ועדת הכספים החלה לדון בהצעה לאפשר משיכת כספים מקרן השתלמות בשיעור מס מופחת לפני שחלפו 6 שנים ממועד ההפקדה הראשון, לפני העלאתה לקריאה שנייה ושלישית. תזכיר החוק, שרשות המיסים פרסמה ביולי, נועד על פניו לסייע לאזרחים בתקופה של מלחמה מתמשכת ואינפלציה גואה - אבל לא פחות מכך, מדובר במאמץ נוסף להתמודד עם הגירעון התקציבי של הממשלה באמצעות גבייה נוספת של מיסים.
במצב הנוכחי, משיכת כספים מקרנות ההשתלמות פטורה ממס רק אם חלפו 6 שנים ממועד ההפקדה הראשון, או אם בעל הקרן הגיע לגיל פרישה וחלפו שלוש שנים לפחות מאז ההפקדה הראשונה. בכל מקרה אחר, משיכת כספים מקרן השתלמות תחויב בתשלום מס שולי, שיכול להגיע במקרים מסוימים ל-45%.
על פי ההצעה הנוכחית של רשות המיסים, על משיכת כספים מוקדמת מקרן השתלמות ייגבה מס של 15% לכ היותר, ו- 7.5% לכל היותר למי שהגיע לגיל פרישה. שיעור הגבייה יהיה מדורג, כך שככל שמועד המשיכה יהיה קרוב יותר לתקופה הקבועה בדין למשיכה פטורה ממס, שיעור המס יהיה נמוך יותר. ההטבה המוצעת תחול כהוראת שעה עד תום 2024.
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, טען בדיון כי המטרה היא לא להגדיל את הכנסות המדינה, אלא לסייע לאנשים לצלוח את התקופה הנוכחית. ואולם, חברי הוועדה, והיו"ר משה גפני בתוכם, הסתייגו מההצעה בטענה כי אם היוזמה היא אכן חלק מ"מאמצי הממשלה לסייע למשקי בית בתקופה מאתגרת זו", כלשון דברי ההסבר להצעה, מדוע לגבות מס כלשהו על משיכת הכספים, במקום לאפשר לפרק זמן מוגבל משיכה ללא מס כלל, כפי שנעשה בתקופת הקורונה.
ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי), שהשתתפה בדיון, התנגדה להצעה בחריפות וטענה כי היא תפגע במשקי הבית החלשים יותר. "אולי במסגרת מאמצי הממשלה לסייע למשקי הבית בתקופה זאת, הממשלה תעשה צעדים שאינם קלים?", תהתה פרקש הכהן. "הרי האמידים לא יגעו בקרנות שלהם, אלא רק השכבות הנמוכות יותר. מדובר בפלסטר בלבד, ובמהלך שמעודד עוני".
לדבריה הצטרף גם ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד): "אם אנחנו באמת רוצים להיטיב עם בעליי קשיים כלכליים, יש לתת להם תקרה פטורה ממש. לדעת כל חברי הוועדה יש לקבוע סכום תקרה שעליו לא ייגבה מס שולי, וזה יעזור הרבה יותר".
שמחון הדף את הטענה כי מדובר בניסיון להגדיל את הכנסות המדינה כדי לכווץ את הגירעון. "הכלכלן הראשי מעריך את ההכנסות מהמהלך הזה ב-300 מיליון שקל בלבד", אמר שמחון. "לגבי ההשוואה לתקופת הקורונה, כיום, בניגוד לתקופת המגפה, שיעור האבטלה הוא הנמוך שהיה בישראל.אנחנו לא מנסים לעודד אנשים לפרוץ תוכניות חיסכון, אלא לסייע להם, ואנחנו סומכים על שיקול הדעת שלהם".
ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש) ענתה לשמחון כי מצב העסקים היום אינו שונה מהותית מכפי שהיה בתקופת הקורונה. "עסקים קורסים במכה אחת בגלל המדיניות, אי אפשר לתת אקמול במקום לחשוב על פתרונות אמיתיים. למה לא לקבוע שהוראת השעה תימשך עד 2026? כולנו יודעים שבתקציב של השנה הבאה יהיו הרבה גזרות".
גם עו"ד בעז סטמבלר, שמשמש כיועץ משפטי מטעם איגוד חברות הביטוח, הצטרף להתנגדות למהלך. "הצעת החוק פוגעת באיתנות הפיננסית של אזרחי ישראל לטווח הבינוני והארוך, בלי שיהיו מודעים לזה", אמר סטמבלר. "אנשים שיפדו את הקרנות יאבדו את האפשרות לצבור רווחים".
אל הדברים הצטרף גם מנכ"ל איגוד בתי השקעות, עו"ד נמרוד ספיר. "אנחנו נמצאים בתקופת אי ודאות ביטחונית וכלכלית", אמר ספיר. "מי מבטיח לנו שאותם שימשכו כספים לא יזדקקו להם בהמשך?".
