בפעם הבאה שתזמינו כוס בירה, תזכרו שהסכום ששילמתם זהה פחות או יותר לשכר השעתי של פועל או פועלת ניקיון - 29.12 שקל לשעה. הכי רחוק מהסטארט-אפ ניישן שישראל 2022 מתיימרת להיות. איך בכלל אפשר לחיות ממשכורת כזו בזמן שיוקר המחיה רק מטפס בחדות מדי חודש. עכשיו עובדי הניקיון יוצאים למאבק להעלאת שכרם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בנובמבר האחרון כבר נחתם הסכם בין "ארגון חברות הניקיון" להסתדרות על הסכם קיבוצי חדש בענף, שמשפר את תנאי עובדי הניקיון לשכר של 36 שקל לשעה, אלא שמימוש ההסכם מחייב חתימה של שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, על צו הרחבה - והדבר הזה לא קורה כבר חמישה חודשים, כי האוצר מסרב לאשר זאת.
קחו לדוגמה את רוקסנה איחייב מתל אביב, בת 33, אם לשישה, שעלתה לארץ מאזרבייג'ן ב-1997. היא נשואה לבן זוג שעובד בתחום הכבאות, והם גרים בדירה שכורה בדרום העיר. היא עובדת בניקיון בשני מקומות - בבניין משרדים ובבית ספר תיכון עירוני ט' בתל אביב. איך מפרנסים שישה ילדים עם שכר של 29.12 שקל לשעה? "קשה, אבל מנסים. בגדים לא קונים. הכל אני מקבלת מאנשים טובים, ומבית הספר נותנים לי ספרים לילדים. השכירות עולה 4,500 שקל לשלושה חדרים. אני מכניסה את כולם בחדר אחד ומסתדרים, זו הדירה הכי זולה שמצאנו".
ומה קורה עם אוכל, חשבונות?
"מנסים להסתדר, אוכלים פחות ומשלמים מה שצריך. אנחנו עובדים כמו חמורים, ולכן עובדי ניקיון צריכים להרוויח יותר ממקצועות אחרים, כי בלי ניקיון כל העולם הזה הוא פח זבל. אבל מזלזלים בנו, קורעים לנו את הצורה ומשלמים פחות".
הילדים, היא אומרת, בגילאי 9 עד שנה וחצי, מבקשים דברים ושומעים לא. "מאיפה אביא - אלך לרחוב ואעמוד בכביש? אנחנו שקועים בהלוואות, חוזרים באחת בלילה מהעבודה כדי שיהיה כסף לאוכל".
מה עם חשבונות?
"בערך 2,500 שקל לחודשיים. רק הארנונה זה 800 שקל, חשמל זה בערך 600 שקל בחורף. הילדים דורשים מזגן ובצדק. בקיץ אנחנו לא יכולים לנשום פה, מנסים לפתוח מזגנים כמה שעות ולסגור, אבל לפעמים החשמל מגיע ל-1,500 שקל. בעלי עובד מחמש בבוקר עד שש בערב, וכמה שעובדים לא נשאר לנו כלום. חוץ מחובות אין לנו כלום, הכל הולך. חסכונות יש את מה שהביטוח הלאומי נותן לילדים, בזה אני לא יכולה לגעת".
ממתקים את קונה לילדים?
"רק כשיש מבצעים. הם גם לא ילדים שמבקשים, הם למדו שזה החיים שלנו והם יודעים מה כן ומה לא. כל מה שיש לנו בבית בא מהרחוב, בחיים לא קנינו כלום. לא עגלה, לא שולחן, לא מיטה. מה שאחרים זורקים זה מה שאנחנו משתמשים. מה אני אגיד? יש הרבה מה להגיד, אבל מי מקשיב לצעקה שלנו ומי שומע אותנו?", היא אומרת בכאב, והבן הקטן שלה, שמן הסתם לא מבין אבל מרגיש, חוזר על דבריה: "מי שומע אותנו?".
