הגירעון בתקציב המדינה יסתכם בשנת 2022 ב-4.1%, כפול מהיעד שקבעה הממשלה טרם משבר הקורונה ושעמד על 2%. ללא הוצאות הממשלה על הקורונה, יסתכם הגירעון רק ב-3.7%. בקיץ הנוכחי הגירעון בתקציב הוא עדיין 7% ועל כן מדובר כבר בשיפור עצום בתחזית האוצר שתוצג לממשלה ביום ראשון הקרוב. כמו כן, הצמיחה השנה תעמוד על 5.1% ובשנת 2022 על 4.7%.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כך עולה מנתוני "הנומרטור" שפרסם היום (א') משרד האוצר, הכוללים את כל ההוצאות וההכנסות הצפויות בתקציב המדינה לשנים הבאות. לצד הנתונים האלה מובהר במסמך המפורט גם מה יהיה היקף הצמצום הנדרש בתקציב, כדי לעמוד ביעד הגירעון שנקבע.
המסמך עמוס במספרים ועולה ממנו כי מחויבויות הממשלה לשנת 2022 יסתכמו ב-450.1 מיליארד שקל, ב-2023 - 473.2 מיליארד שקל, ב-2024 - 489.8 מיליארד שקל וב-2025 - 504.3 מיליארד שקל, שהם יותר מחצי טריליון שקל.
הכנסות המדינה ממיסים, מנכסים ומפעולות נוספות יסתכמו ב-2022 ב-392.3 מיליארד שקל, ב-2023 ב-413.8 מיליארד שקל, ב-2024 ב-433.8 מיליארד שקל וב-2025 - 454.7 מיליארד שקל.
הנתון החשוב במסמך הוא שיעור ההתאמה - צמצום בתקציב והעלאות מיסים - שתידרש הממשלה לבצע כדי לעמד בגירעון שייקבע: בשנת 2022 המדובר ב-25.8 מיליארד שקל, כדי שהגירעון יסתכם ב-3.7% בלבד. ב-2023 הצמצום חייב להיות של 29.8 מיליארד שקל, לגירעון של 3.6%, ב-2024 - 29.1 מיליארד שקל לגירעון של 3.2% ובשנת 2025 - צמצום של 24.1 מיליארד שקל כדי להביא את הגירעון לשיעור סביר של 2.7%.
מאחר ששר האוצר, אביגדור ליברמן, הודיע כי לא יועלו מיסים ולא יקוצצו תקציבי משרדי הממשלה, צפוי שהגירעון בשנה הבאה יהיה גבוה בהרבה מהתחזית אם יבוצעו התאמות (מיסים וקיצוצים) בתקציב. ההערכות הן שבמקרה שלא ייעשה דבר, הגירעון שהממשלה תאשר לשנה הבאה יהיה בסביבות 4.5% מהתוצר.
אולם, הממשלה תוכל כמובן להגדיל את יעד הגירעון וכך לצמצם את הגזירות על הציבור. צעדי ההתכנסות האפשריים בצד ההוצאה הם הפחתה של הוצאות הממשלה בתחומים האזרחיים או הביטחוניים. בנוסף לכך, ככל שהממשלה תקבע תקרת גירעון נמוכה יותר ותעמוד בה, כך נטל תשלומי הריבית בגין החזרי חוב בשנים הבאות יפחת באופן שייצור חיסכון תקציבי, אשר ימתן את הצורך לבצע הפחתות בתקציבים האזרחיים או הביטחוניים.
יחד עם זאת, יש לציין כי בשלב זה צפוי בשנים הבאות גידול בתשלומי הריבית ביחס לשנים האחרונות, הנובע מהשפעות הקורונה והצורך לגייס סכומי כסף משמעותיים בכדי לפצות על הירידה בהכנסות ולאפשר את הוצאות התקציב והתוכניות הכלכליות להתמודדות עם הקורונה.
צעדי ההתכנסות האפשריים בצד ההכנסה הם הרחבת בסיס המס, דהיינו: ביטול פטורים קיימים במערכת המס, העלאה של שיעורי המס הקיימים, הטלת מס על מוצרים בעלי השפעה חיצונית שלילית וכן הרחבת בסיס הגבייה באמצעות טיפול בפרצות מס.
החלוקה בתקציב ליעדים השונים מעניינת במיוחד: בשנת 2022 יוקצבו לביטחון ולסדר הציבורי 91.7 מיליארד שקל. לשירותים החברתיים 200 מיליארד בדיוק, לתשתיות 45 מיליארד ולהחזרי החוב של המדינה 58.2 מיליארד בשנה הבאה, 61.4 מיליארד בשנת 2023, 64.5 מיליארד ב-2024 ו-65.9 מיליארד בשנת 2025.
