נדב, בן 35 מבת ים, נעצר, הואשם והרשע במסגרת עסקת טיעון בעבירות של גידול, ייצור והכנת סם מסוג קנאביס במעבדה שבדירתו. שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית שיקומית, בין היתר, לנוכח הימצאות שרידי סם בבדיקת השתן שנערכה לו. על פניו, מדובר בעוד סוחר סמים שראוי להימצא מאחורי סורג ובריח.
אלא שבמפגש שלו עם אתי רחמים, יועצת שיקומית תומכת מטעם הסנגוריה הציבורית, התברר לה בכלל שמדובר בהלום קרב. נדב, לשעבר לוחם ביחידה מובחרת, מתמודד עם פוסט טראומה עקב אירועים שאליהם נחשף במהלך שירותו הצבאי, וגידול הסמים היה לשימושו העצמי בלבד.
לאור האבחנה של רחמים, פנה צוות ההגנה למומחית בקרימינולוגיה קלינית, וזו כתבה חוות דעת מקצועית לבית המשפט על אודות מצבו הנפשי, ועל כך שנדב נמצא טיפול של נט"ל (סיוע ותמיכה לנפגעי טראומה).
בית המשפט קיבל את טענות ההגנה, תוך התחשבות בכך שנדב מצוי בהליכי הכרה כהלום קרב אל מול משרד הביטחון, ויש לו רישיון לשימוש בקנאביס רפואי. השופט שיבח את עבודת הסניגוריה הציבורית על "שלא חסכה דבר מהנאשם" ולאור כל זאת, הסתפק בהטלת מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון.
נדב ניצל מעונש כבד בזכות המפגש עם אתי רחמים, אך הוא לא היחיד. הצורך בהקמת מערך ייעוץ שיקומי תומך בסנגוריה הציבורית התעורר נוכח הקשיים שנתקלו בהם עורכי הדין מטעמה, בהתמודדות מול לקוחות עם פרופיל חברתי ואישיותי מורכב: עצורים, נאשמים ואסירים. בין היתר, כאלה שמכורים לסמים ולאלכוהול, לוקים בנפשם או בשכלם או חסרי בית, שהמכנה המשותף להם - מצוקה כלכלית ועזובה פיזית ורגשית.
יועצים בשיתוף הסנגוריה הציבורית
“יועצים שיקומים תומכים” הם קרימינולוגים או עובדים סוציאליים, המלווים את המחוזות של הסנגוריה הציבורית ברחבי הארץ. וכך, בעוד תפקידו של הסניגור הוא לשאוף לאוביקטיביות ולחקר האמת העובדתית, הטיפול שמעניק היועץ השיקומי התומך מתמקד בחוויה הסובייקטיבית, בעולמו הרגשי של הפרט, ביצירת קשר בינאישי משמעותי ומיטיב ובאיחוי פגיעות עבר. למרות השוני בין העולמות המפגש ביניהם מוכיח את עצמו לטובת הלקוח.
היועצים והיועצות מסייעים לעורכי הדין במגוון רב של הליכים שבהם מייצגת הסניגוריה הציבורית. מרבית ההליכים הם תיקים פליליים המתנהלים בבתי המשפט ומיעוטם מתנהלים לפני ועדות שחרורים או בפורומים אחרים.
התערבות היועצים יכולה להיות כבר בשלב מעצר הימים - כאשר אין עדיין מעורבות של שירות המבחן, דרך דיונים המתקיימים בהליך העיקרי, וכלה בדיונים המתנהלים בפני ועדות שחרורים או בפורומים אחרים, כמו: ועדות פסיכיאטריות, ועדות האגף למוגבלות שכלית התפתחותית, ועדות סל שיקום ועוד.
במסגרת זאת, היועצים נדרשים לקרוא את החומרים המשפטיים והסוציאליים, לפגוש את הלקוח במידת הצורך, להתרשם ממנו, לאבחן את בעיותיו, להעריך את כוחותיו, להתרשם מרמת הסיכון שלו, להפנות למומחים מתאימים לצורך כתיבת חוות דעת או תוכניות שיקום, לאתר מסגרת מתאימה לצרכיו, לעמוד בקשר עם עורך הדין ולעקוב אחר השתלבותו של הלקוח באותה המסגרת.
לכן, מעבר לליווי הפרטני, היועצים מסייעים בכינון קשרי עבודה עם גורמי הטיפול השונים: שירות המבחן למבוגרים ולנוער, שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, השירות להתמכרויות ומוסדות גמילה, בתי חולים לחולי נפש, מסגרות למניעת אלימות במשפחה, שירות בתי הסוהר, הרשות לשיקום האסיר ועוד.
