בעקבות הפסקת האש בצפון, מתעוררות שאלות כבדות משקל לגבי האתגרים הכלכליים שממתינים לשיקום האזור. בעוד ענף הנדל"ן נערך להתמודד עם ביקוש מחודש מצד משקיעים ותושבים מקומיים, קיימת דאגה עמוקה בנוגע לשיקום מבני הציבור שנפגעו והחזרת אמון הקהילה המקומית במוסדות וביזמים. בכירי הענף מדגישים כי יצירת תשתית חזקה, השקעה משמעותית במיזמי התחדשות עירונית והבטחת תמיכה ממשלתית נרחבת הם המפתחות להצלחת התהליך, אך האם הם יצליחו להחיות מחדש את האזור ולהחזירו למעמדו?
בשטח יש מי שסבור שהפסקת האש שנחתמה בין ישראל לחיזבאללה עשויה להוביל למפנה של ממש בשוק הנדל"ן הקפוא בצפון הארץ. השפעתה, כך מעריכים חלק מהיזמים, צפויה להשתקף בכמה תחומים מרכזיים: מחירי הדירות, שוק השכירות, מיזמי התחדשות עירונית והתפתחות כלכלית כללית בדגש על מסחר, תעסוקה ומשרדים. עם זאת, לצד ההזדמנויות שצפויות להיפתח, קיימים גם סיכונים.
בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ בוצעה בימים האחרונים בדיקה של היקף עבודות השיקום הנדרש באזור הצפון בעקבות המלחמה. ההערכה היא כי מדובר בהיקף נזק ישיר של יותר מ-2 מיליארד שקל במאות מבנים, ובנוסף לכך נזק של כ-3 מיליארד שקל לתשתיות שנפגעו. בהתאחדות מזהירים כי היקף עבודות השיקום וההתחדשות העירונית, שלהם יזדקקו יישובי הצפון, יימשך הרבה מאוד זמן בשל המחסור הגדול בעובדי בנייה, שרחוק מאוד מפתרון.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, מעריך כי "אם הקצב שבו הממשלה פועלת יימשך כפי שהוא כיום, ולישראל יגיעו 1,000 עובדי בנייה זרים בממוצע בחודש, השיקום הפיזי של הצפון יארך בין 10-8 שנים. קשה אפילו לאמוד את הנזק שהפעילות בצפון תסב להיקפי הבנייה והקמת התשתיות בשאר הארץ בזמן הזה".
לדבריו, "הצגנו שוב ושוב בחודשים האחרונים את תמונת המצב לממשלה, ובעיקר למשרד הפנים שאחראי על ההליך הבירוקרטי של הבאת העובדים הזרים. בעקבות תהליך שעליו החליטה הממשלה כבר בתחילת המלחמה, עיקר העובדים המגיעים לישראל הוא במסגרת בין-מדינתית, שהפכה למכשול שמקשה על כל הנוגעים בדבר להשלים אפילו את המכסה של עובדים זרים שכבר אושרה. עשרות אלפי עובדים, שהיו אמורים להיות כאן, טרם הגיעו".
לעומת זאת, מוסיף סרוגו, "הממשלה אישרה בתחילת המלחמה להביא לכאן גם 20,000 עובדים זרים במסגרת של עסקים מול עסקים (b2b), שבה תאגידי כוח אדם זר שקמו בחסות ממשלת ישראל מביאים לכאן עובדים, בשיתוף פעולה עם חברות כוח אדם במדינות המוצא. שיטה זו הוכחה כיעילה ומהירה, ועל פי דיווחי הקבלנים, העובדים שהגיעו במסגרת זו הם העובדים האיכותיים ביותר שהגיעו לכאן מהודו".
בשורה התחתונה, אומר סרוגו, "אם הממשלה חפצה במניעת מכה כלכלית של שנים בשל שיתוק חלקים גדולים מהענף, תוך זחילה בתהליך שיקום הצפון, ובהמשך גם הדרום, עליה להתעורר מיד ולהפוך את הבאת העובדים הזרים והעסקתם להליך קצר ואפקטיבי בחיתוך הבירוקרטיה, הפחתת עלות ההיטלים שהיא הטילה על הענף בעניין הזה ופתיחת השערים לעובדים מקצועיים, שיגיעו במסגרות עסקיות כמקובל בכל העולם המערבי. המחיר של המשך הדשדוש בטיפול בעניין הזה יהפוך למשבר כלכלי-חברתי היסטורי בממדיו".
