ועד עובדי התעשייה האווירית דורש במשא ומתן עם האוצר ורשות החברות להעניק לכל אחד מ-15 אלף עובדי החברה בונוס של 100 אלף שקל עם ביצוע ההנפקה המתוכננת של 25% ממניות החברה בבורסה בתל אביב.
מדובר על בונוס בסכום מצטבר של 1.5 מיליארד שקל, מחצית מהסכום שמתכננת החברה לגייס על סמך הערכות השווי שבוצעו לפני שנתיים, והעניקו לתעשייה האווירית שווי של 12 מיליארד שקל. שלושה מיליארד השקלים שמקווה המדינה לגייס באמצעות המהלך אמורים לשמש להקטנת הגרעון הממשלתי, לשמש את החברה לרכישת חברות לצרכי התרחבות, ואת מערכת הביטחון למחקר ופיתוח בתע"א.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
גם אם תצליח רשות החברות להנפיק את החברה לפי שווי גבוה יותר, בעקבות השיפור בתוצאותיה והגאות בתחום הביטחוני, עדיין מדובר על סכום חריג מאוד בהיקפו: בהנפקות והפרטות קודמות של חברות ממשלתיות קיבלו העובדים כבונוס רק 3% מהתמורה, לא 50%.
ברקע, יש לציין, כי עובדי החברה כבר נהנים משכר גבוה. לפי דו"ח הממונה על השכר באוצר, תשלומי שכר מהווים 32% מהוצאותיה של התעשייה האווירית, כפול מאשר ברפאל שעוסקת באותם תחומים (16%) ויותר מאשר בחברת חשמל שידועה בתנאים הטובים שהיא מעניקה לעובדים (25%).
עוד דורשים העובדים לבטל דרישת הממונה על השכר להחזר חריגות שכר בשווי מאות מיליוני שקלים, לאחר שכ-3,000 מעובדי החברה קיבלו דרגות 45-46 בשירות הציבורית, השמורות רק למנהלים בכירים, ללא אישור הממונה, ואחרים קיבלו דירוג מחקר למרות שלא היו זכאים לכך. בעבר הסכימו עובדי תע"א לדחות בהסכם ביניים קבלת העלאה בשכר בתמורה לשימור אותם תוספות על להכרעה בעניינן בסכם מלא חדש.
העובדים דורשים גם כי לאחר ההנפקה תנותק תע"א מכפיפות לתקנות השכר הממשלתיות, למרות שתישאר חברה ממשלתית, עניין שאין לו תקדים. בדיונים הסכים האוצר להעניק להנהלה גמישות להעלות את שכרם של עובדים רק במקצועות מבוקשים. בשנים האחרונות הגיעה המדינה להסכמים עם עובדי חברת חשמל והנמלים שסיימו סכסוכים סביב חריגות שכר, בין השאר באמצעות הטלת מגבלות חריפות יותר על שכרם של עובדים חדשים שייקלטו בחברה. ועד עובדי התע"א מסרב בינתיים לסיכום דומה.
ברפאל המתחרה, שכבר לפני יותר מעשור עברה להסכמי שכר מודרניים שהעניקו גמישות להנהלה בנושאי שכר, עדיין נשאר פיקוח הממונה על השכר, וההנהלה יכולה לעלות את השכר לפי טווח שנקבע מראש עם האוצר ורשות החברות. לאחרונה נחתם הסכם שכר דומה עם 500 עובדי חברת תומר הממשלתית, המתמחה בהנעה רקטית, וכל העובדים עברו להסכם חדש.
כפי שנחשף ב-ynet, העובדים דורשים גם את ביטול האיסור על העסקת בני משפחה בחברה, שקיים מאז 2014 בכל החברות הממשלתיות. אפשר להעסיק קרובי משפחה של עובדים קיימים רק באישור מיוחד ובמקרים של כישורים עודפים. כאשר נכנס האישור לתוקף לפני שבע שנים, היו 15% מעובדי החברה קרובי משפחה, מעט גבוה יותר מאשר ברשות הדואר (14%), לעומת 24% בחברת החשמל ו-42% בנמל אשדוד.
המו"מ עם העובדים נמצא באיחור מלוח הזמנים שנקבע לו, על רקע הנפקת החברה. כאשר אישרה ועדת השרים לענייני הפרטה את המהלך בנובמבר 2020, הוקצבו 100 ימים למו"מ עם העובדים, עם אופציה להארכה של זמן זהה, שעבר גם כן.
