פערים גדולים מאוד צפויים בין דרישות מערכת הביטחון לבין עמדת משרד באוצר בגיבוש תקציב הביטחון ודרישותיו לעשר השנים הבאות. כבר מאחורי הקלעים של הישיבה הראשונה של ועדת הביטחון החדשה, שהוקמה אחרי עיכוב בלתי מובן של חצי שנה, התברר שהפער בין דרישות הצבא למשרד האוצר צפוי לנוע סביב סכום גבוה של כ-30 מיליארד שקלים בשנה.
בעוד שבמערכת הביטחון ידרשו תקציבים שנתיים של כ-120-130 מיליארד שקל, מעבר לסיוע האמריקני, במשרד האוצר נוקבים בכירים במספרים של 90 עד 100 מיליארד שקל בשנה. בכל מקרה מדובר בפער של בערך 200-300 מיליארד שקל בתקציב למשך עשור, עד לשנת 2035.

1 צפייה בגלריה
תיעוד מפעילות כוחות צה"ל במרחב רפיח, רצועת עזה
תיעוד מפעילות כוחות צה"ל במרחב רפיח, רצועת עזה
תיעוד מפעילות כוחות צה"ל במרחב רפיח, רצועת עזה
(צילום:דובר צה"ל )
הוועדה הציבורית לבחינת תקציב הביטחון התכנסה למעשה היום (א') לראשונה, וצפויה לקיים ישיבות בכל שבוע במשך חודשים אחדים. אין כמעט ספק שהחלטות הוועדה עדיין לא ישולבו בגיבוש תקציב המדינה לשנת 2025, שלפי שעה הדיונים לקראתו הוקפאו ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ההחלטה על הקמת הוועדה התקבלה לאחר מאבקים בין של שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ למערכת הביטחון, והעיכוב בהקמתה שנמשך כאמור במשך חצי שנה נבע בין היתר בשל הביקורת על כך שהיה צריך לשלב בה מומחים כלכליים רבים יותר, וכן לצרף גם נשים למעמד מקבלי ההחלטות.
לבסוף, אלו חברי הוועדה שמכהנים בה: בראש הוועדה עומד תא"ל (במיל') פרופ' יעקב נגל, ועמו יושבים בוועדה כם תא"ל (במיל') אפי איתם, החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו, אל"מ (במיל') אביטל דריילינגר, ראש אגף התקציבים באוצר לשעבר קובי הבר, ליאורה טושינסקי, הבכירה לשעבר במוסד האל"מ (במיל') טליה לנקרי, אלוף (במיל') עמיקם נורקין, פרופ׳ עידית סולברג, לשעבר בכירה בבנק ישראל, אלוף (במיל') יעקב עמידרור, תא״ל (במיל') מהרן פרוזנפר שהיה בעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל ואל"מ (במיל') אורית אללי.
על פי כתב המינוי של הוועדה היא "תבחן ותגבש המלצות ביחס לצרכי בניין הכוח ותקציב הביטחון בעשור הקרוב תוך התייחסות למשמעויות הכלכליות וההשפעות על תקציב המדינה והמשק".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: "היום התכנסה הישיבה הראשונה של הוועדה הציבורית לבחינת תפיסת הביטחון ותקציב הביטחון של מדינת ישראל. ועדה שאני נאבק כבר חצי שנה על הקמתה. אירועי השביעי לאקטובר ומלחמת חרבות ברזל שומטים את הקרקע מתחת להנחות עבודה רבות מאוד שמערכת הביטחון הישראלית הושתתה עליהם בעשורים האחרונים, החל מקריאת מפת האיומים, עובר דרך קביעת תרחישי הייחוס וכמובן המענה הנדרש וכל מה שזה גוזר לבניין הכוח של צה״ל. אי אפשר להפטיר כדאשתקד, לתת צ'ק פתוח למערכת הביטחון לעשות עוד מאותו דבר. אנחנו נבדוק לעומק איפה היו התקלות וכיצד נכון לפעול קדימה. יחד, עם כל השותפים לעבודת הוועדה, נבנה את ביטחון ישראל לשנים הקרובות".