"לא להשאיר סימני מלחמה"
בעקבות הפסקת האש בצפון, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ יעקב אשר, ייכנס בשבוע הבא ישיבה מיוחדת בוועדה על היערכות המדינה לשיקום הבינוי והתשתיות של יישובי הצפון וקידום תנופת הפיתוח בהם. בישיבה צפויים להשתתף השר במשרד האוצר, ח"כ זאב אלקין; פרויקטור הצפון, אלוף במיל' אלעזר מרום (צ'ייני), וראשי הרשויות בצפון.
גם באיגוד מהנדסי ואדריכלי הערים מקיימים פגישות עם הגורמים האחראים על שיקום הצפון, ומלווים חקיקה שתסייע בבנייה מחדש באזורים שנפגעו. בשיחה עם ynet מספר שרון הדר, מהנדס המועצה המקומית מטולה, כי "המטרה שלנו היא לטפל במפגעי המלחמה שנראים בכל מקום, ולהחזיר תשתיות ציבוריות לשמישות מלאה כדי לא להשאיר סימני מלחמה והרס לתושבים החוזרים. צריך לטפל בהרס ברחובות ובכבישים שנפגעו ובמבנים שחטפו נ"טים, ולצד זה לסייע לתושבים מול מס רכוש בשיקום בתיהם הפרטיים".
"המטרה שלנו היא לטפל במפגעי המלחמה שנראים בכל מקום במטולה, ולהחזיר תשתיות ציבוריות לשמישות מלאה כדי לא להשאיר סימני מלחמה והרס לתושבים החוזרים. צריך לטפל בהרס ברחובות ובכבישים שנפגעו ובמבנים שחטפו נ"טים"
לדבריו, "אנחנו עושים כל מה שניתן לעשות כדי שב-60 הימים הקרובים, במסגרתם הוגדרה תקופת מעבר להפסקת אש, נטפל בכל המפגעים שנראים לעין. מטולה התנהלה בחוכמה ופרסמה מכרז כבר לפני מספר חודשים, כדי שביום שאחרי נוכל להרים לקבלן הזוכה טלפון ולהגיד לו לבוא ולבצע את עבודות התשתית. אבל יש קשיים, יש מי שעדיין חושש להגיע לכאן כדי לבצע את העבודות".
בראיון לאולפן ynet הבהיר דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח הבנייה בישראל, כי העבודה בשיקום הצפון עוד רבה. "לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שיעור אתרי הבנייה הסגורים בצפון מאז אוגוסט 2024 עמד על 61%, בעוד שהממוצע הארצי עמד על 11%. אלפי בתים נפגעו, כ-3,000 מבנים לפחות, מהם כשליש באופן כבד".
לא רק ממ"דים: שאלת הנדל"ן בצפון בצל חזרת התושבים
(צילום: ירון ברנר)
יהלומי הוסיף כי "כדי לעמוד באתגרי השיקום צריך, בין היתר לאמץ שיטות בנייה מתקדמות שיקצרו את משך הבנייה, יוזילו את העלויות ויהיו בטוחות יותר. בנוסף, יש להגדיל את כניסת כוח האדם הישראלי לענף הבנייה במטרה לצמצם את התלות בעובדים לא מקומיים; וגם על מנת לתת תעסוקה רציפה ובעלת שכר גבוה לכל אותם מילואימניקים וחיילים משוחררים שחוזרים לשוק העבודה".
פוטנציאל לצמיחה
לדברי השמאי אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, הצלחת שיקום הצפון תלוי בהצלחת ההסדר. "אנחנו נמצאים בימים רגישים, וצריך לראות איך באמת הדברים מתפתחים, אבל ככל שההסדר יצליח אני צופה שגשוג ופריחה בצפון הארץ", אמר לאולפן ynet. דנוס הוסיף כי "ברבעון השלישי השנה מחירי דירות 4 חדרים במחוז צפון עלו בכ-1.5% ומחירי דירות 4 חדרים במחוז חיפה עלו בכ-3%. הנדל"ן במחוזות אלה עדיין זול, ולכן יש פוטנציאל לצמיחה. אבל זה תלוי בכמה כסף הממשלה תשקיע".
