בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה זיכה לאחרונה רב ואשתו מכתב אישום שייחס להם שימוש חורג מאחר שנהגו לישון עם שבעת ילדיהם בסופי שבוע בבית כנסת שהם מפעילים בזיכרון יעקב. השופטת נורית הרצמן אבי-יצחק קבעה שלינת רב בבית הכנסת בסופי שבוע היא פרקטיקה מקובלת ומדובר בשימוש נלווה לשימוש העיקרי של המקום כמבנה ציבור.
בספטמבר 2019 הגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כתבי אישום נגד עמותה ששוכרת ומנהלת מבנה המשמש כבית כנסת, נגד רב הקהילה (שהוא גם מייסד העמותה), אשתו וכן בעל הנכס. נטען כי ייעוד המקרקעין בתקופה הרלוונטית הוא מבני ציבור, אולם הנאשמים הסבו חלק מהקומה השנייה, שהייתה אמורה לשמש כעזרת נשים, לדירת מגורים הכוללת שלושה חדרי שינה, סלון, פינת אוכל, מטבח ושירותים.
הנאשמים טענו כי בתקופה הרלוונטית לנו הרב, אשתו וילדיהם בשבתות וחגים בקומה השנייה בשל המרחק מביתם לבית הכנסת. הם הוסיפו שהמטבח, השירותים והכיורים מופיעים כבר בהיתר הבנייה. לטענתם, לינה ספורדית בשבתות איננה מהווה "מגורים".
עו"ד יהונתן לויאריאל אריכאהמפקח מטעם המאשימה העיד שחלוקת החלל בקומה השנייה אינה תואמת את ההיתר, בגלל שישנם לפחות שני חדרי שינה. כמו כן צוין הרב ומשפחתו גרו בקומה השנייה של בית הכנסת לא רק בסופי שבוע. נטען שהוכח שהם הסבו את הקומה השנייה מעזרת נשים לדירת מגורים מבלי לקבל היתר לשימוש חורג.
השופטת נורית הרצמן אבי-יצחק קבעה שמחומר הראיות עולה שהרב ומשפחתו נהגו לשהות בדירה בשבתות ובחגים במהלך התקופה שבין סוף שנת 2017 ועד ינואר 2019. החל מחודש זה שכרה המשפחה דירה קרובה יותר לבית הכנסת. נקבע כי לא הוכח ברמה הנדרשת בפלילים שהדירה שימשה למגורי הקבע של המשפחה. צוין בהקשר זה שהמאשימה לא ביצעה פעולות חקירה בסיסיות כגון שליחת מפקח לדירה שלגביה טען הרב ששימשה למגורים הקבועים של המשפחה.
בפסק הדין הועלתה את השאלה האם רב קהילה אשר לן עם משפחתו בשבתות ובחגים ביחידת דיור המצויה בבניין בית כנסת מבצע שימוש החורג מייעוד המקרקעין כמבנה ציבור. השופטת השיבה בשלילה תוך שציינה שהרב העיד שזו פרקטיקה מקובלת בארץ ובעולם שכן רב קהילה מצופה להיות זמין לצרכי הקהילה "מסביב לשעון". זאת בפרט לאור האיסור ההלכתי על נסיעה בשבת, כשדירת מגוריו נמצאת במרחק רב מבית הכנסת וכשהוא הורה לילדים צעירים.
השופטת קבעה שניתן לראות באירוח הרב ומשפחתו ביחידת אירוח בבית הכנסת, בשבתות ובחגים, כחלק מהשימוש במקרקעין לצורכי ציבור וכשימוש נלווה שאינו מצריך היתר. היא הוסיפה שלא זו בלבד שלא נגרם נזק או הפרעה לציבור כתוצאה מהמגורים, אלא ייתכן שיש בכך דווקא כדי להגשים באופן מיטבי את ייעוד המקרקעין למען הציבור בשל האפשרות של הרב ומשפחתו, "הלב הפועם" של הקהילה, להיות זמינים. לפיכך היא זיכתה את הנאשמים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המאשימה: עו"ד רנה לפידות
• ב"כ הנאשמים: עו"ד גבי לוריה
• עו"ד יהונתן לוי עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