רוקסנה איחייב: "ממתקים לילדים אני קונה רק כשיש מבצעים. הם גם לא מבקשים. למדו. אנחנו שקועים בהלוואות, חוזרים באחת בלילה מהעבודה כדי שיהיה לנו כסף לאוכל"
חסרים 42 אלף עובדים
ארגון חברות הניקיון, שמאגד 230 חברות שמעסיקות יחד כ-80 אלף עובדים, מנסה לא רק לשפר את תנאי ההעסקה של עובדי הניקיון אלא גם להציל מקריסה את הענף, שסובל ממחסור של עשרות אלפי ידיים עובדות. "כי מי יבוא לעבוד בעבודה כזו קשה כשהתגמול כזה זעום?", אומרת עו"ד ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית הארגון. "למרות שהקורונה חשפה את חיוניותם של עובדי הניקיון בכל תחומי המשק - את הממשלה זה לא מעניין".
עו"ד ורוניקה רוזנברג, מנכ"ל
ארגון חברות הניקיוןצילום: עופר חגאיובלדברי רוזנברג, המחסור בעובדים מסתכם ב-42 אלף עובדים, לפי מחקר שעשה משרד רו"ח סומך-חייקין עבור הארגון. "המספר הולך לשלש את עצמו בעשור הקרוב", היא אומרת, "ועוד מעט נימצא בכאוס שעלול לפגוע בבריאות הציבור, כי בלי ניקיון לא יהיו ניתוחים, ואנשים ימותו מזיהומים בבתי החולים, וילדים יידבקו בדיזנטריה ובצהבת, ותלמידים לא ייכנסו לשירותים בבית הספר. אף אחד לא רואה את זה? המדינה מפקירה את עובדי הניקיון כי זו אחת האוכלוסיות החלשות במשק. אנחנו מצפים שיחתמו על צו ההרחבה שיעלה את שכר העובדים השקופים הללו".
ומה אומרים במשרד הכלכלה ובאוצר?
"הממונה על יחסי העבודה במשרד הכלכלה, עו"ד רבקה ורבנר, שולחת אותנו לנהל בשמה משא ומתן פרטני מול ארגונים עסקיים עתירי כוח כמו התאחדות התעשיינים או השלטון המקומי. אבל השרה ברביבאי יכולה להביא ליישום ההסכם שנחתם עם ההסתדרות, ואם היא תחתום היא זו שבזכותה שכר העובדים יעלה. הממשלה התחייבה לסייע לאוכלוסיות החלשות במשק, זה צו השעה, והיא לא עושה זאת".
התמונה מורכבת מעט יותר: חלק ניכר מעובדי הניקיון מועסקים במגזר הציבורי, והעלאה של שכרם תחייב רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וכו' להגדיל את ההוצאות על ניקיון במאות מיליוני שקלים - סכומים שאין כרגע מהיכן לממן אותם בתקציבים הקיימים. מלבד זאת, באוצר טוענים כי תוכנית להעלאת שכר המינימום לכל העובדים במשק ל-6,000 שקל עד שנת 2025 נמצאת בעבודה, ולא ניתן להחריג ממנה כבר עכשיו את עובדי הניקיון ולקפח עובדים אחרים בהשוואה אליהם.
שני דברים בטוחים: עובדי הניקיון כבר מיואשים ורבים מהם מתקשים לסיים את החודש בכבוד. מדובר באנשים שנלחמים על פת לחם ועל קורת גג, ולא רואים שום אופק. ד', שעלתה מהודו ב-1989, עבדה שנים בניקיון והיום היא אחראית על עובדות הניקיון באוניברסיטת באר שבע, וגם ממלאת את מקום העובדים החסרים. היא נשואה, אם לשניים וסבתא לנכדים. "אנשים לא רוצים לקום בארבע בבוקר ולעבוד בניקיון ב-29 שקל לשעה", היא אומרת. "וכל הזמן חסרים לנו עובדים, אז אני מנקה במקומם".
כמה יוצא לך בחודש?
"עם החזר נסיעות בקושי 4,800 שקל, ואם אני לא עובדת ביום שישי יוצא 4,000 שקל. בעלי עובד 30 שנה בתחנת דלק. יש לי חשבונות ומשכנתה של 2,400 שקל לחודש. הנכדים באים לשבת ואני רוצה להכין להם אוכל, וקשה לחיות מהסכומים שאנחנו מרוויחים. אנחנו חיים על הלוואות".
מה את לא קונה?
"אוכל אני חייבת, ותרופות שצריך לקחת. אבל חוץ מזה אני לא יכולה לעשות כלום. לא שיפוצים, לא הולכת לטייל, לא יוצאת לחופשה. יש לי בעיות בריאות, ואני לא יכולה ללכת לרופא פרטי בזמן שבקופת חולים אין תורים. אני מזניחה את עצמי. אבל אם תעלה לנו המשכורת ל-36 שקל בשעה, זה עוד 1,500 שקל בחודש".
