אם לא יהיה שינוי גדול, כוח העבודה בגרמניה יתכווץ בצורה דרמטית בשנים הקרובות ויערער את הצמיחה הכלכלית של המעצמה הגדולה באירופה. בין השאר, זה יגביר את לחצי האינפלציה ויציב אתגרים קשים במיוחד לחברות הייצור המקומיות. לפי ההערכות, כוח העבודה בגרמניה יצטמצם בעשור הבא ב-3 מיליון בני אדם, או 7%. כך על פי פרסום בסוכנות הידיעות בלומברג.
אמנם מדובר על העתיד היחסית רחוק, אבל לפי מודלים של המכון הממשלתי הגרמני למחקר, בקרוב מאוד כוח העבודה במדינה בה יש 47 מיליון בני אדם במעגל העבודה, יפסיק בכלל לגדול. כשזה יקרה, עידן שבו דורות רצופים של גרמנים, שראו את רמת החיים שלהם עולה בעקבות גדילה מתמדת בכוח העבודה, יגיע לסיומו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
לפי תחזית בלומברג, במצב הקיים, הצמיחה הכוללת במדינה לא תעלה ביותר מאחוז אחד בעשרות השנים הבאות. לקרן המטבע הבינלאומית יש תחזית קודרת דומה. "רוחות ההזדקנות של אוכלוסיית גרמניה יתגברו בשנים הקרובות", אמר קווין פלטשר, שעמד בראש המשלחת של הקרן שהגיעה לביקור בגרמניה במאי האחרון.
כדי לשנות את מצבה, גרמניה צריכה לעשות שלושה דברים מרכזיים: להסתמך על מהגרים מיומנים, כמו שעשתה לאורך שנים, לנסות ולהגדיל את הפרודוקטיביות של כוח האדם הקיים, ולגרום לגמלאים להמשיך ולעבוד.
מהגרים הם לא מתכון בטוח להצלחה
רק כדי לשמור על נקודת איזון, גרמניה צריכה ש-400 אלף מהגרים חדשים ייכנסו למעגל העבודה. יחד עם זאת, הגלים הגדולים של מהגרים שהגיעו בשנים האחרונות מסוריה ואוקראינה לא הובילו איתם לצמיחה. למעשה, רק מחצית מהפליטים שהגיעו בגלים הללו מצאו עבודה חדשה מאז 2015.
יחד עם זאת, ההגירה היוותה ברכה גדולה לכלכלת גרמניה, והיא נותרה הדרך הסבירה ביותר לשנות את מסלולה של כלכלת המדינה. שר העבודה יוברטס הייל התחייב כי הממשלה תעשה הכל כדי למשוך עובדים מיומנים. אבל גל המהגרים ממרכז ומזרח אירופה מואט ככל שרמת החיים באותן מדינות מדביקה את זו בגרמניה.
בשנים האחרונות גרמניה מנפיקה עוד ועוד ויזות עבודה לעובדים מהודו, הפיליפינים ואינדונזיה, מה שלא עשתה בעבר. כמו כן, השר הייל טס השבוע לאמריקה הלטינית כחלק מהמאמץ לגייס עובדים מיומנים נוספים.
אבל הגירה היא, כאמור, גם נושא בעייתי. כך למשל, בגרמניה נאבקים לשלב כמיליון אוקראינים שהגיעו למדינה בשנה האחרונה, מאז הפלישה הרוסית. גורמים במדינה אומרים שבתי הספר כבר מלאים ואין מספיק דיור, כשבמקביל הקריאות לעצור את ההגירה לגרמניה התגברו כחלק מהתחזקות מפלגות הימין.
ChatGPT הוא הפתרון?
לאור העובדה שהגדלת כמות המהגרים לא עשויה להספיק, הכלכלה הגרמנית תלויה מאוד בהגדלת הפריון של העובדים הקיימים במעגל העבודה.
לאחר צמיחה מהירה בעשרות השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי, פריון העבודה של גרמניה עמד בקיפאון בשנים האחרונות. עלייה של פחות מ-2% מאז 2015, בהשוואה ל-8% בארה"ב באותה תקופה, לפי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי.
סיבה אחת לכך היא הפיגור במעבר לעידן הדיגיטלי. מדד הכלכלה והחברה הדיגיטלית של הנציבות האירופית מדרג את גרמניה בסך הכל במקום ה-13 מתוך 27 המדינות החברות בקושי. קצת יותר מעל הממוצע באיחוד האירופי.
תופעת הבינה המלאכותית עוררה אופטימיות כי בעזרתה ובסיוע רובוטים היא תוכל להפיק פרודוקטיביות רבה מהעובדים שלה, שיוכלו להתפנות לעשות דברים אחרים.
הצעירים הגרמנים בורחים מהייטק והנדסה
במשך שנים, היתרון הלא כל כך סודי של המנוע הכלכלי החזק של גרמניה היה הפרודוקטיביות מעוררת הקנאה שלו, שהופעלה על ידי אלפי חברות רכב, הנדסה והיי-טק. מחברות קטנות יותר ועד כוחות עולמיים כמו סימנס ופולקסווגן.
תעשיות ההייטק וההנדסה, הלב של הכלכלה הגרמנית והיתרון שלה על פני כלכלות אחרות בעולם, שזכו לאורך השנים לזרימה קבועה של עובדים מיומנים בזכות בתי הספר האיכותיים במדינה, סובלות מכך שגרמנים צעירים לא רוצים ללמוד יותר את המקצועות הללו. כבר עכשיו יש בערך 100 אלף מועמדים פחות למשרות הזמינות במקצועות ההייטק וההנדסה.
שנייה רק ליפן
גרמניה היא מדינה שמתמודדת עם עיכוב דמוגרפי גדול יותר מאשר כל אחת אחרת ממדינות המערב. רק יפן, שהיסטורית היא חברה סגורה עם שיעור נמוך יותר של השתתפות נשים בעבודה ואוכלוסייה מזדקנת, נמצאת במצב רע יותר מהגרמנים.
באיטליה, שעומדת להיות המדינה הבאה באיחוד האירופי שתתקל בבעיה דמוגרפית, רק 40% מהנשים בגיל העבודה אכן עובדות. כלומר, יש לאיטלקים מאגר של כוח אדם נוסף שאפשר להתבסס עליו. אבל גרמניה כבר השתמשה במשאב הזה. שיעור השתתפות הנשים בעבודה בגרמניה זינק ב-10% ב-30 השנים האחרונות, מה שהביא אותו להיות בשורה אחת עם ארה"ב ומעל מדינות גדולות אחרות באיחוד האירופי.
קבוצה אחרת שגרמניה עשויה להצליח יותר בשימוש בה היא גמלאים. פחות מ-9% מהגרמנים בני 65 ומעלה עובדים, בהשוואה לכמעט 20% בארה"ב וכ-25% ביפן. עם העלאת גיל הפרישה ל-67 עד שנת 2030, מספר זה אמור לעלות, אבל בקצב איטי.
