עם יד על הלב, במשך הטיסה לאבו דאבי התרגשתי. כמי שנולדה לפני יותר משישה עשורים במדינה הזו וגדלה לתוך המציאות הלא פשוטה שבה, לא מובן מאליוהיה עבורי להגיע למדינה ערבית מוסלמית, ולדעת שהשלום אינו קר, אלא שהוא מגיע ממקום חם ושל רצון כן. שעה קלה לאחר הנחיתה וביקורת הדרכונים, היינו בדרכנו לסופ"ש במלון המפואר Four Seasons Hotel Abu Dhabi at Al Maryah Island.
את פנינו קיבלו בחיוך רחב ואמיתי(!) פקידי הקבלה, שהסבירו באדיבות על הפסיליטיז ועל האקסטרות. בתום ההסבר הובלנו, לאחר כבוד, לחדר מהמם ביופיו, בגודלו ובניקיונו. בכלל, וזאת יש לדעת, ניקיון זה "ייהרג ובל יעבור" באבו דאבי. אימא שלי ז"ל הייתה אומרת על זה: "אפשר לאכול מהרצפה".
הבטנו החוצה. מבט אחד הספיק כדי לשחרר קולות התפעלות מהנוף שכלל את קו הרקיע של העיר, ואת מראה המים הנוצצים של המפרץ הערבי. בחדר היה שולחן עבודה אליפטי הדור, אבל ההסכם היה שהפעם "לא עובדים". ושנדבר על הטלוויזיה שמותקנת בחדר הרחצה? פשוט: חשיבה על כל פרט ופרט.
במלון שש מסעדות וטרקלינים, בהם מסעדת בשרים Butcher & Still, ומסעדה האיטלקית café Milano, בה בחרנו להעביר את הערב הראשון. מלבד האלגנטיות והנוף הלילי שנשקף ממנה, נדמה שעל ארוחה במסעדה כזו נאמר: "כל ביס שווה את הקלוריה".
הבוקר שלמחרת החל בדיון מעט נוקב: "למה לקום בכלל ממיטת הקינג סייז המפנקת הזו ולצאת מהחדר?". בכל זאת, הסקרנות לראות את העיר ולבקר באתרים שבה – ניצחה, ויצאנו אליה לאחר ארוחת בוקר מפנקת.
מתוך החלטה, העברנו חלק מהזמן בהתענגות על שהייה במלון ו"שוטטות" במרכז הקניות האלגנטיThe Pearl Spa & Wellness (הגלריה) שמתחבר למלון באמצעות מסדרונות. הצועדים בו מבחינים באנשי עסקים מהודרים צועדים בצד נשים וגברים בלבוש מסורתי מקומי. כן, המותגים הבינלאומיים הנמכרים בו בהחלט יקרים, לכן זה לגמרי בסדר להחליט שרק יושבים באחד מבתי הקפה שבו, מביטים ושותקים. אגב, חלק מהתרבות והמורשת האמירתית הם בשמי TOLA בהתאמה אישית. המלון מציע, למעוניינים, בושם בניחוח מעניין, Four Seasons. לא עזבנו את המלון בלי ביקור בספא The Pearl, שמציע מגוון טיפולים מפנקים, שיש בו גם סוויטה אחת לזוגות. בחרתי בטיפול "גולד", שכלל מסאז' בידיים אמונות ומרגיעות על מיטת כוסמת מחוממת.
רגע לפני החזרה לישראל ביקשתי להביע תודה אישית כנה למנכ"ל המלון, אוליבר תומאס, שהגיעה לו בזכות גדולה. הוא שיתף ברשמים שלו מביקור שערך לאחרונה בתל אביב, ואני ברשמים שלי מארבעה ימים ושלושה לילות במחוז שלו. סיכמתי באמירה, שבסיסה בתקווה: "עוד אשוב".
דובאי: העיר האמירתית בה הכל הוא הכי גדול והכי מפואר בעולם
דובאי היא העיר השנייה בגודלה באיחוד האמירויות לאחר אבו דאבי, והמאוכלסת ביותר באיחוד כולו. כל המכוון אליה את פעמיו יודע, שהכותרת שמאחדת את כל האטרקציות שיש לה להציע, היא: "הגדול ביותר בעולם". כך למשל הבורג' חליפה, הבניין הכי גבוה בעולם, כך הקניון גדול בעולם, כך המלונות הגדולים בעולם, כך האתרים ואפילו השקיעות.
