אלימות בין בני נוער בבית הספר ומחוצה לו הפכה לצערנו לתופעה שכיחה בתקופה האחרונה. מה ניתן לעשות משפטית כשפגעו בילד או בילדה שלנו? שאלנו את עו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין ועו"ד יניב זוסמן, מומחה לדין פלילי ששימש בעבר כתובע משטרתי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
האם לבית הספר יש אחריות נזיקית כלפי ילד שנפגע במסגרת אירוע אלים שהתרחש בשטחו?
בתי המשפט קבעו לא פעם כי חובת הפיקוח, ההשגחה והמניעה, ככל האפשר, בעניין אלימות תלמידים, מוטלת על המוסד החינוכי וצוותו. עו"ד ורשה מציין כי גם חוזרי מנכ"ל משרד החינוך מטילים חובה על צוותי בית הספר לנקוט בצעדים ליצירת אקלים בטיחותי, ובכלל זה, לפעול מיוזמתם לגלות מקרים של אלימות ולפעול להפסקה מיידית של פגיעה בתלמיד, תוך בירור העניין מול הפוגע, במעורבות יועצי בית הספר וזימון ההורים.
"במידה שיתברר כי בית הספר לא מילא אחר חובות אלו, ובכללן - נוכחות מספקת של מורים בהפסקות, יתכן בהחלט כי בית המשפט יקבע שמדובר על הפרת חובת זהירות רשלנית, שמזכה את הנפגע בקבלת פיצוי כספי.
"כך למשל, לפני כשנה פסק בית המשפט המחוזי במרכז, כי נערה שהותקפה מחוץ לכותלי בית הספר ולאחר מכן עברה מסכת התעללות בבית הספר עצמו, תפוצה בסכום של כמעט שני מיליון שקלים. ככלל, גובה הפיצוי, נגזר מחומרת הפגיעה הנפשית והפיזית שנגרמה והוכחה ע"י מומחים רפואיים", מציין עו"ד ורשה ומוסיף כי במקרה זה בית המשפט השית על כל הנתבעים (משרד החינוך ומדינת ישראל, כמו גם שתי הנערות התוקפות, את חובת הפיצוי בחלקים שווים).
מה הדין במקרה שבו האירוע האלים התקיים מחוץ לבית הספר. האם ההורים של הילד הפוגע חשופים מבחינה משפטית?
עו"ד ורשה מסביר כי "חוזר משרד החינוך ופסיקת בתי המשפט מדגישים את התפיסה של 'מחנכים מסביב לשעון' ולפיה קיים קשר בין אירועים המתרחשים בין כותלי המוסד החינוכי ומחוצה לו, במציאות הפיזית ובעולם הווירטואלי. למעשה, נפסק שעל הסגל החינוכי לצפות כי גם אירועים נקודתיים של אלימות עשויים להיות קצה הקרחון להתנהגות משפילה, אלימה וחמורה יותר, אף מחוץ לשטח בית הספר.
"אם יוכח כי הצוות החינוכי היה מודע לריב בין תלמידים שהתחיל בין כותלי בית הספר, והמשיך מחוצה לו, אך לא פעל לטפל בכך, עשוי בית המשפט לקבוע כי מדובר על הפרת חובת אחריות שמזכה בתשלום פיצוי כספי. בכל הנוגע לאחריות הורים בנזיקין למעשי ילדיהם - לפי הפסיקה, להורים קמה אחריות למעשי ילדיהם שעה שהם עצמם התרשלו בהשגחה על ילדם ובפיקוח על התנהגותו, וזאת על פי מידת הזהירות של הורה סביר. לדוגמא, אם יוכח כי ההורה היה מודע לכך שבנו יוצא מפתח הבית עם סכין בה עשה שימוש, אך לא מנע זאת, עשוי בית המשפט לקבוע כי ניתן לייחס לו רשלנות מסוימת".
עו"ד ורשה מסביר כי סעיף 9 לפקודת הנזיקין, קובע חסינות מפני תביעות בנזיקין לילד מתחת לגיל 12. קטין מעל גיל 12 איננו נהנה מהגנה זו וניתן להטיל עליו אחריות בדומה לאדם מבוגר, אם כי רמת האחריות הנדרשת מקטין, גם במידה שהוא מעל גיל 12, עדיין פחותה מרמת הזהירות הנדרשת מבגיר.
בנוגע לאחריות ההורית, במשפט הישראלי להורים אין אחריות שילוחית אוטומטית למעשי ילדיהם רק מעצם קיומם של יחסי הורות, ואין זה משנה גיל הילדים. פסיקות בתי המשפט קובעות כי על הניזוק להוכיח שההורים עצמם התרשלו בהשגחה על ילדיהם ובפיקוח על התנהגותם. כך למשל, אם יתברר כי ההורה התרשל בשמירה על כלי נשק והילד עשה בו שימוש - סביר להניח כי בית המשפט יקבע כי מדובר על רשלנות הורית.
