בהיעדר אירועים קיצוניים של הרגע האחרון, סוכנות הדירוג S&P צפויה להשאיר על כנם הן את הדירוג האשראי של ישראל (AA-) והן את תחזית דירוג האשראי (יציב). זאת בדומה לחברת פיץ', שגם היא לא הורידה את הדירוג, ובניגוד למודי'ס שכן החליטה להוריד את תחזית הדירוג מ"חיובי" ליציב".
העובדה הלכאורה טכנית הזו מסתירה דרמה ענקית שהתחוללה בימים האחרונים סביב הסוגייה הזו. מקורות מסרו ל"כלכליסט" כי מי שהיה מעורב באופן עמוק ביותר במגעים עם S&P בישראל בתקופה האחרונה, לרבות שיחות טלפון על בסיס יומי עם בכירי החברה ואף עם הצוותים המדרגים, היה לא אחר מראש הממשלה בנימין נתניהו. באותן שיחות הסביר נתניהו כי המהפכה המשטרית לא תבוצע במתכונתה המקורית, ולפי אותם גורמים האמירות הללו הרגיעו את כלכלני S&P ושכנעו אותם לא להוריד ציון בהיבט הזה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מסתמן שבמגעים עם S&P נחל נתניהו הצלחה גדולה יותר מזו שהייתה לו עם סוכנות הדירוג מודי'ס. גם אותה ניסה נתניהו לשכנע לא להוריד את תחזית הדירוג - אך כשל. חלק מההבדל טמון בעיתוי: הסיור המקדים של מודי'ס בישראל נערך בעיצומו של בליץ החקיקה של המהפכה המשטרית ובשיא המחאות ברחבי הארץ. לעומת זאת, מקסים ריבניקוב, המדרג מטעם S&P, והצוותים שלו הגיעו לישראל אחרי שנתניהו עצר את הליכי החקיקה, כאשר צוותי ההידברות מכונסים בבית הנשיא ואילו ראש הממשלה מנסה באופן מובהק לזנוח את ניסיון המהפכה ולהתרכז במה שהוא מכנה "החיים עצמם", לרבות כלכלה וביטחון. בנסיבות האלה היה קל יותר לשכנע את אנשי S&P להימנע מהורדת התחזית.
גם נשיא המדינה היה מעורב בניסיונות השכנוע. בסביבתו הסבירו כי הנשיא פירט בפני אנשי סוכנות הדירוג את התהליכים ואת הדינמיקה של השיחות בביתו, ושדיבר לטובת המדינה והכלכלה.
סוכנות S&P צפויה לפרסם את הדוח החצי שנתי שלה ואת החלטה על הסופית על הדירוג ביום שישי הקרוב בשעות הערב המאוחרות. לפני מספר ימים פרסם S&P את תמונת מצב החודשית של דירוג האשראי של כל המדינות, ולפי ניתוחים של כמה גורמים בשוק ההון כמו גם בממשלה, האיתותים הם לכיוון אי שינוי בדירוג של ישראל.
דירוג האשראי של S&P מבוסס על ציונים פרטניים בחמישה פרמטרים: הערכה מוסדית (איתנות מוסדות שלטון ואיכות המדיניות), הערכה כלכלית (תמ"ג, צמיחה, אבטלה וכיוצ"ב), הערכה פיסקאלית (שמתחלקת להערכה תקציבית והערכת חוב ממשלתית), הערכה מוניטרית והערכה חיצונית (עודף/גירעון בחשבון השוטף עם העולם). כל פרמטר מקבל ציון מספרי שנע בין 1 (הכי גבוה) ל־6 (הכי גרוע).
את הפוקוס משכה הפעם ההערכה המוסדית, שכן ריבניקוב כבר הבהיר ששינוי שיטת המשטר תשפיע על הכלכלה, ומכאן שגם על הדירוג: "אם המערכת המוסדית בישראל תיכנס למסלול עקבי של היחלשות, לרבות פגיעה במערכת האיזונים והבלמים, והכוח הפוליטי יתרכז יותר מדי בידי אדם אחד או קבוצה אחת, הדיון הציבורי גם יינזק. כל הדברים האלה עלולים להפוך לסיכון אמיתי לדירוג", אמר ל"כלכליסט" ב־8 בינואר.
לדבריו, "יש לנו חששות מהעובדה שכניסת הימין הקיצוני לקואליציה עלולה לגרום להחמרה במצב בעזה, בגדה המערבית וגם ביחסים עם ערביי ישראל. הרושם הוא שהסיכון להסלמה עולה. זה היבט שאנחנו עוקבים אחריו מקרוב".
