תזכורת: איך קוראים תלוש משכורת
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
תלושי שכר רבים בישראל מסורבלים וכוללים עשרות סעיפים, דבר שמקשה מאוד על העובדים להבין מה כתוב בהם ולוודא שהתשלומים שבוצעו נכונים. כך, ערעור על סעיפי שכר כמעט בלתי אפשרי במקרים רבים. למשל, בתלושי שכר של עובדי מדינה והמגזר הציבורי יש כיום לרוב כ-30 סעיפים שונים, חלקם בכינויים לא ברורים כמו "תוספת סעיף 17" או "כוננות מיוחדת". אבל אולי יש סיבה לאופטימיות בנושא. ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') הצעת חוק שמטרתה לפשט את תלוש השכר בישראל, להפוך אותו לברור וכלשון החוק להנגיש את תלוש השכר לציבור.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' סטנלי פישר, אמר כאשר קיבל לפני 17 שנים את תלוש השכר הראשון שלו, כי "אני פשוט לא מבין מה כתוב בתלוש. ואני מבין קצת כלכלה. אז מה יעשו מי שלא למדו כלכלה?". כבר אז דרשו בבנק ישראל ובמשרד האוצר שבתלוש השכר יופיעו, כמו במדינות רבות אחרות, 5-6 סעיפים: שכר הברוטו, תוספות מיוחדות כמו שעות נוספות, החזר הוצאות, המיסים, ביטוח לאומי וסכום הנטו. אולם, דבר לא נעשה מאז.
היום, כאמור, נעשה צעד בכיוון הנכון כאשר בוועדת השרים לענייני חקיקה עלתה הצעת חוק פרטית של ח"כ גבי לסקי (מרצ), שנכתבה בשיתוף עם קרן ברל כצלנסון, הקובעת מבנה, נוסח ומראה אחידים לתלושי השכר, בדומה למהלך שעשה אגף שוק ההון במשרד האוצר לדוחות הפנסיה השנתיים של קרנות הפנסיה.
החוק כיום קובע אמנם אילו רכיבים צריכים להיות כלולים בתלושי השכר, אבל תלושי השכר נראים שונה האחד מהשני והדבר מקשה ללמוד איך להבין את התלושים, השפה שלהם שונה האחד מהשני והתלושים מלאים במושגים לא ברורים ובראשי תיבות לא מוכרים (לדוגמה - 'ניכויים', 'ח.ז'), ויש בהם שיטות שונות לציון רכיבים (לדוגמה - בחלק מהתלושים ימי החופשה נספרים בשעות ובחלק בימים, וצריך לנחש למה הכוונה).
בגלל חוסר ההבנה הזה, רבים לא מעיינים כלל בתלוש שלהם (מעבר לשורה התחתונה), וגם אם הם מסתכלים הם לא מוצאים שגיאות והפרות. החוק החדש יקבע איך צריך להראות תלוש שכר, באיזה מקום צריך להימצא כל רכיב, איך צריך לקרוא לו, ומה שיטת הספירה שלו.
בדרך הזו יוכלו עובדים להבין בקלות רבה הרבה יותר את תלוש השכר שלהם, למצוא בו שגיאות וטעויות, וגם סורקים דיגיטליים יוכלו לנתח את התלוש בקלות רבה הרבה יותר, ואפילו לתרגם אותו לשפות נוספות.
בדברי ההסבר נאמר, כי "עובדים רבים מתקשים לקרוא את תלוש השכר, ולזהות טעויות ושגיאות שמשמעותן הכספית עשויה להיות משמעותית. מבנה נגיש ופשוט יאפשר לכל עובד לרכוש את מיומנות קריאת התלוש פעם אחת, ולהשתמש בה לאורך כל שנותיו בשוק העבודה, על מנת להבין את תלוש השכר שהוא מקבל, ולזהות שגיאות וטעויות. הצעת החוק תייצר תלוש ברור יותר מזה שמקבל כל עובד היום, כזה שכל אדם יכול להבין מהן הזכויות שהוא מקבל מדי חודש וכן לאפשר בצורה פשוטה יותר השוואה".
מסקר שערכה קרן ברל כצנלסון בחודש שעבר, באמצעות מדגם מייצג של 504 ישראלים, עלה כי 25% מבין כלל הישראלים לא יודעים לקרוא ולהבין את תלוש השכר שלהם. בקרב צעירים עד גיל 35, הנתונים אף חמורים יותר: 33% מעידים שהם לא יודעים לקרוא ולהבין את תלוש השכר שלהם. עוד עלה, כי 64% מהנשאלים מצאו טעויות ונתונים לא נכונים בתלוש השכר שלהם.
לדברי ח"כ לסקי, "הנגשת תלוש השכר היא בשורה גדולה לעובדים והעובדות. מטרתה של הצעת החוק היא להעניק לעובד והעובדת את הכלים שיאפשרו לו לבדוק האם כל הזכויות שלו נשמרות על ידי המעסיק, ואם יש טעויות בגובה ההפרשות, ימי החופשה וכו'. ניתן יהיה לאתרן בקלות ניתן ולבקש מהמעסיק תיקונים. מהלך זה נעשה בשיתוף פעולה עם משרדי הכלכלה והאוצר ביחד עם ההסתדרות, גורמי המעסיקים וקרן ברל כצנלסון, כשהעובדים הם לנגד עיניהם".
אביעד הומינר-רוזנבלום, מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון, אמר כי "תלוש השכר הנוכחי מבלבל, בלתי קריא, וגורם לטעויות, אשר בגללן עובדים רבים, חלק גדול מהן מוחלשים, לא מקבלים את השכר והזכויות המגיעים להם".