האם גם חרם שנעשה על ילד מהווה סיטואציה שמזכה את הנפגע בתשלום פיצוי?
עו"ד ורשה מסביר כי חוזר משרד החינוך קובע כי על בית הספר מוטלות חובות למניעת חרם. בין היתר, נקבע כי היעדרויות מרובות של תלמידים מנבאות מעורבות בהתנהגויות סיכון. במידה שמתברר כי הסיבה לכך היא חרם, על המערכת החינוכית להביא זאת לידיעת הורי התלמידים המעורבים כמו גם להושיט סיוע פסיכולוגי לנער המוחרם ולבנות תכנית אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה, נוכחות וטיפול.
היה שיוכח כי המערכת לא פעלה בהתאם ולמעשה התרשלה, ויובאו אסמכתאות רפואיות של פסיכיאטר או מומחה אחר, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי למוחרם ,שכולל בין היתר רכיב של עוגמת נפש. הגורמים שניתן לתבוע הם משרד החינוך, בית הספר, כמו גם את הילדים שנקטו באלימות, ובעיקר אם יזמו או לקחו חלק דומיננטי בחרם.
מה הגיל בו ניתן לפתוח בהליך פלילי נגד ילד שפגע בילד אחר?
כל עוד הילד הפוגע לא הגיע לגיל 12, לא ניתן לפתוח בהליכים פליליים כנגד הילד מכיוון שהחוק קובע שהוא לא אחראי למעשיו ולמעשה פטור מאחריות פלילית כלשהי.
לצד זאת, מסביר עו"ד זוסמן, "מעל לגיל האמור, לאחר חקירה במשטרה מופנה הקטין לשירות המבחן לנוער לצורך בדיקה על ידי קצין מבחן לנוער, כאשר בתום הבדיקה יכול הקצין להמליץ על מספר אפשרויות שונות להמשך הטיפול: סגירת התיק הפלילי, רישום פלילי והגשת כתב אישום לבית המשפט לנוער, או גניזת תיק בהליך של אי תביעה (טיפול מותנה) לקטינים - הליך המאפשר את הפסקת הטיפול בתיק לקטינים המעורבים לראשונה בפלילים".
נציין כי במקרה של תקיפה ע"י ילד מעל לגיל 14, רשאי בית המשפט לחייבו אף בתשלום פיצוי כספי לנפגע, שאינו מייתר את האפשרות להגיש כנגדו גם תביעות נזיקין. לצד זאת, החוק קובע כי אם לא מלאו לקטין 14 שנים בשעת מתן גזר הדין אי אפשר לשלוח אותו למאסר.
בכל הנוגע לאחריות ההורים, כל עוד הם לא היו מעורבים במעשה התקיפה, פסיקת בתי המשפט קבעה לא פעם כי הם אינם נושאים באחריות פלילית ולפיכך גם לא נענשים, במקרה בו ילדם מבצע עבירה. יש לציין כי ככל שבמועד ביצוע העבירה היה הקטין מתחת לגיל 18 - וגם אם כתב האישום הוגש לאחר הגיעו לגיל 18, הוא יישפט כקטין בבית משפט לנוער, ויחול עליו חוק הנוער, לרבות כל המשתמע מכך.
באילו מקרים נפסק פיצוי כספי על נזק גופני שארע בשל אלימות של בני נוער?
עו"ד ורשה מציין כי באחד המקרים תלמיד הותקף על ידי קבוצת תלמידים בביה"ס, ובית משפט השלום קבע שהמורים התורנים היו צריכים למנוע את המתקפה, וחייב את מפעילת בית הספר - העייריה במסגרתה פעל בית הספר - בתשלום פיצוי בגובה של כ-128 אלף שקלים. הוכח שהמורים פעלו בניגוד לדרישת מנהל בית הספר כשאיפשרו לחבורה שהייתה ידועה כאלימה ובעייתית, לשבת על המדרגות ולחסום את הדרך לתלמידים אחרים.
במקרה אחר, בזמן הפסקת הצהריים, החל ויכוח בכיתה בין שני תלמידי בית ספר, ואחד התלמידים השליך כיסא על האחר וגרם לו לחבלה חמורה. כתוצאה מהאירוע התלמיד הגיש תביעת רשלנות נגד בית הספר. בית הספר והתלמיד הפוגע נאלצו לשלם לתלמיד שנפגע פיצויים בסך 157,050 שקלים. בית המשפט קבע כי מכיוון שבזמן התרחשות האירוע אף מורה תורן לא נכח בקרבת מקום, בית הספר לא נקט באמצעי זהירות מספקים שיכלו למנוע את האירוע.