מכל המכות שחטפה אינטל בשנים האחרונות, נראה שזו הקשה ביותר: פרישתו של מנכ"ל החברה בארבע השנים האחרונות פט גלסינגר - האיש שחזר לחברה כמושיע וניסה לחולל בה את השינוי הגדול בתולדותיה, שכל כך מזוהה עם השיקום המאחר להגיע - היא לא עוד מהלך בסדרת הקיצוצים והשינויים הדרסטיים שעוברת אינטל מאז מינויו.
שני מנהלים בכירים יחליפו את גלסינגר כמנכ"לים זמניים עד שיימצא לו יורש: דייב זינסנר, כיום סגן נשיא בכיר ומנהל כספים ראשי, ומישל ג'ונסטון הולטהאוס, המשמשת כיום כמנכ"לית "אינטל פרודקטס" וצפויה להמשיך במקביל גם בתפקיד זה.
קשה לדעת בוודאות מה התרחש מאחורי הקלעים בקומת ההנהלה של ענקית המעבדים העולמית בסנטה קלרה, אבל אפשר לנחש: לפי היישום המיידי של המהלך, בעיצומו של מה שאמור להיות תהליך הבראה; לפי המינוי המהיר של שני ממלאי המקום, ללא תקופת חפיפה; לפי עקירתו של גלסינגר גם מכיסא הדירקטוריון - נראה שהרוחות סערו. הסבלנות שגילו בדירקטוריון לצעדים שהוליך גלסינגר הלכה ופקעה מרגע לרגע, מהפסד להפסד. מספיק זה מספיק.
בנסיבות האלה, פרישתו של המנכ"ל גלסינגר מדאיגה במיוחד, כי היא מצביעה על כשלונו של המהלך ההירואי הגדול שהוביל מאז מונה לתפקיד להצלת החברה, שמנייתה איבדה 52% מתחילת השנה. אם מעסיקיו של גלסינגר היו חושבים שהצעדים הללו מתחילים לתת פירות - צעד כזה לא היה מתרחש; לא כך ולא עכשיו.
מה שכואב לאינטל כואב לישראל
רק בחודשיים האחרונים השלימה אינטל עוד מהלך דרמטי, חסר תקדים, של פיטורי 15 אלף מעובדיה בעולם - כ-1,500 בישראל - כ-15% מכוח האדם שלה. זהו מהלך שבא אחרי שורה של מהלכים קשים אחרים בארבע השנים האחרונות, שלא הניבו את התוצאה המקווה. הכנסותיה ממשיכות לרדת, המניה שלה מקרטעת, והפסדיה גדלים. החברה, שלאורך עשרות שנים שלטה כמעט ללא עוררין בשוק המעבדים העולמי, סופגת מכה אחר מכה.
גלסינגר נחשב אוהד ישראל עקבי ומובהק, וגם לאורך השנה האחרונה - תקופה מאתגרת לעמיתיו בעמק הסיליקון - לא הפסיק להתבטא באומץ בסופרלטיבים על ישראל בכלל ועל עובדיו בארץ בפרט. בתחילת המלחמה, בראיון לרשת פוקס, טען בהתרגשות, כי "הישראלים הם האנשים הכי קשוחים בעולם. למרות הקרבות, הם לא פספסו ייצור של אף פרוסת סיליקון או התחייבות שהייתה להם לפיתוח מוצרים. בגלל זה אנחנו שם כבר 50 שנה". כל אחד מעובדי אינטל בארץ קיבל גם במהלך המלחמה מענק מיוחד של 5,000 דולר כאות הערכה למה שהגדיר הבוס "חמלה ועמידות שאתם מציגים".
אבל הרבה מעבר לסימפטיה האישית - מה שכואב לאינטל כואב גם לנו: לישראל יש אינטרס מובהק בשרידותה של הענקית האמריקנית. השפעתה על המשק הישראלי עצומה: החברה אחראית ל-5.5% מייצוא ההייטק שלנו ולכ-1.75% מהתמ"ג. במצב העדין של המשק הישראלי - אחרי שנה של מלחמה בכמה חזיתות - קריסה אפשרית של אינטל היא גזירה שצריכה להדאיג מאוד את המשק הישראלי.
אינטל מעסיקה בארץ כ-10,000 עובדים וישראל נחשבת בחברה למרכז פיתוח וייצור אסטרטגי מרכזי. השבבים שתוכננו בחיפה מניעים כבר עשרות שנים מחשבים ומכשירים בכל נקודה על-פני הגלובוס, כולל ה"אס" החדש שהיא תולה בו תקוות רבות - מעבד Lunar Lake למחשבי Copilot Plus. במקביל, ההשקעה במפעלי הייצור בקריית גת הוכיחה את עצמה כרווחית ועמדה במבחנים קשים לאורך השנים.
