בית משפט השלום בראשון לציון אישר לאחרונה הסדר נושים אטרקטיבי לבעל עסק בתחום הבנייה, שיחויב לשלם רק כ-14% מחובותיו העצומים לנושים שונים, בהם בנק הפועלים והמועצה האזורית חבל מודיעין. הגם שלא התקבל רוב בקרב הנושים להסדר, השופטת קרין וישינסקי קבעה שיש לקבלו בעיקר משום שהוא מיטיב עמם יותר מאשר הליך של חדלות פירעון.
החייב (39), נשוי ואב לשלושה, הוא בעל עסק בתחום הבנייה והקבלנות שנקלע לחובות של יותר מ-1.4 מיליון שקל. יחד עם תיקי ההוצאה לפועל והעיקולים שרבצו עליו, לא התאפשר לו להמשיך לנהל את העסק ולפרנס את משפחתו.
בשלב מסוים הועבר הדיון על מציאת מתווה פירעון חובות ראוי אל בין כותלי בית המשפט. את החייב ייצגו בהליך עו"ד נועם אברהם ועו"ד אבשלום דמתי. במסגרת ההליך בוצע אבחון ביחס לנתוניו הכלכליים ובסופו של דבר הוגשה הצעה מטעמו שלפיה הוא יפרע 210 אלף שקל בפריסה ל-18 חודשים.
בדיון שנערך בספטמבר האחרון עדכנה מנהלת ההסדר, באמצעות עו"ד שינט לרנר, כי שני הנושים העיקריים (בהם בנק הפועלים), הסכימו להסדר, בעוד שניים התנגדו (בהם מועצת חבל מודיעין). ב"כ הממונה על חדלות פירעון, עו"ד זאב ברקוביץ, הוסיף כי הגם שאין רוב בקרב הנושים להסדר וכי הוא משקף פירעון מזערי בלבד של החוב, בתמונה הכוללת הוא מיטיב עם הנושים לעומת צו שיקום רגיל ולכן הוא מציע לקבלו.
השופטת וישינסקי החליטה לאשר את ההסדר לנוכח ארבע סיבות. האחת, שהנושים שאישרו את ההסדר הם בעלי 89% מהחוב. כלומר, מבחינת ערך הנשייה, הם מהווים רוב מוחלט. השנייה, בין התומכים ישנו "נושה מתוחכם" – בנק הפועלים – שחזקה עליו כי לא יאשר הסדר שאינו מיטיב עמו. סיבה שלישית היא שלא נמצאו בטיעוני הנושים המתנגדים להסדר נימוק כלשהו המצדיק את דחיית ההצעה. והסיבה הרביעית והחשובה ביותר היא שמדובר באלטרנטיבה הטובה ביותר מבחינת הנושים.
"השתכנעתי כי סכום התשלום החודשי אשר יגבה מהחייב הינו גבוה בהרבה מזה שישולם על ידו במסגרת הליך חדלות פירעון", כתבה בפסק הדין. "לדברים אלה מצטרף הנתון שעל פי הסדר החוב מלוא הסכום צפוי להתקבל בקופת הנשייה תוך 18 חודשים, כלומר – הנושים צפויים לקבל את הדיבידנד תוך פרק זמן קצר בהרבה מפרק הזמן שהיה לוקח לכך במסגרת הליך חדלות פירעון".
לפיכך אישרה השופטת את הצעת ההסדר שלפיה לכספים הצבורים זה מכבר בקופת הנשייה יתווספו תוך שנה וחצי 210 אלף אלף שקל וייתכן שאף כספים שיתקבלו כתוצאה ממימוש זכויות סוציאליות לא מוגנות של החייב, ככל שישנן כאלה.
השופטת העירה לסיום כי אם בהמשך יתברר שאחד הנושים לא קיבל זימון לדיון וכפועל יוצא מכך לא קיבל הזדמנות להתנגד להסדר, החייב ישלח לו את פסק הדין ואותו נושה יוכל להגיש התנגדות תוך שלושים יום ממועד קבלתו.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הממונה על חדלות פירעון: עו"ד זאב ברקוביץ
• ב"כ מנהלת ההסדר: עו"ד שינט לרנר
• ב"כ החייב: עו"ד נועם אברהם ועו"ד אבשלום דמתי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
