המלחמה באוקראינה האם העולם בדרך למשבר מזון
(צילום: אלכס בורטמן)
הפלישה הרוסית לאוקראינה משפיעה לא רק על מחירי הדלק, אלא עלולה להוביל גם למשבר מזון עולמי. פרופ' אהרון טרואן מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, אמר היום (ב') באולפן ynet כי "משבר מזון עולמי הוא לחלוטין על הפרק".
לדבריו, "כולנו מקושרים אחד לשני בעולם, ומערכת המזון שלנו היא דוגמה לקשר ההדוק בין מדינות שמייצרות מזון, צורכות מזון וכולנו צריכים את המזון הזה.
"המשבר כבר קיים, הוא כאן. אנחנו חיים עם משבר אקלים בינלאומי, שמשנה את כושר הייצור שלנו ודוחף מחירים כלפי מעלה. משבר האנרגיה משפיע על אספקת מזון, שרשראות האספקה שהן מוגבלות. תוסיפו לזה מלחמה למקום שמייצר 12 אחוזים מהקלוריות העולמיות, ואנחנו נכנסים לבעיה".
עד כמה ישראל ומדינות האיזור מושפעות מכך?
"כ-40% מהחיטה למדינות המזרח התיכון מגיעה מהאיזור של אוקראינה ורוסיה. אצל מדינות כמו מצרים ולבנון, שליש או חצי מהקלוריות שלהן נשענות על המקורות האלה. במצרים יש למשל מאגרי מזון שאמורים להספיק לשנה, בלבנון זה לחודשים ספורים. גם בישראל המאגרים מוגבלים. הדברים האלה יכולים להשפיע לא רק על חרפת רעב, אלא עצם הצמצום יוצר מחירי מזון שמאמירים.
"כבר היום 800 מיליון איש חיים בחרפת רעב, וכשלושה מיליארד חיים באי ביטחון תזונתי בגלל מחירי מזון יקרים. אם לוקחים את זה לרמת המיקרו, במדינת ישראל כחמישית מהאזרחים מתקשים לקנות מזון לפי המלצת משרד הבריאות בעקבות מחירי המזון שנמצאים בכותרות. הרפורמה בחלקאות נוגעת גם לעמידות והחסינות של ישראל בפני זעזועים כאלה, והיכולת שלנו לייצר בעצמנו, ולא רק לייבא".
עוד הוסיף פרופ' טרואן בנוגע לרפורמה הממשלתית, שמטרתה לבטל חסמים ובירוקרטיות שונות על מנת להקל את היבוא לישראל, כי "אין ספק שאנחנו צריכים לעשות חשבון נפש מעמיק יותר משנעשה ברפורמה כפי שהוצעה כיום. יש הרבה מקום לשיפור. צריך להבין שיש צורך בתכלול של מדיניות ברמה הלאומית, אסטרטגית, כלכלית, איזון בין צרכי החקלאות והסביבה לקיימות בישראל, מחירי המזון בישראל והאיזון בין יבוא לייצוא מקומי. האיזון המושלם טרם הושג והרפורמה הזאת דורשת מקצה שיפורים".
מי שעוד התייחס לנושא משבר המזון העולמי מוקדם יותר היום הוא האוליגרך הרוסי אנדריי מלניצ'נקו, שעשה את הונו בזכות עסקי הדשנים והפחם שלו. מלניצ'נקו טוען כי המלחמה גרמה למחירי הדשנים לזנק, והחקלאים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות אותם על מנת להזין את אדמותיהם.
"האירועים באוקראינה באמת טרגיים. אנחנו זקוקים בדחיפות לשלום", אמר מלניצ'נקו בן ה-50, שהוא אמנם רוסי, אך נולד בבלארוס ואימו היא אוקראינית. "חלק מקורבנות המלחמה הזאת הם ענפי המזון והחקלאות".
ולדימיר פוטין בעצמו אמר ביום חמישי האחרון שמחירי המזון יעלו בעולם בעקבות סוגיית הדשנים, במידה שהמערב יעשה בעיות עם יצוא חומר הגלם מרוסיה, שמהווה 13 אחוזים מהתפוקה העולמית. רוסיה נחשבת ליצרנית עיקרית של דשנים שמכילים אשלג, פוספט וחנקן, שנחשבים למזינים עיקריים של יבול ואדמה.
החקלאים נתבקשו להגדיל את ייצור החיטה
בתוך כך, בשל החשש ממחסור בגרעיני חיטה בישראל, ארגון עובדי הפלחה בישראל שיגר פנייה לחקלאים בארץ להגדיל משמעותית את ייצור גרעיני החיטה.
במכתב שנשלח לחקלאים ולחברות חקלאיות, נכתב: "נקראנו לישיבה במשרד החקלאות בנושא משבר הגרעינים העולמי. לעת עתה, ברור כי ישנן בעיות רבות בשרשרת האספקה של גרעינים למדינה, מה שגורם לחוסר וודאות לגבי אספקה סדירה לחודשים הבאים. אי לכך, נתבקשנו להכין תוכנית שתגדיל ככל שניתן את כמות הגרעינים שאנו אמורים לספק למלאי בקציר הקרוב (תוך מתן פתרונות הולמים לאספקת מזון גס לענפי החי), כחלק מצעדים רחבים יותר שהמדינה מתכננת להוביל.
"בפגישה הועלתה האפשרות להסב כ-100 אלף דונם שיועדו לתחמיץ חיטה ולהשאירם לקציר לגרעינים תוך יצירת חלופה הולמת של תחמיץ תירס לענפי בעלי החיים. לפי חישובים שעשינו, נדרשים בין 50 ל-60 אלף דונם נוספים של תירס בכדי לספק את כמות התחמיץ הנדרשת. מפאת החשיבות העליונה לספק מזון לבעלי החיים, תוכנית זו תוכל לצאת לפועל רק בתנאי שיעלה בידינו לספק את החלופה הנדרשת של תחמיץ תירס. אי לכך, אנו פונים לכל המגדלים בכל האזורים לבחון את האפשרות להיענות לבקשה זו לסייע במאמץ להגדלת מלאי הגרעינים ומבקשים לבדוק לעומק, ברמה האופרטיבית וברמה הכלכלית, באם מתאפשר לבצע שינויים בתוכנית העבודה", נכתב.
במקביל, ח"כ רם שפע, יו"ר סיעת העבודה, פנה בשם חברי הכנסת במכתב לממשלה בדרישה לדיון דחוף בנושא ביטחון המזון בישראל לאור המצב הגאו-פוליטי. "המציאות הביטחונית הרעועה מחייבת בדחיפות התייחסות לאומית ותכנון אסטרטגי ארוך טווח במטרה מרכזית לשמור על ביטחון המזון של אזרחי ואזרחיות ישראל", נכתב.
חברי הכנסת מהשדולה לחקלאות בכנסת, המייצגים חמש סיעות בקואליציה, הפנו את המכתב לרה"מ נפתלי בנט, רה״מ החליפי יאיר לפיד ולראשי הקואליציה.
במכתב דורשים חברי הכנסת מהממשלה להתייחס לאתגרים הצפויים נוכח עצירת הייבוא של חיטה, דגנים, דגים ומוצרי מזון נוספים מאוקראינה, על מנת לוודא שמדינת ישראל תהיה ערוכה למצב של מחסור במזון ובמטרה מרכזית לשמור על ביטחון המזון של אזרחי ואזרחיות ישראל.