בחודש יוני הקפיאה אינטל חלק מתוכניות הרחבת המפעל שלה בקריית גת, שעלות הקמתו אמורה הייתה להסתכם ב-25 מיליארד דולר - פרויקט הבינוי הגדול ביותר כיום בארץ. כבר להקפאה הזו יש השלכות כלכליות: בעקבות ההסכם שחתמה עם ממשלת ישראל, אינטל מחוייבת בעשור הקרוב לרכש גומלין בארץ בסך 60 מיליארד שקל.
מרגיש כמו הזמן הנכון ללכת?
גלסינגר החל את הקריירה שלו באינטל בשנת 1979, התקדם בחברה עד שהפך למנהל הטכנולוגיה הראשי הראשון שלה. במכתב שהועבר בשעות האחרונות לעובדי החברה הוא כתב: "כידוע, אינטל היא הבית שלי כבר שנים רבות. התחלתי כאן לראשונה כסטודנט בן 18, ואני יכול לומר בלב שלם, שהובלת החברה הנהדרת הזו היתה הכבוד של חיי. התמזל מזלי לראות את החברה בכמה תקופות שונות במשך ארבעה עשורים, שבמהלכן התעשייה והחברה שלנו חוו שינוי וחדשנות בקצב מהיר, שינוי עמוק והמצאה מחדש.
"כולנו צריכים להיות מאוד גאים", המשיך גלסינגר, "ואנחנו מעבירים הילוך מתקופה של השקעה לתקופה של רווחיות בת קיימא, שתאפשר אינטל חזקה יותר לשנים הבאות. לפיכך, זה מרגיש כמו הזמן הנכון ללכת. אני יודע שזו לא הייתה שנה קלה. ראיתי את הצוותים שלנו נשארים חזקים ועמידים מול החלטות קשות שימצבו את החברה לצמיחה עתידית ולתחרותיות".
הצרות של אינטל
הצרות של אינטל החלו במגיפת הקורונה העולמית, שתרמה למשבר בתחום הדגל של אינטל, המעבדים למחשבים: אחרי שמיליונים בעולם מיהרו להצטייד במחשבים אישיים, הביקוש ירד בבת אחת. בהמשך, עיכובים בתוך הארגון במעבר לטכנולוגיות ייצור מתקדמות השאירו את אינטל מאחורי יריבותיה הזריזות והיעילות מן המזרח. את שוק המעבדים לסלולר היא פספסה לפני שנים ברשלנות; את שוק מעבדי ה-AI היא איבדה ל-Nvidia; בשוק המעבדים לחוות שרתים הקרבות מתנהלים מזמן בלעדיה, בין Nvidia ל-AMD; וחברות כמו אפל וגוגל החליטו לוותר על שירותיה ולפתח עצמאית מעבדים "בתפירה אישית" למטרות שונות, בטכנולוגיה שונה משלה.
אפילו מיקרוסופט, השותפה המסורתית למחשבי "ווינטל" (הלחמה בין מערכת ההפעלה ווינדוס לבין מעבדי אינטל), הפנתה לה עורף באחרונה: היא בחרה להתאים עצמה למחשבי "Copilot Plus" חדשים, המונעים בכלל על-ידי מעבדים מתחרים מבית קוואלקום, שהם מאריכי חיים ומתמחים כמובן בבינה מלאכותית. לאינטל יש לכך תשובה טובה, אבל הרכבת כבר נטשה את התחנה.
ייאמר לשבחו של גלסינגר, שהוא נכנס באומץ למיטה חולה: הוא ניסה לחולל באינטל מהפיכה אגרסיבית הכוללת תוכנית רב-שנתית, שבמהלכה אמורות היו לצאת לשוק חמש "משפחות" של מוצרים משמעותיים שימחקו את הפער מול המתחרים. במקביל, הוא פתח לראשונה את שערי מפעלי הייצור של אינטל לכל מי שמעוניין לייצר שבבים ("פאונדרי") - שוק ששוויו מוערך ביותר מ-100 מיליארד דולר - וכך ניסה להכות ישירות את מלכת התחום, הענקית TSMC הטאיוואנית.
אבל מדובר במהלכים שדורשים כנראה שנים כדי לשאת פירות - נצח במונחי שוק הטכנולוגיה העולמי התזזיתי; הלקוחות לא מיהרו להגיע, וגם תהליכי הייצור של אינטל כנראה לא יעילים כבעבר. ובינתיים החברה ממשיכה לאבד לקוחות ומדממת מיליארדים דווקא בתחום שבו הובילה כל השנים - ערכות שבבי המחשב שלה.
