איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת לוי מבאר אורה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: אוהד (38), ילנה (37), אמרי (5), גור (שנתיים) והכלב טופי.
הבית? בית קרקע שכור. משלמים 5,100 שקל.
באר אורה? אוהד: "אנחנו גרים פה שנתיים. כמעט שאין פה בתים להשכרה ושילמנו על הבית הזה שלושה חודשים לפני שהגענו כדי שישמרו לנו אותו. גרנו בתל אביב לפני. אני הייתי שף ושותף במסעדה ואז הציעו לי עבודה כאן - להיות השף של המלון החדש של 'סיקס סנסס' בשחרות. דבר ראשון אמרתי 'לא' כי מה יש לי לחפש פה, אבל ילנה אמרה 'אל תשלול, זו הרפתקה', והגענו לטיול פה בערבה הדרומית. כשנכנסנו לבאר אורה התאהבנו".
ילנה: "בהתחלה הוא לא סיפר לי כי הוא חשב שאני אעיף אותו מכל המדרגות, אבל כשהתחלנו לדבר והוא אמר לי שיש הזדמנות לעבור אמרתי לו 'זה פעם בחיים, מקסימום נחזור'". אוהד: "כמה הזדמנויות יש לך לגור במקום כזה? לא ידענו שיש מקום כזה וסוג כזה של חיים".
מקום כזה? אוהד: "החיים שלך כשאתה בתל אביב נחלקים לשניים - החיים המקצועיים והמשפחה, והחלק הזה היה במינוס. זו הייתה תרבות של כיפים, הייתי חוזר והיא הייתה הולכת. השיח היה מי לוקח את הילד, ורצינו לבדוק אם יש דרך אחרת לחיות. עכשיו אני יכול להגיד שיש".
ילנה: "השתנינו פה. שם היו לנו חברים ולא היינו צריכים כלום, ופה אנחנו במרחק שלוש וחצי שעות מכל מי שאנחנו מכירים. זה אילץ אותנו להפסיק להיות התל-אביבים שסגורים בבועה שלהם ולא מכירים את השכנים, ופשוט פתחנו את הדלת והכרנו אנשים מדהימים. פתאום באים לפה עשרה ילדים, ואז הולכים לחבר אחר והכל זורם וכיף. בתל אביב זה לא יכול לקרות. יש כל הזמן גירויים ומלא דברים ואין לך את הצורך הזה".
שף? אוהד: "התחלתי את הקריירה כסו-שף של מאיר אדוני ויונתן רושפלד, והמקום האחרון שלי היה מסעדת 'צ'יקטי' שהייתה הצלחה גדולה. כשעברנו לכאן הסיפור של המלון קסם לי, כי זה חתיכת מלון, ואני מודה שהשכר היה טוב ומאוד רצו אותי. כשהתחלתי לעבוד המלון היה עוד רחוק מפתיחה, וכשהגיעה הקורונה הכל נכנס להולד. בשלב מסוים מצאתי את עצמי מחוץ לדבר הזה. הייתי קצת מבוהל מה אני הולך לעשות באמצע הערבה בלי עבודה כשהתחום שלי מת לגמרי".
ילנה: "בהתחלה היה ברור לנו שחוזרים לתל אביב, אבל אחרי 24 שעות הבנו שאנחנו לא הולכים לשום מקום. כיף לנו, ובגלל שאוהד הוא בן אדם של אנשים הוא כבר התחיל להכיר והתחילו להגיע דברים, ייעוצים קולינריים ואירועים, ואז התחלנו לעשות אוכל שף מהבית. למזלנו היה גם הסכם פרישה שנתן לנו קצת אורך רוח".
אוהד: "פתאום מלהיות שף שאחראי על 30 טבחים אתה עושה קניות, מבשל, מנקה וגם עושה את המשלוחים. כשנגמרה הקורונה הפסקנו עם זה, כי זה לא מתאים לשאיפות שלנו ולאן שאנחנו רוצים להגיע. כרגע אני מייעץ למלונות ומסעדות וחי על הקו, יומיים בשבוע במרכז, ואני גם עושה הרבה אירועים". ילנה: "התוכנית היא בסופו של דבר לפתוח מסעדה, אבל צריך לגבש את האיפה, איך ומתי".
בערבה? אוהד: "הלוואי, היה חלום כזה, אבל אני לא כל כך רואה את הדרך לעשות את זה כאן. אולי באזור התעשייה באילת, אבל אני לא ממהר. אני נהנה מהבית קצת, אבל מאוד מתגעגע למסעדנות ולארח אנשים, למרות שאנחנו מארחים המון אנשים בבית, כי חברים פתאום מגיעים וישנים פה, מה שלא היה בתל אביב, וזה מאוד מקרב. פעם מאיר אדוני הופיע עם כמויות של בשר ובישל. היה כל כך הרבה אוכל שקראתי לשכנים והם נכנסו להלם, רואים את מאיר אדוני יושב עם כוס יין והוא מתחיל להאכיל אותם. זה באר אורה, הכל פה די רגוע - וזה היה פשוט מצחיק".
ילנה? "הייתי מנהלת הפרסום של מועדון 'פליי קארד' של אל על. השקנו את המועדון ובנינו אותו מאפס, ומאוד אהבתי את זה. אני מתגעגעת למועדון אבל הוא דרש לחיות את זה כל הזמן. אני חושבת שהרגע שבו נשברתי היה לנדנד את אמרי על נדנדה ובאותו זמן לצרוח על ספק, והבנתי שמשהו צריך להשתנות. לא יודעת אם זה אומר לעשות צעד כזה קיצוני כמו לעבור לפה, כי היה לי מאוד טוב. להגיע לפה היה לצאת מאזור הנוחות שלי. היום אני בעיקר עוזרת לאוהד. עשיתי החלטה שאולי היא לא פופולרית, לעשות הכל כדי לעזור לאוהד להגשים את החלום שלו. הוא רוצה מסעדה ולהיות שף גדול - אני אעשה הכל כדי שזה יקרה. אני לוקחת על עצמי את הבית ואת הניהול והשיווק של אוהד. לעבוד ביחד עושה לנו ממש טוב, ואני גם נהנית הרבה יותר מהילדים".
חששות כלכליים? ילנה: "אין לנו על מי ליפול, זה רק אנחנו. המעבר והקורונה הביאו דברים טובים. שנים חיינו על מינוס, ופה לא. קנינו בית להשקעה במחיר למשתכן באשקלון, ולמדנו להיות אחראים".
איפה אתם מבלים? ילנה: "בבית ובבתים של השכנים. אנחנו עולים כל חודשיים יחד לתל אביב ואז מנסים להספיק מה שאפשר".
חופשה אחרונה? אוהד: "תל אביב. אנחנו חיים כל הזמן בחופשה, חיים בצימר". ילנה: "אנחנו מתים לחזור לטוס. נשארו לי עוד טיסות מהתקופה בפליי קארד, אני מפחדת להתקשר אליהם".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