גם יובל גייער, שותף מנהל של קרן מרתון המתמחה באיתור הזדמנויות, ניהול והשבחת נדל"ן בעל מורכבות גבוהה, סבור שלמרות האתגרים הקשים בטווח הקצר, יש פוטנציאל צמיחה בצפון הארץ. "אם היה מאתגר עד עכשיו, הרי שכעת אנחנו נכנסים לתקופה קשה עוד יותר. השילוב של הריבית הגבוהה, המלחמה שעוד לא הסתיימה (כי גם בצפון עדיין לא ברור לאן הולכים), עליות המיסים, הצפי שמשקי הבית יקטינו צריכה וכן הלאה, כל אלה ייצרו מצד אחד עצירה בהשקעות נדל"ן באופן כללי; ומצד שני אנחנו דווקא נראה עליות מחירים בכל הסגמנטים, בעיקר בתחום המגורים".
יובל גייערצילום: רמי זרנגרחיים קקון, משנה למנכ"ל קבוצת נחמיאס, מתייחס לצורך הקריטי בהקצאת תקציב לשיקום הצפון לאור הפסקת האש הצפויה, ומדגיש את הפוטנציאל הטמון באזור זה עבור זוגות צעירים. "הצפון מציע כיום אלטרנטיבה משמעותית לזוגות, שאין בידם את האמצעים לרכוש דירות באזור המרכז", הוא טוען. "מחירי הדיור הנמוכים יחסית, לצד הסביבה הירוקה ואיכות החיים הגבוהה, עשויים להפוך את הצפון ליעד אטרקטיבי עבור משפחות צעירות, בתנאי שיישמר השקט הביטחוני ותחושת הביטחון של התושבים".
לדבריו, מעבר של משפחות צעירות לצפון יכול להניע את שיקום האזור ולתרום בטווח הארוך לעלייה בערך הנכסים. "זוהי הזדמנות היסטורית להשקיע בשיקום התשתיות ובפיתוח הפריפריה הצפונית. מעבר לכך, על המדינה להעניק תמריצים ליזמים, לא רק לשיקום מבנים פרטיים אלא גם לשדרוג שטחים ציבוריים כמו גנים ציבוריים, בתי ספר ומרכזי קהילה. פיתוח שכזה יבטיח את חיזוק המרקם החברתי וימשוך אוכלוסייה חזקה ומגוונת", הוא אומר.
אליאב מימון, מנכ"ל רמות בעיר, מוסיף כי "המלחמה בצפון פגעה בצורה קשה גם באזור חיפה, נשר והקריות, שספגו מטחי רקטות ופגיעות רבות. כבר שנים ארוכות שמדברים על התחדשות עירונית, אך עדין בסוף 2024 תושבים רבים נאלצים לרדת 4 קומות במדרגות למקלט, אם קיים במבנה, או להסתתר בחדר מדרגות, כולל אנשים מבוגרים והורים עם ילדים קטנים על הידיים. הגיע הזמן להפנים את הדחיפות בהתחדשות עירונית אמיתית בצפון ובאזור חיפה, שתעניק גם פתרונות מיגון לתושבים".
"השקעה בתשתיות הכרחית"
אלון שטאובר, מנכ"ל ושותף בחברת מסד עוז, מתייחס לסוגיית התשתיות ומציין כי "מעבר להיקף הנזק העצום, המורכבות הרבה נובעת גם בשוני הרב בין סוגי התשתיות ויכולת השיקום שלהם. ישנם בתי מגורים, מבני ציבור, כבישים, מערכות חשמל, מים, כבישים, מערכות ניקוז ועוד. כל אלו דורשים התייחסות שתאפשר חזרה בטוחה ומהירה של התושבים לישובים".
שמואל דונרשטייןצילום: אייל טואגגם שמואל דונרשטיין, מנכ"ל קבוצת רב בריח המתמחה בפיתוח ובייצור מגוון מוצרים רחב לענף הבנייה, וביניהם מוצרים ייעודיים למרחבים המוגנים, מדגיש את נושא התשתיות: "השקעה בתשתיות ובמבנים בטוחים היא הכרחית גם לביטחון הפיזי, הנפשי והכלכלי ארוך הטווח של תושבי הצפון", הוא אומר. "השיקום והמיגון באים לידי ביטוי לא רק בדירות המגורים אלא גם במבני ציבור, מוסדות חינוך, מקומות עבודה ובילוי, מחסנים, מפעלים ושטחים חקלאיים שעדיין אינם ממוגנים ברובם בגזרה הצפונית. מדובר על שטח עצום של כ-8 ק"מ של קו עימות שספג הרס עצום".