במקביל לכך הם מאתרים ויוצרים יחסי עבודה שוטפים עם מגוון מסגרות טיפוליות־שיקומיות ועם מגוון מומחים מטעם ההגנה.
בנוסף היועצים מסייעים בהכנת השתלמויות והכשרות לעורכי דין חיצוניים ואף מנחים קבוצות דיון שנוגעות בהשלכות הנפשיות והרגשיות של עבודת הסניגור.
עבירות מס מסתיימות לרוב בביצוע עבודות שירות. לא במקרה של רבקה, בת 58, ממושב בצפון. הגברת, נעצרה והורשעה בעבירות מס שביצעה במסגרת החברה שלה, בגובה 100 אלף שקל. הפרקליטות ביקשה להטיל עליה עונש מאסר שירוצה בתשעה חודשי עבודות שירות. רבקה, אישה נורמטיבית, נשואה ואם לילדים, שהגיעה לפת לחם בעקבות ביצוע העבירה, התמוטטה. ואז נכנסה לתמונה ד"ר נאוה דיהי, עובדת סוציאלית מומחית לטראומה מטעם הסנגוריה הציבורית. במפגש ביניהן גילתה ד"ר דיהי, כי רבקה עברה תקיפה מינית שלא טופלה מעולם, מה שיכול לדבריה, להסביר את התנהגותה. השופט שקרא את חוות הדעת של ד"ר דיהי, החליט להקל על רבקה, והמיר את עונשה למאסר על תנאי בלבד וקנס של 6,000 שקל. בכך לא הסתיימה עבודתה של ד"ר דיהי, שהמליצה לרבקה לפנות לקבל טיפול מקצועי במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, וכך היה.
בית המשפט קיבל את עמדת ההגנה
במקום שבו נופלים מתמודדי נפש בין הכסאות, הסיוע שמעניקים יועצי הסנגוריה הציבורית מציל נפשות. יניב, בן 40, מנתניה, מוכר לשירות הפסיכיאטרי בעירו כמתמודד נפש. הוא נעצר לאחרונה בגין איומים ותקיפה, אבל למרות ששירות המבחן התנגד לשחרר אותו למעצר בית, בית המשפט הורה לשים אותו בחלופת מעצר, בהוסטל המיועד לדרי רחוב. מאחר שההוסטל לא היה ערוך לספק לו טיפול מתאים, מצבו הנפשי התדרדר. ואז נכנסה לתמונה ענת משיח, היועצת השיקומית התומכת, קרימינולוגית במקצועה.משיח שכנעה את מערך בריאות הנפש במשרד הבריאות לבדוק את התאמתו של יניב לאחד ההוסטלים במתחם בית חולים לבריאות הנפש בצפון הארץ.
בית המשפט קיבל את עמדת ההגנה והורה להעביר אותו כמבוקש בתנאי מעצר בית. במסגרת ההחלטה, בית המשפט עמד על כך שיש בתנאי השהייה בהוסטל כדי להפחית את המסוכנות העולה ממנו, ואף מתח וביקורת על הקושי למציאת מסגרת טיפולית־שיקומית לאנשים במצבו.
ומה קורה בגזרת הטרנסג'נדרים שמסתבכים בפלילים בישראל? יאנה, טרנסג'דרית עם נסיבות חיים קשות, תושבת תל אביב, נעצרה והורשעה בעבירות של היזק לרכוש, תקיפה והחזקת סכין.
בשלב הטיעונים לעונש דרשה התביעה להטיל עליה עונש של כשנתיים מאסר בפועל. בין השאר, נוכח עברה הפלילי.
עו"ד אורנית מרום, שייצגה אותה מטעם הסניגוריה הציבורית, הסתייעה ביועצת השיקומית ד"ר גילי תמיר. תמיר קבלה בפני בית המשפט על היעדר מענים מצד גורמי הרווחה בישראל עבור לקוחות טרנסג'ריות, מצב שלדבריה, הוביל את יאנה לשוב ולבצע עבירות ממניע של נזקקות.
בית המשפט התחשב בכך והטיל על יאנה עונש מאסר ברף התחתון: 12 חודשי מאסר בתוספת הפעלה של מאסר מותנה, כך שבסך הכול הוטלו עליה 13 חודשי מאסר בלבד.
במסגרת גזר הדין, עמד בית המשפט על נסיבותיה האישיות הייחודיות ומתח ביקורת על גורמי הרווחה בעיריית תל אביב. בהתייעצות עם ד"ר תמיר, הוא ביקש מהם לסייע לה להשתקם בקהילה לאחר שתסיים לרצות את עונשה".
