מסמך שפרסמה מינהלת תקומה בשבוע שעבר מפרט לראשונה את הכללים לחלוקת התקציב לשיקום ישובי עוטף עזה. הסכום שהוקצה לכך הוא כ-1.5 מיליארד שקל והוא יחולק על פי קריטריונים שמבחינים בין ישובים שאליהם חדרו מחבלים לאלה שלא, ועל פי מידת הנזק שספג היישוב.
תקציב זה גבוה כמעט פי חמישה מהפיצויים שמס רכוש יכול לשלם ליישובים על פי כלליו הקשיחים. המנגנון שיצרה תקומה נועד להתגבר על כללים אלו בשל הנזק יוצא הדופן שנגרם לבתים ולמבנים עקב פלישת מחבלי החמאס ב-7 באוקטובר - נזק שחוק קרן הפיצויים של מס רכוש לא יודע להתמודד עימו. למשל בתים שיישובים מבקשים להרוס, אך על פי הכללים אפשר רק לשפץ, או מקרים רבים שבהם נפגעה יחידת דיור אחת במבנה טורי שבו כמה יחידות דיור.
מהמבחנים לחישוב גובה התקציב עולה כי ישובים ככפר עזה, ניר עוז ובארי שאליהם חדרו מאות מחבלים ומאות בתים ספגו פגיעות קשות, יגיעו למאות מיליוני שקלים לכל ישוב. ישובים שאליהם לא היתה חדירה יקבלו מענק נוסף לפיצוי של קרן מס רכוש על פי מספר בתי האב, עד סכום של 1.8 מיליון שקל לכל ישוב.
תקציב הפיצויים ישולם במרוכז ליישובים שיציגו את תוכנית השיקום לוועדת תמיכה של מינהלת תקומה שבראשה עומד משה אדרי, וחברים בה נציגים מצוות הבינוי של המינהלת, החשב והיועץ המשפטי שלה. אנשים שביתם נפגע יכולים לתבוע באופן פרטי את קרן הפיצויים של מס רכוש, אך במקרה זה סכום הפיצוי שיקבלו יקוזז מתקציב הפיצויים שלו זכאי היישוב.
ישוב שמעוניין במענק חייב למנות חברה מינהלת לפרויקט השיקום, אך יהיה אפשר להסתפק במנהל פרויקט אם תקציב השיקום נמוך מ-6 מיליון שקל.
תזכורת: מחיר הדירות ממשיכים לעלות
(צילום: ליאור שרון)
התקציב ליישובים שאליהם חדרו מחבלים מחושב על ידי סיכום של שלושה סעיפים. הראשון הוא סכום עבור הנזק ליישובים, ברוב המקרים על בסיס סקרים שביצעה יחידת האכיפה במקרקעין. בסקרים האלה המבנים סווגו לשלוש קטגוריות: אדום - נזק כבד, כתום - בינוני, צהוב - נזק קל. מבני מגורים ומבני ציבור שסומנו כאדומים מיועדים להריסה ומזכים בסכום של 7,265 שקל למ"ר; מבנה מגורים שסומן כתום מקבל 216 אלף שקל - סכום שמבוסס על כתבי כמויות ואומדן הנזקים שהכינה החברה הממשלתית עמיגור. על פי אותו חישוב מבנה ציבור כתום מקנה 254 אלף שקל. מבנה מגורים צהוב מקבל 42 אלף שקל, ומבנה ציבור צהוב מקנה 91 אלף שקל. לסכומים האלה מתווסף תשלום בסך 12% לחברה המנהלת או 5% אם השיקום קטן יחסית וימונה רק מנהל פרויקט.
הסעיף השני שממנו נגזר תקציב השיקום הוא אומדן הנזק לתשתיות ציבוריות כפי שנקבע בסקר שביצעה חברת עמיגור. הסעיף השלישי שמשפיע על גובה התקציב מבוסס על ציון שנקבע על ידי שקלול של מידת הנזק שנגרם ליישוב עם חישוב הנזק ביחס לגודל היישוב.
היישובים יקבלו את התקציב המצטבר מחישוב שלושת הסעיפים האלה ויוכלו לנהל את השיקום בתנאי ש-60%-70% ממנו ישמש לשיקום מבני המגורים.
הבתים ישוקמו, או יועתקו למתחם אחר
על פי הכללים של תקומה, עבודות השיקום יכולות לכלול שיקום בתי מגורים וגם העתקה של בתים למתחמים אחרים - למשל במקרים שבהם ישוב מבקש להקים את השכונה שנפגעה בשטח אחר. כמו כן התקציב יאפשר שיקום ופיתוח תשתיות ציבוריות, ושיקום מוסדות ציבור וחינוך.
בנוסף לאלה ישוב יוכל להשתמש בתקציב לפי שיקול דעתו לשדרוג סטנדרט עבודות השיקום, שיקום יחידות דיור צמודות לאלה שמיועדות להריסה למשל במבנה רכבת, שיפור פני המרחב למשל על ידי עבודות גינון, הקמת שבילים, פינות ישיבה וכדומה; וכן לטיפוח חזיתות מבני המגורים.
העברת התקציב במרוכז לניהול היישוב מחייבת את הסכמת התושבים שביתם נפגע. כאן עולה שאלה משפטית כיצד לנהוג במקרה שבו בעל הבית הינו חטוף או נעדר. במינהלת תקומה העבירו את האחריות לסוגייה הזו לאפוטרופוס הכללי.
תקציב השיקום הוא נדבך אחד בתוכנית חמש שנתית של מינהלת תקומה שתקציבה הכולל הוא 19 מיליארד שקל והיא כוללת פרקים שנועדו לעודד צמיחה של חבל ארץ זה.