עוד ציין ריבניקוב כי "אם נראה שההסדרים המוסדיים הנוכחיים יחלשו במיוחד, זה משהו שאנחנו ניקח בחשבון בקביעת דירוג, והוא עלול להוות סיכון כלפי מטה. בהקשר זה, אנו עוקבים מקרוב אחר ההשלכות של השינויים הצפויים בכל הקשור לבית המשפט העליון. זו לא בשורה טובה לאותה מערכת המוסדית שחוקים מסוימים משתנים בצורה כזו כדי שיתאימו למעשה לאנשים ספציפיים בתפקיד".
אלא שההערכות בקרב הבכירים ששוחחו עם S&P היא שהסוכנות לא תוריד את הציון גם בפרמטר החוסן המוסדי, פשוט מכיוון שכבר כעת נמוך מאוד: 4. הורדתו ל־5 משמעותה הכנסתה של ישראל לקבוצת מדינות שבה נמצאות בין היתר אלבניה, ארמניה, בנגלדש, בוליביה, הונדורס ואל סלבדור. "ישראל היא לא אל סלבדור וגם לא הונדורס", הסביר גורם המעורה בפרטים.
ונחזור לנשיא הרצוג: מסביבתו נמסר כי בניגוד לפרסומים, מי שפנה אליו כדי שיסייע לא היה ראש הממשלה אלא החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג - דמות חריגה באוצר בעת הזו. רוטנברג גדל באגף החשב הכללי והכיח את עצמו מקצועית. אחרי שניהל את החוב, והיה אחראי גם על דירוג האשראי של ישראל והקשר עם סוכנויות הדירוג, כיהן כמנהל הכספים של בזק ושב לכיסא החשב הכללי בתקופת שר האוצר ישראל כץ.
כשליברמן החליף את כץ ומינה את רם בלינקוב למנכ"ל המשרד, מעמדו של רוטנברג נחלש מאוד, גם על רקע מלחמה שבה פתח נגד אגף התקציבים. אבל כניסתו של בצלאל סמוטריץ' לתפקיד שיפרה מאוד את מעמדו של רוטנברג. השניים, שחולקים רקע אידאולוגי (ציונות דתית ימנית), התקרבו מאוד ורוטנברג הוא ששכנע את סמוטריץ' וארגן לו את ה"ביקור" הכושל בארה"ב. גורמים במשרד שמעו אותו מתגאה בכך שהוא לוחש על אוזנו של נתניהו ומייעץ לו בכל מה שקשור לתחום הכלכלי.
אך בעיקר, רוטנברג הוא זה שמוביל את הגישה באוצר שלפיה "השינויים המשפטיים" שהממשלה מובילה אינם קשורים כלל וכלל למשרד האוצר. כפי שנחשף ב"כלכליסט", הגישה הזו היא שהובילה את סמוטריץ' ואת מנכ"ל משרדו למנוע בכל מחיר דיון עמוק בהשלכות המהפכה על המשק. יתרה מזו, בדיונים שכן התקיימו רוטנברג הדגיש כי אין לשינויים המוצעים השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה, ודווקא התגובה לאותם שינויים - קרי המחאה - היא שעלולה לגרום נזק.
מכיוון שהחשב הכללי הוא שאחראי על הביקורים של כל הצוותים מטעם חברות הדירוג והוא שקובע להם את הלו"ז, יש לו השפעה משמעותית על המסרים שמגיעים לאוזני המדרגים. ל"כלכליסט" נודע כי בסיבוב הנוכחי נרשמו מספר אירועים חריגים: גורמים מרכזיים בכלכלת ישראל שנהגו לפגוש את סוכנויות הדירוג והתבטאו נגד המהפכה מצאו עצמם בכל פגישה כשלצידם בחדר נוכחות "אוצרית" מרשימה. לאחרים פשוט לא נמצא להם זמן להיוועד עימם.
לפי ההערכות, גם הציונים בפרמטר הכלכלי והפרמטר החיצוני, שכיום הם מושלמים (1), לא צפויים להיפגע. למען האמת אין סיבה לכך, שכן הנתונים קצרי הטווח של ישראל עדיין טובים. בתחילת השבוע צוטטו ב"כלכליסט" מספר בכירים שנועדו עם בכירי S&P ומודי'ס, ויש ביניהם הסכמה רחבה כי הצוות שם התעניין הרבה יותר בעניינים כלכליים גרידא ופחות בסוגיות מוסדיות, חברתיות או פוליטיות.
לגבי הביצועים הכלכליים, S&P היו הפסימיים ביותר מבין כלל החזאים: בתחזית האחרונה שלהם הם חזו צמיחה של 2% בלבד בישראל ב־2023. התחזית המעודכנת ביותר היא זו של קרן המטבע הבינלאומית (מאפריל האחרון), העומדת על כ־3% ב־2023, ושיעור דומה ב־2024 - מעל הממוצע בעולם, יותר מכפל הממוצע של הכלכלות המפותחות.
