בעקבות החלטת בנק ישראל היום (ב'), הריבית שוב תעלה ביום חמישי הקרוב ב-0.5% ומחיר ההלוואות יהיה יקר עוד יותר. זה היה אומנם צפוי, אבל - וזה אבל גדול - כמו בשש העלאות הריבית הקודמות, הנגיד והוועדה המוניטרית שהוא עומד בראשה בחרו גם הפעם באפשרות ה"קשוחה" יותר - העלאת הריבית בשיעור הגבוה יותר מבין השיעורים שצפו החזאים, בלי שום הנחות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
דומה, שדווקא בעיתוי הנוכחי ניתן ללמוד משהו מהמדיניות האגרסיבית שמציג פרופ' אמיר ירון: שלוש יממות אחרי שקמה הממשלה החדשה, ממשלת ימין עם המון מוטיבציה להיטיב עם בוחריה, הנגיד ככל הנראה החליט לקחת את היוזמה בידיים והוא פחות סומך על כך שהממשלה היא זו שתסייע לאושש את המשק מימי האינפלציה הגבוהה וחשש מצמיחה נמוכה. או לפחות לא בשלב הזה.
כך, הנגיד בחר - אם כי במילים עדינות שנטועות באופיו הנוח - להזהיר הפעם את הממשלה החדשה. חששו, אליו מרמז באופן ברור למדי בדבריו, הוא פריקת עול של הממשלה ופיזור מיליארדי שקלים לקיום סעיפים בהסכמים הקואליציוניים, שבינם לבין שמירת כספי משלמי המיסים למטרות חשובות יותר של כלל האוכלוסיה אין ולא כלום. "חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות התקציבית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה בת קיימא", אמר הנגיד.
ועוד, הנגיד התריע - אם כי שוב לא בצורה מפורשת - כי על הממשלה לנהוג באחריות בדיוני התקציב ולא להעדיף מגזרים מסוימים: "בתקופה הקרובה יחלו דיוני התקציב, יונחו הצעות קונקרטיות על השולחן ויתבהרו כוונות הממשלה. אני מאמין שאלו יהיו החלטות אחראיות מבחינה תקציבית, מעודדות צמיחה וכאלה שיטיבו עם כלל האוכלוסייה".
הנגיד ירון גם מבטיח שכלכלניו לא יירדמו בשמירה: "אנו בבנק ישראל נמשיך לשמש יועץ כלכלי עבור הממשלה, ולשקף לה באופן המקצועי והאחראי ביותר את עמדתנו בנוגע לצעדים שתבקש לנקוט".
אם תרצו, הנגיד למעשה אומר: קראתי את סעיפי ההסכמים הקואליציוניים בעיון ואני לא כל כך בוטח בממשלה הזאת שתעשה שימוש מיטבי בכספי משלמי המיסים. לכן, אני מעלה את הריבית בשיעור גבוה וממתין לראות כיצד תנהגו. אני והכלכלנים שלי מוכנים לייעץ לכם מה נכון לעשות בזמן הזה, ומה לא נכון לקיים מתוך ההסכמים.
הנגיד לא סומך על הממשלה, אך גם לא על הקודמת
אם כן, נדמה שהנגיד וחברי הוועדה שלצידו די מודאגים. הנתונים מדברים בעד עצמם: בעוד שבארה"ב ובמדינות מובילות אחרות האינפלציה כבר נבלמה ומתחילה לרדת, בישראל היא דווקא מצויה בקו עלייה, שעלול עוד להתגבר בשבועות הקרובים בשל גל ההתייקרויות הנוכחי.
בינתיים, בעוד שהממשלה הקודמת סיימה את כהונתה עם עודף של 30 מיליארד שקל בקופה, בבנק ישראל חוזים גירעון שעלול להגיע כבר בקרוב לסכום הזה, אבל במינוס.
שלא תהיה טעות: ירון לא סמך גם על הממשלה הקודמת, בוודאי לא כאשר הפכה לממשלת מעבר. עובדה: הוא הזניק את הריבית בשיעורים גבוהים יותר מאלה שצפו החזאים ולא טאטא תחת השטיח את דאגתו מגל ההתייקרויות, שלחלקן לא הייתה כלל הצדקה.
וכך, בניגוד לתקוות חלק מהכלכלנים, הפוליטיקאים וראשי הארגונים הכלכליים שאולי הפעם הריבית תעלה רק ברבע אחוז "ונראה איך פועלת הממשלה החדשה, לפני החלטת הריבית הבאה" - הבהירו בכירי בנק ישראל והוועדה המוניטרית שהם ימשיכו במלחמתם באינפלציה ובמחירי הדירות, שהאמירו לשיאים חדשים - עם כל התחמושת - בתקווה כמובן שתוך חודשים אחדים תירתם גם הממשלה למאבק.
עכשו יהיה כבר די נהיר לשר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ', ולחבריו לממשלה - מה צפוי לקרות ב-20 בפברואר, מועד החלטת הריבית השנייה בשנת 2023.
אילו היה פחות מנומס, אולי היה אומר הנגיד: "אם לא תבינו את הרמז ותעדיפו להזרים בשבועות הקרובים מיליארדי שקלים למקומות הלא נכונים - הריבית תמשיך לטפס".