מה הילדים אומרים?
"מפריע להם שאני עובדת ומקבלת כל כך מעט. הם ניסו כל השנים שאעבוד במקום אחר, אבל כבר התרגלתי, טוב לי בעבודה עם האנשים, אבל המשכורת ממש לא מספיקה לכלום, רק לאוכל ולמשכנתה".
הילדים עוזרים כלכלית?
"ברוך השם הם עובדים בתעשייה האווירית, אבל אני לא מבקשת עזרה כי גם להם יש משכנתה וילדים, ואני לא יכולה להפיל עליהם, אבל כשצריך הם עוזרים".
גם גאולה חסנוב מחולון, בת 53, נאלצת לפעמים לקבל עזרה מהילדים, כולל מבתה החיילת. היא עלתה לארץ מאוזבקיסטן ב-1993, עבדה שנים כמנקה והיום היא גם מפקחת של עובדי ניקיון, והיא עדיין מרוויחה 29.12 שקל לשעה.
"כולם שואלים אותי מה את עושה בעבודה הזו, כי סיימתי אוניברסיטה ואני מורה, אבל כבר 16 שנה אני מנקה בביטוח לאומי בחולון, שזה שני צעדים מהבית, וזה נוח כי אין לי רישיון נהיגה, וכל הפקידות ועובדי ההנהלה זה כבר כמו משפחה, וגם יש לי אחריות לעובדות שלי", מספרת חסנוב. "איך אני יכולה לעזוב אותן וללכת? אלה נשים שבגיל פנסיה ממשיכות לעבוד, כי הן כמוני, צריכות את הכסף. כששמענו שמעלים לנו ל-36 שקל אמרנו תודה לאל, אבל בינתיים חסרות לי עובדות: איך שאני אומרת שמרוויחים 29.12 שקל לשעה, אומרים לי לא תודה. אז אני גם מפקחת וגם מנקה איפה שחסרות".
איך מסתדרים?
"יש לנו ארבעה ילדים. שניים כבר תודה לאל נשואים ועוד שניים בבית - החיילת ובן ה-25. אני מרוויחה בערך 6,000 שקל. השכירות עולה 4,000 שקל. בעלי עובד ב'חצי חינם' ומקבל גם 29.12 שקל לשעה. ויש גז ואינטרנט ומים וארנונה, אז מה לעשות? לעבור לחיות באוהל, כמו הילדה שלי בצבא? אז לא קונים שני קילו עגבניות, קונים שתיים-שלוש עגבניות, ואני לא הולכת לסופר אחד, אלא כל דבר קונה איפה שזול".
למה שלא תעבדי במשק בית פרטי ותקבלי 50 שקל לשעה?
"בעבר עבדתי במקביל גם במשק בית, אבל כבר אין לי כוח, אני כולי חולה, יש לי בעיות בגב, ברגליים, בידיים, לחץ דם גבוה, פרקתי כתף וקרעתי את הרצועות, ועבודה במשק בית יותר קשה, והחומרים חריפים, ויש לי אלרגיה ואסתמה, ואני חייבת לקחת תרופות נגד לחץ דם גבוה, ואם לא היה לי מכבי זהב הייתי אוכלת אותה בגדול. רק על המכבי כל המשפחה משלמת 500 שקל, כי התחלנו לשלם גם סיעודי, כי אנחנו חושבים איך נחיה מחר, אם בכלל אגיע להזדקן עם עבודה כזו. לפחות הילדים מדי פעם עוזרים. הבת החיילת אמרה 'אמא, אני אתחיל לקבל כסף מהצבא ואעזור לך', כי הם מבינים שכל מה שאני עושה זה כדי שתהיה להם תקרה מעל הראש ואוכל. הכל עולה ועולה ורק המשכורת שלנו 29.12 שקל".
גאולה חסנוב: "רק השכירות עולה 4,000 שקל ויש גז ואינטרנט ומים וארנונה. שאני אלך לחיות באוהל, כמו הילדה שלי בצבא? כששמענו שמעלים ב-6 שקלים אמרנו תודה לאל"
אין דור ממשיך
אבי מזרחי, יו"ר ארגון חברות הניקיון, מפנה זרקור אל פקידי האוצר שיושבים עם היד על הברז. "אם נערי האוצר מחליטים שאין מחסור בעובדי ניקיון, למרות שיש מחסור של עשרות אלפי עובדים, למה ששר האוצר ייתן אוקיי לשרת הכלכלה לחתום על צו ההרחבה? המדינה אוטמת את האוזניים והלב ונערי האוצר משטים בנו".
