ברקע רווחי העתק שרשמו הבנקים בישראל ברבעון הראשון של 2023, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס היום (ג') לנושא בכנס אלי הורוביץ לכלכלה ואמר: "אי-אפשר שלא לדבר במסגרת המאבק בריכוזיות וביוקר המחיה על רווחי העתק של הבנקים כתוצאה מעליית הריבית. רווחים שהם זוכים בהם מן ההפקר ומפערי ריבית גדולים בין אשראי לפקדונות ולא ניתן לייחס אותם לעבודה קשה ולהתייעלות. אני מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר הללו בשיעורים גבוהים, בעיקר כדי למנוע מהבנקים את המוטיבציה להשיג אותם, ובכדי לגרום להם לגלגל אותם בחזרה אל הציבור".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
עוד לדבריו, "זוהי הדרך הטובה ביותר לתקן את העיוות שיוצרים פערי הריבית ולהקל על ציבור נוטלי המשכנתאות, ללא התערבות חקיקתית מזיקה כפי שמשתקף במספר הצעות חוק פרטיות שמונחות על השולחן מעת לעת ותוך שמירה על יציבות הבנקים ועל עצמאות בנק ישראל, שהיא קריטית בכלכלה מערבית מודרנית". בתגובה, מדד הבנקים בבורסת ת"א יורד בכ-2.5%.
לצד זאת, ועל אף כי ניתן לטעון שמיסוי זה שמציע שר האוצר נחשב להתערבות מאוד משמעותית של הממשלה בשוק החופשי בישראל, שר האוצר סמוטריץ' טען כי "אני איש ימין כלכלי וכמדיניות אני מאמין שהשוק יודע לעשות את שלו ותפקידה של הממשלה הוא כמה שפחות להפריע. אבל בעיתות משבר לממשלות יש תפקיד מכריע, ובעקבות המשבר העולמי ייתכן שבעתיד הקרוב נצטרך לנקוט במדיניות א-מחזורית. כשם שיש לנקוט מדיניות פיסקאלית מרסנת בשעת גאות כך יש רציונל בהגדלת השקעה בתשתיות ובמחוללי צמיחה בשעת מיתון ובמתן כלים למגזר העסקי".
בתוך כך, סמוטריץ' התייחס גם לביקורת הנרחבת סביב התפקידים הלא-מאויישים במשרדו (לאחר שבכירים רבים עזבו או סיימו את תפקידם), ואמר: "אני ער לביקורת על ההתמהמהות שלי באיוש שורה של תפקידי מפתח, אבל אני שלם לחלוטין עם ההחלטה שקיבלתי עם כניסתי לתפקיד להמתין עם המינויים ולעשות את זה נכון ומקצועי, ובעיקר אחרי שלמדתי את המשרד ואת אתגרי הכלכלה לעומק וכשאני יודע בדיוק לאן אני רוצה לקחת את כל אחד מהאגפים הללו ומה אני מצפה מהאישים שאמנה לכל אחד מהתפקידים.
"כלל האגפים ויחידות הסמך עובדים מצויין תחת בעלי התפקידים הנוכחיים הנמצאים בהארכת כהונה או במילוי מקום. כולם אנשים טובים, מוכשרים ובעלי ניסיון... כעת, עם העברת התקציב וחוק ההסדרים ולאחר תקופת למידה אינטנסיבית, אני מרגיש בשל להאיץ את הליכי המינוי והם יסתיימו בעזרת השם בתקופה הקרובה. אני מניח שחלק מהם ייראו טבעיים, אחרים יפתיעו ויגרמו לחלקכם להרים גבה, אבל באתי לשנות".
מפגינים משבשים נאום של סמוטריץ' בכנס כלכלי בירושלים
(צילום: עינב חלבי, סנטרל הפקות)
עוד יצויין, כי עם כניסתו של שר האוצר לכנס, סמוטריץ' נתקל במפגינים נגד המהפכה המשפטית אשר הניפו כרזות, קראו "בושה" וקטעו את נאומו. בתגובה, אמר סמוטריץ': "אתם קומץ קטן ואנרכיסטי שמייצר נזק אדיר לחברה הישראלית". לפני יומיים גם יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, נתקל במחאה מצד מפגינים במהלך נאום שלו באוניברסיטת תל אביב.
סמוטריץ' והתנועה לאיכות השלטון בתמימות דעים?
הצעה זו של סמוטריץ' של להטיל מס נוסף על "רווחי היתר" של הבנקים בישראל עלתה לפני שבוע גם ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, על ידי אריאל ברזילי, ראש האגף הכלכלי של התנועה לאיכות השלטון. "הרעיון שלנו הוא בעצם לתמרץ את הבנקים שלא לגבות ריביות כאלה מהציבור, או לפחות להצליח להחזיר לציבור את הריביות הגבוהות שהם לוקחים ממנו", הסביר ברזילי. "בגדול, הדרך הנכונה יותר לדאוג לכך שלא יהיו רווחים כאלה לבנקים על חשבוננו זה ליצור תחרות במערכת הבנקאות. אבל לצערנו, הדברים האלה לא מתקדמים כמו שצריך, ואנחנו גם ספציפית נמצאים בתקופה שיוקר המחייה מקשה על כולנו.
"לכן, הרעיון הוא להטיל מס אינפלציה על הבנקים, כדי לדאוג לזה שהבנקים לא יהיו מעוניינים בכלל לגבות כאלה רווחים, משום שהם יידעו שבסופו של דבר הם יצטרכו לשלם את זה כמס".
ברזילי התייחס לרכיב בדוחות הבנקים שנקרא "הכנסות מריבית נטו". לדבריו, "ההכנסות מ'ריבית נטו' מראות למשל שבנק דיסקונט לבדו הכניס מיליארד שקל נטו ברבעון הזה, שזה מיליארד שקלים יותר ממה שהוא הכניס ברבעון הקודם. אותו דבר גם רוב הבנקים. לכן, אתה יכול לקחת את הסכום הזה ולקרוא לו 'הסכום שנבע מהאינפלציה', כי האינפלציה היא הסיבה לכך שבנק ישראל מעלה את הריבית, ואז מהסכום הזה לגזור איזשהו מס, שלדעתנו צריך להיות מאוד גבוה, אפילו בסביבות ה-75%".
כלומר, אתה אומר שהמדינה צריכה לקחת מבנק שהרוויח מיליארד שקל מהריבית 750 מיליון שקל?
"השאיפה היא שהמס הזה יהיה אפס, משום שאנחנו רוצים שהבנקים יידעו שיש מס מאוד גבוה על ההכנסות האלה ואז לא יהיה להם שום תמריץ להשיג את אותן הכנסות, ומה שהם יעשו מראש זה לצמצם או את העלאת הריבית על ההלוואות או שישלמו ריבית גבוהה יותר על הפיקדונות שהציבור מפקיד אצלם. בכל מקרה הכסף הזה אמור להגיע לציבור, השאיפה היא בסופו של דבר שלא יהיו הכנסות רק מרכיב הריבית".
