האם יאושרו תקנות שמעניקות הקלות למנפיקי תווי קנייה וכרטיסי מתנה? מחר (ג') ייערך דיון בוועדת הכלכלה על אישור תקנות פטור לתווים כאלה (שמאפשרים קנייה כמו בכסף מזומן מרשימה מוגבלת של בתי עסק). כבר היום השוק הזה מתפתח בקצב מהיר והצרכנים מוצפים בתווי קניות לפסח של רשתות שיווק כמו שופרסל (תו הזהב), רמי לוי, פוקס וקבוצות נוספות וכן בכרטיסי מתנה של חברות כמו buyme ונופשונית. אם ההקלות יאושרו, טוען מנכ"ל אמון הציבור רונן כביר, נראה הצפה אדירה בכרטיסי מתנה שכן הם יהיו פטורים משלל הגנות צרכניות.
התקנות, שנוסחו על-ידי משרד המשפטים, מבקשות להנציח את ההבדלים בין כרטיסי אשראי לתווי שי ושוברי מתנה ולאפשר למנפיקות אחריות מופחתת כלפי צרכנים. לפי המשרד, אם הצרכנים יקבלו הגנות בתווי שי כמו בכרטיסי אשראי זה יביא להכבדה עודפת ולייקור התווים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי דברי ההסבר לתקנות, הן מחריגות את תווי הקנייה מהחוק בשל הדמיון שלהם לכסף מזומן, בעוד שבשטח הם מתנהגים יותר ויותר כמו כרטיסי אשראי, גם במראה (פלסטיק ולא נייר) וגם באופן הפעולה (בהעברה לא מיידית של כספים ובשימוש באונליין). אם התקנות יעברו, צרכנים שיקנו אונליין עם התווים, יתקשו לבטל עסקה ולעצור תשלום אם המוצר לא סופק להם.
ביניים: תווים אנונימיים משמעם אחריות מופחתת במקרה של אובדן וגניבה
בין היתר התקנות פוטרות את תווי הקנייה מעמלות וכן מאפשרות לתווים להיות אנונימיים עד צבירה מרבית של 1,500 שקל. כלומר אם הכרטיס מוטען עד לגובה סכום זה, אינו ניתן לטעינה חוזרת והחיוב הוא מיידי – התקנות חלות עליו ולא חוק שירותי תשלום.
אם צרכן איבד את התווים או שהם נגנבו, המנפיק כן חייב לפעול כדי לשחזר את היתרה הצבורה באמצעי התשלום שאבד או נגנב לבקשת מי שנחזה בעיניו כמי שהחזיק בדין באמצעי התשלום, "למעט במקרים שבהם אין ביכולתו לזהות באמצעים סבירים את אמצעי התשלום של אותו מבקש לצורך שחזור היתרה ובלבד שקיימת יתרה כזאת". כן נכתב כי "מוצע לא להחיל הוראה זו ביחס לתווי קנייה מבוססי נייר שכן להבנתנו אלה לא מאפשרים ביטול הערך בתו הקניה שאבד או נגנב וזה יכול לחשוף את נותן שירותי התשלום לכפל תשלום".
גם לגבי כרטיסים שכן ניתנים לטעינה חוזרת, למשל כאלה שניתן באמצעותם סיוע כלכלי ללקוחות הזקוקים לכך באמצעות תאגידים ללא מטרת רווח או הממשלה – תינתן החרגה. הכל תחת הצדקה כי העלויות למנפיקים יתייקרו והכרטיסים יתייקרו.
אמון הציבור: שהכרטיסים יהיו מזוהים מ-300 שקל ומעלה
באמון הציבור מבקשים להכניס תיקונים בתקנות כדי להגן על צרכנים. בין היתר, הארגון מבקש לקבוע כי יהיו לצרכן מלוא ההגנות בכרטיסים שמוטענים בסכום הגבוה מ-300 שקל (או מספר כרטיסים בסכום זה). "אין שום הגיון בתקרה של 1,500 שקל ללא הגנה. זאת פגיעה נוראית בצרכנים ותמריץ לעסקים ומנפיקים להסיט הוצאות לאמצעי תשלום לא מוגן", כתב מנכ"ל הארגון רונן כביר במכתב ליו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון.
