בני (45) מצא עצמו במצוקה כלכלית בעקבות משבר הקורונה. "עבדתי בחנות בגדים. במהלך הקורונה פוטרתי ולא רצו לשלם לי על מה שמגיע לי על פי החוק. פיצויים, נסיעות שלא שולמו, דמי הבראה שחושבו לא נכון. עבדתי שם המון שנים, והמעסיק שלי אמר לי שאין לו כסף לשלם לי. כל מה שרציתי לקבל זה את מה שמגיע לי. זו הייתה תקופת של סגרים ולא ידעתי אם אני אמצא עבודה אחרת, הייתי צריך את הכסף הזה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כמו במקרה של בני, הקורונה פגעה בפרנסתן של משפחות רבות. רבים אבדו את מקומות עבודתם בעקבות השלכות המגיפה על המשק, ועסקים רבים קרסו. דו"ח חדש של קו לעובד שמנתח את שנת 2020 - שנת הקורונה - מציג איך דווקא בתקופה בה נפגעו זכויותיהם של עובדים באופן קשה אל מול הקורונה הכלכלית, הם הופקרו על ידי מנגנוני האכיפה.
"ירידה משמעותית באכיפה"
"מגפת הקורונה הביאה למשבר כלכלי, לצמצום במקומות עבודה ולפגיעה משמעותית בעובדות ובעובדים", נרשם בדו"ח. "אלה ספגו פגיעות מסוגים שונים: כאלה שחוו פיטורין או יציאה לחל"ת, ואחרים, עובדים חיוניים וחשופים שהתמודדו עם סיכונים בריאותיים לצד הפגיעה ביכולתם להגיע לעבודה עקב סגירת מערכת החינוך, ועוד. בקרב העובדים והעובדות אשר נפגעו בצורה משמעותית ממגפת הקורונה נמצא שנשים נפגעו יותר באופן מובהק, כמו גם בעלי שכר נמוך, עובדים מבוגרים וכאלה שהם בעלי השכלה נמוכה".
מנתוני הפניות לקו לעובד עולה, כי בשנת 2020 נרשמה עלייה של 34% בכמות הפונים בגין אי תשלום או הלנת שכר, עלייה של 20% בפניות הנוגעות לזכויות פנסיוניות - 30% מהן מקורן בעובדות ועובדים מענף הניקיון. בנוסף, נרשם גידול של 21% בפניות העוסקות בביטוח לאומי.
במקביל לעלייה במספר הפניות נרשמה ירידה דרסטית באכיפת זכויות עובדים על ידי מינהל האסדרה והאכיפה בישראל: ירידה של 54% בפתיחת תיקי חקירה, ירידה של 52% בהתראות ועיצומים למעסיקים וירידה של 62% בסכומי הקנסות שהוטלו.
"כל שבוע מגיעים אלינו עובדים שהמעסיקים הפרו את החוק ולא נתנו להם את מה שמגיע להם", מספרת מיכל סימונט כורך, מנהלת מחקר בקו לעובד. "במקרה הקל זה זכויות שלא משולמות בגמר עבודה. אבל ישנם מקרים קשים כגון חברות קבלן שמסרבות לשלם שכר ומתכחשות לכך שהעובדים בכלל הועסקו דרכן. אפשר גם לזהות תופעות רחבות, שלא מטופלות כגון אי הפרשת זכויות פנסיוניות, ביטוח בסיסי לכל אחד מאיתנו. והרשימה עוד ארוכה. לרוב העובדים חסרי אונים מול ההתעמרות של המעסיק. הרבה פעמים הם בכלל לא יודעים מה מגיע להם".
"עבדתי קשה ומגיע לי לקבל תשלום"
כך למשל מספרת דינה (25) שעבדה בתקופה הקורונה באחד ממתחמי בדיקות הקורונה. "עבדתי המון שעות, לפעמים יצא לי לעבוד 12 שעות ויותר. אני גרה בצפון ועבדתי במתחם במרכז. אחרי חודש שסיימתי לעבוד שם גיליתי שהם לא רשמו את כל השעות שעבדתי. הם התעלמו ממני כשבקשתי מהם את הכסף עבור השעות שמגיעות לי. אני סטודנטית, והייתי חייבת לשלם את שכר לימוד שלי. זה ממש סיבך אותי כלכלית. עבדתי קשה ומגיע לי לקבל תשלום. ההחלטה לעבוד שעות נוספות וסופי שבוע הייתה כדי להרוויח יותר כסף ובסופו של דבר לא קבלתי את מה שמגיע לי".
בקו לעובד טוענים שמדובר בהמשך של מגמה מדאיגה של השנים האחרונות. על פי נתוני הדו"ח, החל משנת 2017 חלה ירידה במספר ההתראות המנהליות אשר ניתנו למעסיקים, ירידה זו הפכה חדה במיוחד בשנת 2020. משנת 2017 עד לשנת 2020 חלה ירידה של 80% בהתראות המנהליות. לעומת זאת בכל הנוגע לעיצומים כספיים הייתה עלייה הדרגתית ויציבה משנת 2016 עד לשנת 2019, ובשנת 2020 חלה ירידה משמעותית, לרף נמוך יותר מאשר בשנת 2016 - ירידה של 73%.
בהקשר לעובדים זרים, הדו"ח מצביע על כך שפעולות אכיפת זכויות מהגרי העבודה בשנה האחרונה נשחקה כליל, עד למספרים זעומים. בשנת 2016 עמדו מספר ההתראות המנהליות שקבלו מעסיקים בגין העסקה שלא כדין מהגרי עבודה על 1,448 לעומת 156 בשנה החולפת - ירידה של 89%.
"בשנה ממוצעת אנחנו מחזירים לעובדות ועובדים בין 30-40 מיליון שקל שהמעסיקים חשבו שיוכלו להתחמק מלשלם ואם לא היינו, אף אחד לא היה שם לעזור לעובדים האלו. יש מעט מודעות ציבורית לכמה כספים נגזלים מהעובדים יום יום, ולכן גם אין אינטרס של הרשויות לדאוג לאכיפת זכויות העובדות והעובדים".
תגובת זרוע העבודה במשרד הכלכלה: בתקופת הקורונה פעילות המשק צומצמה משמעותית ע"י עסקים וחברות שסגרו או שהפחיתו את היקף הפעילות באופן משמעותי, כתוצאה מכך מינהל הסדרה ואכיפה נדרש לטיפול אינטנסיבי ביותר מ-20 אלף בקשות לחל"ת ונתן מענה הן לעובדים בתקופה מוגנת והן למעסיקים.
"המינהל פעל מול המעסיקים על מנת לשמור ככל האפשר על העסקת העובדים בין אם במשרה קטנה יותר ובין אם בתפקיד אחר. מהפניות שהגיעו למינהל הסדרה ואכיפה בתקופת הקורונה לא נרשמה עלייה בפגיעה בעובדים, יחד עם זאת היו מקרים רבים שבהם עסקים נקלעו למשבר כלכלי חריף שהשליך גם על העובדים.
"מינהל הסדרה ואכיפה פעל מול כלל המעסיקים בדרישה לתקן ולהשיב את הזכויות לכלל העובדים, נכון לשנת 2021 במסגרת פעילות האכיפה, המעסיקים השיבו לעובדים מעל 10 מיליון שקל בין היתר מדרישות לתיקון הליקויים".