אבי מזרחי, יו"ר ארגון חברות הניקיוןצילום: ניר סלקמןמזרחי מספר שמקום המדינה ועד העלייה הראשונה מברית-המועצות כמעט כל מי שעבד בניקיון היו בני עדות המזרח. "אבל הדור הבא של עדות המזרח, שזה אני - כבר לא עובד בניקיון, וגם הדור הבא של העלייה הרוסית לא עובד בניקיון, הם כולם בוגרי 8200 וטכנולוגיה, ועובדתית, אין לנו דור ממשיך בתחום הניקיון. את עובדי הניקיון הישראלים שעדיין נשארו החברות הפרטיות, בעיקר ההייטק, שאבו, והם מעסיקים אותם דרך קבלנים בשכר של 38 ו-42 שקל לשעה, כשהגופים הציבוריים תקועים על 29.12 שקל. הפער הזה הוא מטורף. גופים פרטיים מעלים מיוזמתם את שכר עובדי הניקיון, למשל בנק לאומי שהודיע לי שיעלה ל-36.5 שקל רטרואקטיבית מ-1 בינואר, כי הוא מבין שאוטוטו לא יהיו לו עובדי ניקיון. אבל כדי להחיל את ההעלאה הזו גם על המגזר הציבורי צריך את צו ההרחבה".
ואצלך, באותה חברת ניקיון, יהיה עובד במגזר הפרטי שיקבל 40 שקל ועובד במגזר הציבורי שיקבל 29 שקל? מה מבדיל בין העובד סוג א' והעובד סוג ב'?
"מזל. מי שבדיוק מחפש עבודה ויש משרה פנויה במגזר הפרטי, ייהנה מזה. תראי לאן הגענו, שגם בין עובדי הניקיון יש מעמדות. זה מזעזע".
ואפשר לעבור בין הקאסטות?
"טכנית ודאי שאפשר. כל מי שעובד אצלנו במגזר הציבורי, חברות ניקיון רודפות אחריו ומציעות לו לעבור למגזר הפרטי. עוד 12 שקל לשעה לאנשים שמביאים שכר נטו של 4,500 שקל, זה משמעותי".
אז תשבתו?
"אנחנו לא רוצים לפגוע במשק ולא במערכי הבריאות, אבל העניין של שביתה כללית בענף הניקיון בהחלט על הפרק, אם לא יהיה מוצא. בלי עובדי הניקיון שחיטאו את בתי החולים ובתי האבות לא היינו שורדים את המגפה. בשנה האחרונה המחירים טסו לשמיים, והשכר שלהם תקוע. באירופה רואים בחורים ובחורות צעירים עובדים בניקיון רחובות. אצלנו אין סיכוי שזה יקרה. בשביל 4,500 נטו?"
תגובות
משרד הכלכלה מסר בתגובה באמצעות עו"ד רבקה ורבנר, הממונה הראשית על יחסי העבודה, כי "שרת הכלכלה סבורה שהעלאת השכר לעובדים בענף הניקיון היא צעד חשוב וראוי ביותר, אולם לא יהיה זה נכון לקדם אותו לפני שיתנהל משא ומתן בשיח משותף להקצאת הכסף. השרה מצפה מארגון חברות הניקיון לשבת עם משרד האוצר, בכובעו הכפול כמזמין שירותי הניקיון הגדול במשק וכגורם המשלם, כדי להגיע להבנות מאוזנות. אז נוכל לשקול האם להמליץ לשרה לחתום על הרחבת הצו. שרת הכלכלה אינה צד להסכם".
משרד האוצר מסר בתגובה: "מה שארגון עובדי הניקיון רוצה זה לקבוע רף חדש של שכר מינימום ענפי, שיחול על עובדי הניקיון בלבד גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי, וזאת בלי קשר לשאר הענפים במשק. אבל יש כרגע עסקת חבילה של העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקל בכל הענפים במשק, שנחתמה באופן שוויוני ובמתווה אחיד, ושהפעימה האחרונה שלה תהיה ב-2025. במהלך זה נכללים גם עובדי הניקיון בכל המשק".
