תקציב בלי בשורה. גד ליאור באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
תקציב המדינה הדו-שנתי לשנים 2024-2023, שיהיה בתוקף 19 חודשים, עד ל-31 בדצמבר 2024, הונח היום (ה') על שולחן הכנסת, לקראת ההצבעה לאישורו בקריאה ראשונה במליאת הכנסת שצפויה להתקיים ביום שני הקרוב. יהיה זה התקציב הגדול בתולדות המדינה, שיעמוד השנה על 484 מיליארד שקל ובשנת 2024 על 514 מיליארד שקל, לראשונה סכום הגבוה מחצי טריליון שקל.
יחד עם תקציב המדינה, יונח מחר על שולחן הכנסת חוק ההסדרים שיכלול כ-35 רפורמות. מהחוק הוצאו בימים האחרונים מספר פרקים מעוררי מחלוקת, בהם ביטול הפטור ממע"מ לתיירים וביטול הטבת המס לגמלאים שתכנן משרד האוצר אך לא ייכנס לתוקף בשנת 2025.
כמו כן, הוצאו מהחוק רוב סעיפי הפרק שאמור היה להיאבק ביוקר המחיה, תוך גזירת הגבלות על היבואנים הגדולים. למעשה, חרף הבטחות הממשלה, אין לפיכך בחוק ההסדרים שום חוקים שיטילו מגבלות על המונופולים הגדולים במשק ולכן חוק ההסדרים הזה אינו מבשר על מהלכים כלשהם למאבק ביוקר המחיה.
חרף הבטחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינסו שבועיים לאחר תחילת כהונת הממשלה - לא תהיה גם הקלה נוספת השנה להורים עובדים. זאת, לאחר שלא נמצאו 1.5 מיליארד שקל בתקציב המדינה כדי לנכות נקודות זיכוי ממס ל-600 אלף הורים לילדים בגילאי 12 עד 18. הקלה זאת תיכנס לתוקף רק בינואר 2024.
יחד עם זאת, רק הוארכה הוראת השעה של החוק שיזם שר האוצר הקודם, אביגדור ליברמן, שמעניק נקודות זיכוי להורים לגילי 6 עד 12 וזה יישאר בתוקפו.
עוד הבטחה בהסכם הקואליציוני לביטול מוחלט של המס על משקאות ממותקים, שהשר סמוטריץ' הבטיח לקיים, טרם זכתה בחתימתו על הצו הדרוש לכך ולפיכך לפני חג הפסח לא יוזלו המשקאות הממותקים ובתקציב המדינה נכללת עדיין ההכנסה ממס של כמיליארד שקל על מיסוי המשקאות הממותקים גם בשנת 2023.
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התוכנית הכלכלית של חוק ההסדרים שיונח מחר על שולחן הכנסת: חוק תשתיות לאומיות, צעדים לטיפול במשבר הדיור, הסרת חסמי ייבוא ורגולציות עודפות בשוק התמרוקים, חיזוק התחרות במערכת הפיננסית, הגברת השקיפות בעמלות הבנקים, הפחתת בירוקרטיה לעסקים זעירים, הקלת העומסים במערכת הבריאות הציבורית ומאבק בהון השחור.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ טען הבוקר עם הנחת התקציב: "הנחנו תקציב אחראי ומוטה תשתיות וצמיחה, ואנחנו עושים כל שביכולתנו לשמור על כלכלת ישראל ולפעול לרווחת אזרחיה. אני גאה בתקציב הזה ומרגיש זכות להניח אותו בבוקר הזה בפני כנסת ישראל. אני מבקש להודות לכל אחת ואחד מעובדי משרד האוצר על עבודתם ועל מסירותם למען מדינת ישראל, ליו"ר הכנסת וליועצת המשפטית של הכנסת, לאנשי משרד המשפטים ולחבריי בקואליציה על שיתוף פעולה למען כלכלת ישראל".