S&P גם ידועה במשקל הרב שהיא העניקה להייטק כמנוע של הכלכלה. המגזר הזה אולי נחלש, אך עדיין משמש כגורם מרכזי במשק. יתרה מזו, למרות ההאטה, שיעור האבטלה נותר נמוך במונחים היסטוריים ו"אבטלת הליבה" (בקרב בני 25–64), אחד מהפרמטרים החשובים לאיתנות משק כמו הישראלי, יורדת לרמה של 3.2% ומתקרבת לשפל כל הזמנים (3%). גם הצריכה הפרטית לא קורסת. לגבי הסקטור החיצוני, הנמדד על ידי מה שמכונה העודף בחשבון השוטף (החשבון הדולרי של המשק), גם שם ניכרת התמתנות.
ישראל סיימה את 2022 עם עודף של כמעט 20 מיליארד דולר, שהם כ־3.7% מהתמ"ג. הצפי לשנתיים הבאות הוא התמתנות (3.5% השנה ו־3.3% ב־2024), קרי, עדיין מדובר על כניסה מאסיבית של דולרים פנימה. הגישה של S&P נוטה להעניק למצב החיצוני משקל רב בדירוג.
לגבי המצב הפיסקאלי של ישראל, התמונה דומה: יש האטה או הידרדרות, אבל אין נפילה או קטסטרופה. הממשלה הקודמת סידרה לנתניהו ושותפיו עודף תקציבי גדול. הם אמנם כבר הפכו אותו לגירעון, אך הוא עדיין סביר (כעת עומד על 0.3%), והצפי הוא לגירעון שנע בין 0.9% מהתמ"ג (תחזית האוצר ובנק ישראל) ועד 1.8% (תחזית ה־IMF). אלו שיעורי גירעון סבירים בבחינה היסטורית. גם גביית המסים יורדת - בעיקר המסים הישירים - אך אין "נפילה". מבחינת יחס חוב תוצר, ליברמן עזב את המשרד עם הורדה של יותר מ־7 נקודות אחוז לרמה של 60% מהתמ"ג, קצב מהיר יותר ב־40% לעומת הממוצע ב־OECD, כאשר יחס חוב תוצר הוא שני שליש מהממוצע בארגון.
גם ההערכה המוניטרית של ישראל היא מהגבוהות בעולם (2) כשרק 8 מדינות זוכות לציון 1 - ואף היא לא צפויה להשתנות משום שהמדיניות המוניטרית של ישראל מתפקדת היטב (העלאת הריבית בהתאם להתפתחות האינפלציה).
כשמסתכלים על הציון "היבש" של S&P, הדירוג של ישראל היה אמור להיות AA, אלא שישראל מאבדת רמה אחת ומדורגת ב־AA- בגלל "סיכון להידרדרות מהירה של אירוע ביטחוני קיצוני כגון מלחמה כוללת מול איראן או עימות מול חמאס". גם אם המבצע הנוכחי בעזה יידרדר למלחמה רצינית יותר מול ארגון הטרור הפלסטיני, קשה לראות את S&P מורידה השבוע דירוג או תחזית דירוג ומגישה מחר את הדוח להערות לממשלה. לוח הזמנים נראה צפוף מדי.
השאלה הגדולה סביב ההערכות היא מה יקרה אם יתברר לכלכלני S&P שנתניהו לא אמר אמת, והוא מתכוון בכל זאת להתקדם עם הרפורמה, או לחלופין שבעוד כמה ימים החזית מול הפלסטינים תידרדר. התשובה במקרה הזה פשוטה: סוכנות דירוג רשאית בכל רגע נתון להוציא הערת מנפיק (מעין אזהרה) או עדכון תחזית או עדכון דירוג, ללא התרעה מוקדמת. נהוג לנצל את פרסום הדוח החצי שנתי כדי לעדכן את דירוג או תחזית במקרה הצורך. אם ב־S&P יבינו כי נתניהו לא אמר אמת, תרחיש שאינו חסר תקדים, המדרגים צפויים להגיד בהתאם ומחוץ למועד הנהוג.
כבר כעת ברור כי נתניהו וסמוטריץ' ינצלו את אי הורדת הדירוג והתחזית לצרכיהם הפוליטיים, אך בהקשר הזה כדאי מאוד להתעמק בדו"ח עצמו. כמו במקרה של מודי'ס, המסרים החשובים יבואו לידי ביטוי במשפטים פשוטים וקולעים, והם ישפכו הרבה אור סביב מה הכוונות של המדרגות בעתיד - וחשוב יותר, על הסכנות שאורבות למשק הישראלי.