"אחת הבעיות בצפון היא חוסר האמון של התושבים בתוכנית הממשלה, והניסיון הרע במקרים קודמים של פינוי ושיקום, דוגמת העוטף וההתנתקות. יש כאן הזדמנות לשנות את ההתנהלות הבעייתית ולייצר תהליך אחר, שקוף, שמשתף את התושבים"
אבי אפללו, מנכ"ל ומייסד חברת הפרופטק Simplex 3D שמפתחת מזה למעלה מעשור מערכות ואלגוריתמים לתכנון עירוני בתלת ממד וליוותה כיתות כוננות עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מסביר כי "יש צורך בגישה רב תחומית ומקיפה, המשלבת תכנון ארוך טווח, השקעות משמעותיות, שיתוף פעולה בין גורמים ממשלתיים, פרטיים, חברתיים וכלכליים, וכן התייחסות לצרכים המיוחדים של תושבי האזור כדי לצלוח את המצב. המדינה חייבת לנהל תהליך שקוף מול התושבים, המכיל לוחות זמנים, תכולות עבודה ופתרונות בייניים מיידיים לאלו שלא יוכלו לשוב לביתם עקב המצב".
לדבריו, "אחת הבעיות בצפון היא חוסר האמון של התושבים בתוכנית הממשלה, והניסיון הרע שיש במדינה במקרים קודמים של פינוי ושיקום, דוגמת העוטף וההתנתקות. יש כאן הזדמנות לשנות את ההתנהלות הבעייתית ולייצר תהליך אחר, שקוף, שמשתף את תושבי האזור בהחלטות ובעיקר מהיר יותר. אלמנט קריטי נוסף הוא החזרת הביטחון של התושבים בצה"ל ובהגנה על הגבול. על הצבא להראות נוכחות מוגברת, על כיתות הכוננות היישוביות להיות מצוידות ומוכנות היטב, ועל הממשלה לאכוף את תנאי ההסכם שהושגו בדם רב, כך שהתושבים יידעו שמה שהיה כבר לא יקרה יותר".
אם שואלים את ניר שמול, מנכ"ל חברת שיווק הנדל"ן שניר, הפסקת האש מביאה איתה הזדמנות נדל"נית: "צפויה עלייה בביקוש לדירות בצפון, שכן הפסקת האש עשויה להביא לתחושת יציבות וביטחון לתושבי האזור, מה שיכול לעודד רוכשים פוטנציאלים לשקול השקעה בנכסים בצפון. אזורים שנפגעו מהסלמה ביטחונית עשויים לחוות התאוששות בביקוש, במיוחד אם יתממשו תמריצים ממשלתיים לפיתוח האזור".
טל ונגר, סמנכ"לית תכנון וסביבה בחברת AVIV AMCG, העוסקת בייעוץ סטטוטורי קרוב ל-20 שנים עבור גופים ציבוריים, מסכמת: "מעבר לתסכול ולשבר הגדול שהשאירה המערכה בצפון על היישובים, ההרס הוא גם הזדמנות. ראשית, בהיבטים תכנוניים; אפשרות לבחינת הרחבות של יישובים ובחינה של הקצאות לצורכי ציבור, במטרה להשוות את רמת השירותים הניתנת במרכז הארץ: בתי ספר, מעונות יום, מבני רווחה, שטחי ציבור פתוחים (פארקים, גינות משחקים). הסתכלות מחודשת על כל מערך האנרגיה – ייצור עצמי, אגירת אנרגיה ומכירה לרשת, ובעקבות כך מתן עצמאות אנרגטית ליישובים והערכות לתקופות של עלטה ממושכת. והזדמנות לשדרוג ולשיפור תשתיות על – תשתיות מים, ביוב, ניקוז, דרכים, תאורה – כך שישמשו דורות קדימה בראיה ארוכת טווח".
