בית המשפט למשפחה בנצרת קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד גבר מוסלמי שעמו ניהלה בעבר קשר זוגי, וחייב אותו בביצוע בדיקה גנטית שתוכיח את אבהותו על אחד מילדיה. הנתבע טען שההלכה השרעית לא מכירה באבהות שלא מתוקף נישואים, אבל השופט מחמוד שדאפנה קבע שטובת הילד מחייבת את הבדיקה.
בעבר הגישה האישה תביעה נגד גבר אחר שעימו ניהלה קשר, לבירור אבהותו על שלושה מילדיה, בהם גם בן ה-7 העומד במוקד התביעה הנוכחית. באותו מקרה נקבע שאותו גבר הוא אביהם של שני הילדים האחרים בלבד.
בנסיבות אלה היא פנתה לבית המשפט בנוגע לנתבע הנוכחי. היא טענה שהם ניהלו קשר זוגי ללא נישואים ויש להורות על ביצוע בדיקת רקמות שתאשר שהוא האב. היועץ המשפטי לממשלה הצטרף לעמדתה. מנגד טען הגבר שבינו לבין התובעת היה קשר מיני מזדמן במקרים בודדים, ולא הייתה להם כוונה להתחתן. מאז הוא המשיך בחייו, התחתן עם אחרת והביא עמה ילדים. לדבריו התביעה שהוגשה שש שנים אחרי הלידה הפתיעה אותו מאוד ובירורה עלול להסב לו נזק כבד.
הוא הוסיף שבהתאם לכללי הדת המוסלמית יש להוכיח שהילד נולד מקשר של נישואים על מנת להכיר באבהותו. מאחר שאין מחלוקת על כך שהצדדים לא היו נשואים, הרי שאין לייחס לו אבהות על הבן.
עו"ד עדי חןאבי חןבהליך הוגש לבית המשפט תסקיר מטעם לשכת הרווחה שהמליץ על עריכת בדיקת רקמות. העובדת הסוציאלית ציינה שלילד אין היום אבא רשום, וכי "הבדיקה תתרום לחקר האמת ותסייע במימוש זכות הקטין להכיר את זהות אביו הביולוגי והשתייכותו המשפחתית".
בהינתן הטענות והראיות שהונחו לפתחו ציין השופט שדאפנה כי השאלה הטעונה הכרעה היא אם ניתן לחייב את הנתבע לערוך בדיקת אבהות חרף התנגדותו. לאחר שסקר את הפסיקה המנחה בתחום, הגיע השופט למסקנה שהכף נוטה לעבר בירור האבהות. הוא נימק זאת בכך שהעיקרון המנחה את בית המשפט בתביעת אבהות הוא עיקרון טובת הילד. הוא ציין כי מדובר בעקרון על וראשון במעלה הגובר על כל שיקול אחר, וקבע שטיעוני הנתבע אינם מצדיקים סטייה מעקרון זה.
כך, לדבריו, אין בכוחו של הדין האישי המוסלמי – שבו נתלה הנתבע כדי להתחמק מהבדיקה – בכדי להקים מחסום בפני בירור תביעת האם. בפסק הדין הובהר שככל שבירור התביעה משרת את טובת הילד, כך ייעשה.
בהמשך דחה השופט את טענת הנתבע ביחס לנזקים העלולים להיגרם לו כתוצאה מהבדיקה. הוא כתב שאדרבה, ביצוע הבדיקה יתרום להגעה לחקר האמת כך שהילד יידע מיהו אביו הביולוגי. לפיכך קבע השופט שהנתבע יעבור בדיקה גנטית לבירור האבהות, כאשר שני שליש מהבדיקה ימומן על ידי התובעת והיתרה תמומן מכיסו.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אליק ביטר (סיוע משפטי)
• ב"כ הנתבע: עו"ד גאזי עדוי
• עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
