרבות העסקית הייחודית של החברה. זה היה מאוד חשוב לו. הוא דאג בהסכם המכירה לבאפט לכל העובדים הישראלים, זה איתן. הוא קרא לי אחי, כל הזמן. וכשלא קרא לי אחי, אמר, בצחוק כמובן, 'זה האחד שפיטר אותי מישקר'".
הרפז מספר כי למד רבות מסגנון הניהול של ורטהיימר. "איתן הגיע לחברה בשנות ה-80 לאחר שסיים את לימודיו בהרווארד, הוא הוביל שינויים מרחיקי לכת ויישם טכנולוגיות מתקדמות שמשלבות רובוטיקה ואוטומציה. בשנים שלו ישקר פיתחה והרחיבה את הפעילויות הגלובליות שלה ורכשה חברות בקוריאה, ביפן ובארה"ב. היה לו סגנון ניהול ייחודי מלווה באינטואיציות חדות וחשיבה לטווח ארוך. במילים מועטות ובביטויים קצרים הוא העביר את המסרים שלו. לצד המקצועניות היה לו חשוב מאוד לפתח את התחושה המשפחתית בין עובדי ישקר. אני לא יכול לדבר הרבה עכשיו כי למרות שידענו שמותו קרב, זה כואב מאוד".
א', לשעבר בכיר במוסד, סיפר על הרצאה שנשא ורטהיימר לחניכי הקורס שעליו פיקד בתחילת שנות האלפיים. "איתן הרצה בהתנדבות, שיתף בסיפור חייו והשיב על שאלות. בין היתר הסביר לחניכים כמה חשוב לדעת לנתח נכון את איסוף הנתונים. אמנם הוא התייחס לנושא כאיש עסקים, אבל המסקנה הייתה נכונה וברורה גם לגביהם, כאנשי מוסד. כשאחד החניכים שאל אותו איך הוא בודק ובוחן אדם, ויודע שהוא מתאים או לא מתאים לתפקיד מסוים, השיב ורטהיימר, כי הוא מזמין אותו לארוחת צהריים, ולפי האופן בו האדם אוכל, הוא יודע אם הוא מתאים או לא. שאלה נוספת הייתה האם יש בדעתו לפנות לפוליטיקה באיזה שלב, ורטהיימר השיב בשלילה מוחלטת. הוא הסביר, שכל אחד צריך להיות במקום שבו הוא טוב, ושהוא לא יכול להיות טוב בפוליטיקה".
בשנים האחרונות הפך העיתונאי ומבקר המסעדות, ניב גלבוע, לחבר של ורטהיימר על רקע האהבה המשותפת של שניהם לאוכל וליין. "עם השנים הפכנו יותר ויותר חברים וכל פעם הייתי המום מכמות הפעילות הפילנתרופית שלו ומהיקף התרומות. תמיד שאלתי אותו למה אתה לא מפרסם את זה, הוא לא הסכים בשום אופן. החשיבה שלו הייתה שמה שנותנים, לא צריך לפרסם. מעולם לא נתן להרגיש שהוא אדם עשיר. מתברר שכל השנים שעבד בישקר לא נחשף לעולם האוכל וזה לא עניין אותו. הוא סיפר לי שהיה נוסע המון ליפן בענייני עסקים, היה שקוע כולו בעבודה, הוא פשוט לא היה יוצא מהמלון, אוכל וישן במלון, וחוזר לארץ, את טוקיו, את עולם הסושי והדגים הוא גילה פעם ראשונה רק לפני כמה שנים, לפני כן נראה לו בזבוז זמן ללכת למסעדה. התחברנו בדיוק בתקופה שגילה את עולם האוכל והיין והיינו הולכים יחד למסעדות.
"היה לו מנהג מצחיק שעם מי שנפגש ואהב, היה מצטלם איתו בפוזה של דו-קרב אקדחים עם אצבע שלופה. גם לי יש תמונה כזאת ורק אח"כ גיליתי לאיזו חבורה מטורפת הצטרפתי: היו לו תמונות כאלה עם נשיא ארה"ב, עם וורן באפט וכו'. אבא שלי נפטר לפני 20 שנה, הוא היה עבורי ממש דמות אבהית".
הנס לא הגיע
לפני כשנתיים וחצי חלה ורטהיימר בסרטן. על הרגע שבו התגלתה המחלה, סיפרה אשתו אריאלה בראיון ל"כלכליסט": "במקצועי אני טכנאית רנטגן. וביום שאיתן הלך לעשות בדיקת MRI, הוא שכב במכונה ואני ישבתי בחדר של הטכנאי. הייתי הראשונה שראתה את הגידול בזמן אמת. שאלתי את הטכנאי, 'הכתם הלבן הזה זה גידול?' והוא שאל אותי 'יש לבעלך בעיות קוגניטיביות?'. עניתי 'כן' בלי לחשוב יותר מדי, אפילו לא הבנתי מה הוא בדיוק שאל. והוא השיב: 'הרופא ידבר אתכם'. אבל אני כבר הבנתי. החודש שבין גילוי המחלה ועד הניתוח שהוא עבר היה מאוד דחוס. בחודש הזה איתן העביר לי את כל המידע שחשב שאני צריכה לדעת, ואת האחריות לנכסים ולעסקים שנותרו. בניתוח שהוא עבר הגידול אמנם לא הוצא במלואו, אבל זכינו באיתן כמו שהוא בחזרה".
אבל בחודשים האחרונים האופטימיות הזהירה התחלפה בהבנה הכואבת שהסוף מתקרב. הבת מאיה כתבה: "סבא/אבא איתן. זה אגואיסטי שאני מבקשת שתישאר פה כמה שאפשר בשבילי, אבל זה גם בשביל אסיה ובעזרת השם בשביל הילדים שיהיו לי בעתיד. זה בגלל שהעולם שאני נולדתי אליו זה העולם שאתה הבסיס שלו, כך גם ביקשתי שתהיה בלידה של אסיה כדי שגם היא תיוולד אלייך. כי העולם איתך אבא, הוא העולם הכי טוב שאני יכולה לבקש בשבילנו".
"סבא/אבא איתן, זה אגואיסטי שאני מבקשת שתישאר פה כמה שאפשר בשבילי", כתבה הבת מאיה ורטהיימר, "זה בגלל שהעולם שאני נולדתי אליו זה העולם שאתה הבסיס שלו, העולם איתך אבא, הוא העולם הכי טוב שאני יכולה לבקש"
ורטהיימר שעברה לגור לאחרונה בארה"ב עם בעלה אסף זמיר, הקונסול הכללי בניו יורק, שיתפה בקושי שיש בחיים רחוק מאביה: "זה געגוע משוגע. הייתה לי נקודת שבירה ביום שישי הראשון שלי שם. זה מאוד מאוד קשה, זו חוויה קשה. לא סתם התעכבתי עם המעבר לניו יורק".
בשבוע שעבר, כשהיה ברור שמדובר בימים האחרונים של אביה, חזרה לישראל כדי להיפרד ממנו. "יש לנו עניינים של בריאות בבית", כתבה בפוסט. "אני לא רוצה שנדבר על זה וזה עניין שאני מדחיקה הרבה זמן. ההודעות של 'מה קורה עם...' זה גומר אותי כי פשוט אין לי חדשות טובות אף פעם. כל כך מקווה לנס שיבוא". אבל הנס לא הגיע. אתמול איתן ורטהיימר עצם את עיניו בפעם האחרונה.
פורסם לראשונה: 07:15, 05.04.22