יו"ר התעשייה האווירית עמיר פרץ, לשעבר יו"ר ההסתדרות, טרם הביע עמדה רשמית בסוגיה, אך באופן לא רשמי הביעה בכמה הזדמנויות תמיכה בעמדת העובדים, בין השאר כפי שנחשף ב-ynet.
מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה, כי "ההידברות מתקיימת ברמת ההנהלה מול ארגון העובדים. יו"ר הדירקטוריון עוקב ומקבל דיווחים באופן שוטף אך אינו עוסק בעניין בשלב זה".
יאיר כץ, יו"ר עובדי התע"א, מסר כי "אין לנו כוונה להתייחס לדרישות שעולות במסגרת מו"מ בין ארגון העובדים להנהלה ומשרד האוצר. מהיום הראשון טענו כי האוצר טרם הפנים את כללי המשחק של שוק הייטק העולמי וישראל בפרט. אם מדינת ישראל חפצה בחברה עסקית שיודעת להתמודד בזירה העסקית, היא חייבת להפנים את הצורך להתנתק מהמשקולות שרובצות על החברה. כיו"ר ארגון העובדים של חברת ההיי-טק הגדולה בישראל, אנחנו חייבים כחברה עסקית להטמיע כלים חדשים על מנת להתחרות בשוק עם כללי משחק חדשים בדגש על משכורות ותנאי שכר שונים, ולצערי הרגולציות החלות עלינו כחברה ממשלתית הן גורם מעכב".
תע"א צריכה כלים כדי להתחרות, לא להתנוון/פרשנות
רשימת דרישות נכבדה הציב ועד עובדי התעשייה האווירית למדינה כדי להגיע להסכם חדש, ובסופו של דבר להנפקה. למרות שהסכם כזה אינו תנאי למהלך, ועדת השרים חייבה את האוצר להידבר עם העובדים, כיוון שספק אם יגיעו משקיעים רציניים לחברה ממשלתית עם הסכמי שכר חורגים, שלא הוסדרו מראש.
לא כל דרישות הוועד מוגזמות. יש הרבה היגיון בשחרור החברה ממגבלות השכר הנוקשות של המגזר הממשלתי, שכבר מזמן לא מתאימים לשוק עבודה מודרני, בטח לחברה שאלפים מעובדיה הם הייטקיסטים לכל דבר, גם אם הם מפתחים אלגוריתמים לטילים וללוויינים, ולכן גם מצפים לתנאי שכר בהתאם.
מי שרוצה לשלב עבודה מתגמלת עם תרומה לביטחון המדינה יכול ללכת לעבוד באלביט או בשלל חברות הסייבר ולזכות לתגמול שיכולה להעניק חברה בבעלות פרטית. לכן צריך לאפשר להנהלה גמישות מספקת לאחר ההנפקה, וחבל ארוך מצד הממונה על השכר. לא הסרת הפיקוח, אלא בניית מנגנון שכר חכם, שיאפשר להנהלה לנהל, ולא לעסוק בתחמון מנגנון שכר מיושן באמצעות הענקת דרגות פיקטיביות.
הדרישה לביטול המגבלות על העסקת בני משפחה, היא לעומת זאת, ההיפך הגמור. שחרור הרסן ממגבלה כזאת רק ינוון את החברה, ויהפוך את הקרבה המשפחתית לקריטריון קבלה במקום כישורים. לא סתם כאשר נכנסה המגבלה לתוקף היו 14% מעובדי התע"א בני משפחה. האם זה שיעור בני המשפחה מקרב העובדים בגוגל, צ'ק פוינט או אלביט? אם לעובדים יש ילדים מוכשרים באמת, הם יצליחו גם במקומות עבודה אחרים. צריך לתת סיכוי שווה לכולם לעבוד בחברה. ויאיר כץ, בעצמו דור שני בחברה, ובנו של ח"כ חיים כץ ששימש גם הוא כיו"ר עובדיה, יודע זאת.
גם הדרישה לבונוס של 100 אלף שקל במסגרת ההנפקה מופרכת. הגיוני לשתף את העובדים בהכנסות למהלך, אולם לשתף זה לא להעניק להם מחצית מהן. אין תקדים לבונוס כזה, וגם אין סיבה.
מדובר במבחן ראשון ליו"ר החדש עמיר פרץ. כשנפסל בידי ועדת גלאור בשל היעדר ניסיון עסקי, טען שניהול ההסתדרות מהווה ניסיון מספק. כיו"ר הוא יהיה חתום על התוצאות העסקיות של התעשייה האווירית, לא על הישגי הוועד במו"מ. הגיע הזמן שיביע העובדה עמדה פומבית בנושא.
