בית המשפט למשפחה בראשון לציון דחה לאחרונה תביעה שהגיש ישראלי תושב ארה"ב על פי אמנת האג, ובמסגרתה דרש להשיב אליו את ילדיו שנלקחו לארץ על ידי גרושתו. השופטת מירה רום פלאי התרשמה כי רצון הילדים הוא להישאר עם אימם בישראל.
לאורך השנים בני הזוג התחתנו והתגרשו פעמיים. אחרי הנישואים השניים ב-2016 הם עברו לגור בארה"ב, ואחרי חמש שנות נישואים נוספות הם שוב התגרשו. בתחילת השנה עלתה האם עם הילדים על טיסה לכיוון אחד לישראל.
בתביעה שהגיש במרץ טען האב באמצעות עו"ד ריקי אופק אבן צור כי גרושתו למעשה חטפה את ילדיו כשעקרה אותם באופן חד-צדדי ממקום מגוריהם הרגיל וממוסדות החינוך שבהם למדו, ללא הסכמתו. לדבריו מדובר בחטיפת קטינים כנגד רצונם ובניגוד להוראות חוק אמנת האג, ויש להורות על החזרתם לארה"ב.
מנגד טענה האם באמצעות עו"ד אמיר קוזקוב שיש להתחשב ברצון ילדיה להישאר עמה. סיפרה האם שבניגוד לגרסת בעלה לשעבר, הם טסו לישראל על דעתו ובהסכמתו. היא תיארה אותו כאדם אלים, מכור לאלכוהול וצורך סמים שמעולם לא מילא תפקידו כאב, ונהג להפעיל כלפיה וכלפי הילדים אלימות פיזית, כלכלית ונפשית – כך שאין להיעתר לבקשתו אלא להותיר את הילדים במקום בטוח לצידה.
השופטת רום פלאי האמינה לגרסת האם שלפיה בעלה לשעבר ידע על כוונתה לטוס ארצה עם הילדים. לדבריה, הרקע לעזיבה הוא משבר ביחסים שחל בגלל איומים שנהג הבעל להטיח בה, שלפיהם אם היא לא תיענה לדרישותיו השונות - הוא יזמין את משטרת ההגירה שתסלק אותה מאחר שהיא שוהה במדינה ללא אישור, והוא יישאר לבד עם הילדים.
"איום התובע העמיד את הנתבעת והקטינים 'עם הגב לקיר' באופן כוחני, שלא לומר אלים", כתבה. "שימוש באמצעים כוחניים חד צדדים, תוך ניצול מצוקת הנתבעת בהיותה בלתי חוקית, הוא פסול, ובהכרח קטע את השיח בין הצדדים בנוגע למעבר לישראל, באופן שמתקיים החריג בסעיף 13(א) לתוספת לחוק האמנה, על פיו התובע ידע גם ידע על המעבר".
עדות למצוקה האם כשוהה בלתי חוקית נמצאה בהחתמתה על הסכם גירושים תחת לחץ ואיומים מצד בעלה – שלפיהם, כאמור, הוא ילשין עליה לרשויות מבלי להתגרש ממנה, כך שהיא תישאר עגונה – וכל זאת כאשר נוכח מעמדה היא מתגוררת עם ילדיה בבית יתומים ומתקיימת מתרומות.
אינדיקציה נוספת למצוקת האם הייתה, לדברי השופטת, בכך שלא השתתפה בחתונת בנה הבכור בישראל מחשש שכניסתה חזרה לארה"ב תסורב. יתרה מכך, מאז הפרידה נמנע האב מלשלם לה מזונות ילדים, מה שגרם למשפחה להיקלע למצב כלכלי קשה.
לסיום חידדה השופטת כי היעתרות לבקשת האב משמעה החזרת הבת הקטנה בלבד לארה"ב – שכן האמנה אינה חלה על ילדים מעל גיל 16 – תוך ניתוקה מאימה והותרתה אצל אביה, שבביתו מעולם לא ישנה. היא נימקה שהדבר עלול לחשוף את הבת לנזק. מסקנתה הייתה שיש לדחות את התביעה ולהותיר את הילדים בישראל. האב חויב בהוצאות משפט של 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האב: עו"ד ריקי אופק אבן צור
• ב"כ האם: עו"ד אמיר קוזקוב
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
