בית משפט השלום בחיפה דחה לאחרונה בקשה שהגיש נאמן לבטל פעולת הסתלקות של חייבת מזכויות בדירה שהותיר אביה המנוח, לדבריו כדי להבריח את הנכס מהנושים. השופטת מירב קלמפנר נבון קבעה שאמנם ההסתלקות נעשתה בסמוך לתחילת הליך חדלות הפירעון, אך במועד שבו החייבת טרם נקלעה לחובות.
ביוני האחרון ביקש הנאמן להוציא צו שיאסור לבצע פעולות בנכסי עיזבון האב המנוח, בהם דירת מגורים. כמו כן הוא ביקש לבטל את הענקת זכויות החייבת בעיזבון לאימה. לדבריו, החייבת לא ציינה במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון שהעבירה זכויות או נכסים שהיו לה במסגרת שבע השנים שקדמו להגשת הבקשה. ואולם, בבירור שנערך עימה היא מסרה כי ויתרה, לטובת אימה וללא תמורה, על ירושת אביה בסמוך לפטירתו ב-2012.
לטענת הנאמן, ההסתלקות מהעיזבון נעשתה בפועל עם הגשת הבקשה לצו ירושה ב-2022, כשנה וארבעה חודשים לפני הגשת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון, ובזמן שהחייבת הייתה כבר בחובות כלפי הנושה העיקרי שלה, בנק לאומי. הוא הוסיף ששווי הנכס המרכזי בעיזבון, דירת ההורים, עומד על כ-685 אלף שקל, וחלקה של הבת שווה כ-85 אלף שקל. הוא עתר לביטול הענקת הזכויות בנכס ולהעברת הסכום לקופת הנושים, מאחר שמדובר לשיטתו בהברחת נכסים.
אימה של החייבת טענה כי הוויתור שבתה עשתה היה בתום לב וללא קשר להליך חדלות הפירעון. היא ציינה שבת נוספת שלה ויתרה על חלקה בירושת האב לטובתה, מה שמוכיח לשיטתה שלא מדובר בהברחת נכסים.
החייבת עצמה טענה כי בזמן ההסתלקות מהעיזבון היא לא הייתה בחובות, ואלה נוצרו לאחר מכן, באוקטובר 2023 עם פרוץ המלחמה וביטול משרתה. היא הוסיפה כי באותה תקופה היא נותרה בבית עם ילדיה הפעוטים, שעה שבעלה נעדר מהבית בשל שירות מילואים ממושך. כך לדבריה החלה הידרדרותה הכלכלית ועד מועד זה עמדה בכל התחייבויותיה השוטפות. היא הדגישה שפנתה מיוזמתה להליך חדלות פירעון מאחר שלא הייתה יכולה לשאת עוד את התשלומים הכבדים והחיובים החלו לחזור.
עו"ד ענבל מרזוקהשופטת קלמפנר נבון קבעה כי מועד הבקשה לצו ירושה ב-2022 הוא מועד ההסתלקות של החייבת מזכויותיה בעיזבון. מדובר בפחות משנתיים טרם פתיחת הליך חדלות הפירעון, כך שמהבחינה הזו מתקיים התנאי הרלוונטי בחוק לביטול ההסתלקות.
עם זאת, היא ציינה שהחייבת הפריכה את החזקה הקבועה בחוק שלפיה במועד ההסתלקות היא הייתה חדלת פירעון. היא הציגה דפי חשבון שמהם עלה שרק בספטמבר 2023 החלו לחזור לה הרשאות וחיובים, ועד אז היא עמדה בהם כסדרם.
בפסק הדין הובהר שבנסיבות אלה לא ניתן להורות על ביטול גריעת הנכס מקופת הנשייה. הוסבר שנסיבות המקרה, כמו גם תגובתה של מקבלת הנכס – אם החייבת, לא מעידות כי המטרה הייתה להבריח נכס מנושים.
זאת ועוד, האם הצהירה שמדובר בדירת המגורים הקטנה והישנה שלה, וכי היא לא התפנתה לטפל בהוצאת צו הירושה אלא רק כשחלה הפוגה במחלת הסרטן שממנה היא סובלת. היא הצהירה כי בנותיה ויתרו על חלקן בדירה לטובתה, בשעה שכניסה להליכי חדלות פירעון של בתה כלל לא הייתה על הפרק. לפיכך דחתה השופטת את בקשת הנאמן.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ החייבת: לא צוין
• הנאמן: עו"ד נדב שפירא
• עו"ד ענבל מרזוק עוסקת בחדלות פירעון
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