הבורג' חליפה, למשל, גורד השחקים בן ה־163 קומות, מתנשא לגובה של 828 מטרים והוא הבניין הכי גבוה שנבנה אי פעם. יש בו לא פחות מ־57 מעליות, כשמהירותן עולה על עשרה מטרים בשנייה.
בין יתר האטרקציות נמצא הכפר הגלובלי, מתחם עצום של בילויים ואטרקציות, שמתאים לכל גיל ומין. יש בו דוכנים ממדינות רבות, המאפשרים להתענג על קולינריה של כל מדינה ומורשת. פארק המים אטלנטיס אקווה ונצ'ור העצום, בנוי כולו מעל אי מלאכותי, "אי התמרים". מתקני המים והמגלשות בפארק מטורפות בגודלן ובפעילותן. כמובן, מי שמגיע לדובאי, כדאי שלא יוותר על טיול ספארי בדיונות המדבריות של העיר.
כחוויה אישית, אוכל לספר שלקח לי זמן להירגע ממצבור הפאר והנוצץ שבעיר. הגעתי אליה בשעת בין ערביים, אז היה לי קשה להסיר את העיניים ממראה השקיעה. אפילו השמש נראתה הגדולה בעולם, ושילוב צבעי השקיעה כאילו צויר ביד אומן. אחת החוויות שצברתי במהלך היום, הייתה ארוחה באחת המסעדות המפוארות. טעים ואלגנטי להפליא, ויקר בטירוף, אבל שווה את הסכום ואת החוויה. מהלילה לקחתי חוויה אחרת - תוך כדי סיור קצר בעיר נתקלתי במראה של כמה מכוניות עתיקות ויקרות שעברו ברחוב. כן, זה שלהם, לא שלי ולא שלנו, אבל גם המראה הזה נשאר חרוט בדמיוני.
אבו דאבי: נעים להכיר
אבו דאבי היא בירת איחוד האמירויות, מדינת מדבר מוסלמית-ערבית עשירה בנפט, שכוללת שבע אמירויות מונרכיות, בהן היא ודובאי. כ־80% מתוך כ־10 מיליון תושבי האיחוד היגרו אליה ממדינות אחרות, כדי לעבוד בה בתעשיות הנפט, הטכנולוגיה והתיירות. כחלק מזה, ואף שהערבית היא כמובן השפה הרשמית, השפה המדוברת היא אנגלית. כשמגיעים אליה חשוב לזכור שמדובר במדינה מוסלמית, ויש לכבד את כללי המקום, כמו הקפדה על כללי לבוש צנועים. לא צריך להתלבש כמו המקומיים, גברים עם קנדורה לבנה ארוכה וגוטרה (כיסוי ראש), ונשים עם עבאיה שחורה וארוכה עם שיללה (כיסוי ראש), אבל אפשר לוותר על בגדים חושפניים או שקופים או צמודים מתוך כבוד לתרבות המקומית. מומלץ גם לזכור שהודעות ווטסאפ נשלחות ומתקבלות באיחוד האמירויות, אבל שיחות ווטסאפ אי אפשר לקיים.
לא מוותרים
- ביקור בקאסר אל-חוסן (Qasr al-Hosn)
מבנה מרהיב, העתיק ביותר בעיר, שהיה בעבר ביתה של המשפחה השלטת, והוסב למוזיאון ב־2018. לזכור לשמור על כללי הלבוש הנדרשים במקום.
- ביקור בשלוחת מוזיאון הלובר
שלוחת המוזיאון היחידה מחוץ לפריז, שמציעה יצירות אומנות מרחבי העולם בדגש על חיבור בין אומנות מזרחית למערבית. אגב בקרוב ייפתחו מוזיאונים נוספים באבו דאבי, בהם שלוחה של גוגנהיים הניו יורקי.
- לשלב שלווה עם אקסטרים
אפשר להתנתק ליום אחד ולהעביר אותו על אחד מחופי הים המדהימים שבעיר, או לבקר ברובע אל חאלי, שבו נמצאות הדיונות הגבוהות בעולם.