"אפשר להסכים, שעבור תווים של 300 עד 1,500 שקל ניתן יהיה לערוך אימות זיהוי של בעל התו באופן שמגן עליו רק לאחר האימות. קרי, מרגע שהפעלת את הכרטיס באמצעות הכנסת השם והטלפון שלך (ו/או המייל עבור טלפון כשר) תהיה לך הגנה מאובדן, גניבה או חיובים לא תקינים של העסק (למשל עסק חייב על עסקה שלא היתה או בסכום גדול מהמוסכם).
"יחד עם זאת, לא תהיה הגנה בשלב עצם הזיהוי הראשוני - אם צרכן יפנה למנפיק ויגיד 'מישהו אחר הפעיל את הכרטיס שלי', המנפיק יהיה פטור מלהגן עליו (באמצעות אימות ראשוני יקר ומסובך)" כך כתב.
לפי כביר, "התקנות יוצרות תמריץ אדיר למנפיקים וגם לעסקים לעודד ולכוון צרכנים להעדיף שימוש בתווים. המצב מסוכן במיוחד באונליין בו אין אספקה מיידית של המוצר. לאור התקנות הנוכחיות השימוש בתווים יתנפח במיליארדים, משום שישתלם לעסקים לעודד שימוש בתווים".
לטענתו, הצליח לשכנע את משרד המשפטים לוותר על החרגה של סעיף 18 שמתייחס לעצירת העברת כספים מהמנפיק לעסק במקרה שהחל הליך משפטי של כינוס נכסים ופירוק בעקבות חדלות פירעון, "אבל התקנות חייבות לעבור עוד כמה תיקונים, אחרת המצב של הצרכנים יורע", הוא מדגיש.
כן לטענתו אין כיום תועלת באנונימיות של כרטיסים וניתן לאמת בעלות על כרטיס באמצעות שליחת קוד אימות לטלפון סלולרי בעלות זניחה: "בשונה ממזומן, שבו בוצעה העברה של הכסף בפועל ברגע שהצרכן העביר שטרות לעסק, כאן יש חודשים שלמים שבהם אם לא קיבלתי את המוצר, אני יכול לקבל מהמנפיק בחזרה את כספי לכרטיס בלי לרדוף אחרי העסק. כמה צרכנים לדעתכם יעדיפו להישאר עם נייר מודפס ואנונימיות ועם הצורך לרדוף באופן בלתי פוסק אחרי העסק ולשמוע שוב ושוב שהמוצר 'עוד מעט המוצר מגיע'?
"יתרה מזאת, חנויות מקוונות לעיתים קרובות מוכרות מוצר שמתברר בדיעבד שאינו במלאי, משום שהמלאי נמצא אצל ספק אחר. כאשר תפנה החנות לצרכן ותאמר שאין את המוצר והצרכן יבקש את כספו - החנות עצמה תקבל את הכסף (מהמנפיק מ.ק) רק בעוד חודש או חודשיים!
"בנוסף, מדוע שבעל התו יישאר כבול רק לחנות הזו באמצעות זיכוי אליה? מדוע שלא יוכל להשתמש בתו לחנויות אחרות שמכבדות אותו? בעבר, עם תו נייר הדבר זה היה יותר מסובך. אך כיום, כל מה שנדרש היא הודעה למנפיק לבטל את החיוב ולהחזיר את הכסף. מה שיכול להתבצע בלחיצת כפתור".
מייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים נמסר כי התקנות החדשות מגבירות את ההגנות על הצרכן הישראלי בעת השימוש בתווי שי. כך למשל, התקנות קובעות כי במקרה של אובדן או גניבה של כרטיס מנפיק הכרטיס יפעל לשחזר את היתרה הצבורה בכרטיס, זכות אשר לא קיימת היום ללקוח. כמו כן התקנות קובעות הוראות שמבהירות את האחריות שחלה על מנפיק במקרה של טעות בחיוב. בנוסף, התקנות מבטיחות הגנה על הלקוחות במקרה שבית העסק נכנס להליך חדלות פירעון לפני שסיפק את המוצר ללקוח.