חלק מהרפורמות והחוקים בחוק ההסדרים:
• יוטלו מגבלות על החזקת מזומן בסכומים גדולים: חובת דיווח החל מסכום של 100 אלף שקל ואיסור על החזקת למעלה מ-200 אלף שקל במזומן. מגבלות אלו אמורות להעניק לגורמי האכיפה את הכלים לתפוס מזומן המשמש את ארגוני הפשיעה, לקנוס את המחזיקים בו, לגבות בגינו מס כחוק, ולתרום לעקירת הפשיעה החמורה והמאורגנת מהשורש. בנוסף וכצעדים משלימים לכך, מוצע להחיל מגבלות על מתן הלוואות במזומן על ידי נותני שירותים פיננסיים בסכומים של מעל 6,000 שקל.
• חוק תשתיות לאומיות: הסרת חסמי בירוקרטיה ורגולציה שמקשים על הקמת פרויקטים בתחום התשתית במטרה לקצר את לוחות הזמנים ובכך להביא להפחתת הגודש בכבישים, הבטחה לאספקת חשמל, וקידום פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת.
• רפורמה בוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה: במטרה לייעל את עבודת הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה ולהפחית את העומס עליהן, סמכות התכנון לתכניות בהיקף של 1,200 מ"ר תעבור לוועדות המקומיות תוך חיזוק הפיקוח והבקרה.
• רפורמה בשוק השכירות: קידום צעדים שמטרתם לחזק את מעמד השכירות כמוצר אלטרנטיבי בערך שווה למוצר הדירה לרכישה, ובמוקד חיזוק שכירות לטווח ארוך. קביעת ייעוד תכנון לשכירות כך שיחוזק מוצר השכירות לטווח ארוך, עידוד שכירות מוסדית ארוכת טווח, הקמת צוות בתחום ניהול הבית המשותף, הבטחת תפקודן של מערכות, בחינת הגופים העוסקים בתפעול וניהול בתים משותפים ועוד.
• צמצום הנטל הרגולטורי במוצרי מזון במטרה להפחית את יוקר המחיה: תקודם תוכנית רוחבית שכוללת הקלות רגולטוריות ובירוקרטיות לייבוא מזון מן החי. התוכנית כוללת: הארכה של ימי התוקף של בשר דגים וביצים, מסלול מהיר לאישור יבוא ממדינות האיחוד האירופי וארה"ב, ביטול כפל הרגולציה בין משרדי החקלאות והבריאות בייבוא בשר וצמצום הבירוקרטיה והבדיקות בהליך הייבוא.
קידום תוכנית לצמצום רגולציה לייבוא פירות וירקות באמצעות אימוץ מודל הרגולציה האירופאית בתחום הגנת הצומח, שצפוי להגדיל באופן משמעותי את מגוון המוצרים, כך שיהיה ניתן לצרוך נקטרינות ומשמשים בכל השנה ולא רק בחודשי הקיץ. בנוסף, תתאפשר כניסה לישראל של מוצרים אשר כיום אינם נגישים לצרכן הישראלי, כגון פירות יער.
• הסדרה רחבה ואחידה בשוק התשלומים, באופן שיתאים להתפתחות הטכנולוגית בתחום, יעניק הגנה צרכנית מלאה ורחבה ללקוחות ויגביר את התחרות בשוק התשלומים. כך יוכלו שחקנים טכנולוגיים חדשניים לפעול בישראל, תוך הסדרת אפשרות הגישה שלהם למערכות התשלומים.
• חיוב להעברת כספים בין אפליקציות, כמו ביט. יקבעו חובות על אפליקציות ה-P2P להעביר כספים ללקוחותיהם של אפליקציות מתחרות, ולקבל כספים מאפליקציות אלו, כל זאת באופן פשוט ונוח. כך יקטן "אפקט הרשת" ותתאפשר תחרות משוכללת שתטיב עם הצרכנים.
• הגברת השקיפות בעמלות הבנקים והפחתת יוקר המחיה בבנקאות: הבנקים יחויבו למסור ללקוחות בכל חודש מידע על סך העמלות והריביות שנגבו מהם באמצעות אמצעי התקשורת הנוח ללקוח - SMS, מייל וכדומה.
פורסם לראשונה: 16:51, 22.03.23
