בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה חברת תיווך נדל"ן נגד אב ובנו שלא שילמו לה עמלה על וילה שרכשו בהרצליה פיתוח תמורת כ-12.7 מיליון שקל. השופט אביים ברקאי התבסס בין השאר על תמלול הקלטת שיחה בין הצדדים וקבע שהאב והבן חמקו במכוון מחתימה על הסכם תיווך.
בתביעה שהגישה חברת התיווך צוין כי באוגוסט 2018 פנה האב לנציגת החברה, שאותה הכיר על רקע חברות בין ילדיהם, וביקש את שירותיה באיתור בית מגורים לבן אחר שלו. הוא ביקש נכס "במחיר מציאה" שיהיה במיקום טוב בהרצליה, רשפון או כפר שמריהו. הנציגה החלה בתהליך של איתור בית, ובמשך ארבעה חודשים הציגה להם כ-20 נכסים. בתום כל סיור חתם הבן על הסכם תיווך בנוגע לנכסים שהוצגו לו.
בנובמבר 2018 נכחה הנציגה בסיור שנערך בשני בתים בהרצליה פיתוח במסגרת הליך כינוס נכסים. היא זיהתה שהם עומדים בדרישות הנתבעים ומיהרה ליצור עמם קשר. הבן ואביו הגיעו ובתום הסיור האב מסר לנציגה שהוא ובנו מעוניינים בנכס.
היא ביקשה מהאב לחתום על הסכם תיווך, אך הוא ציין בפניה שאינו מצליח לקרוא אותו בגלל החושך ומכיוון שאין לו את משקפי הראייה, וביקש לחתום על ההסכם בשעות האור. בשל יחסי האמון בין הצדדים וההיכרות החברית הקודמת היא הסכימה ולא ייחסה לכך חשיבות מיוחדת.
בסופו של דבר ההצעה שהגישו האב והבן בסיוע הנציגה זכתה במכרז והם רכשו את הבית תמורת 12.7 מיליון שקל, אך סירבו לשלם את דמי התיווך. בבית המשפט הם טענו שקיבלו את המידע על הנכס מכונס הנכסים ולא מנציגת החברה, שעמה ניהלו רק שיחת חולין חברית. הם הוסיפו כי בהעדר כל אסמכתא בכתב התומכת בטענות לגבי עסקת התיווך כמתחייב בחוק, הם אינם חייבים בדמי תיווך.
עו"ד מאיר בורוסגידי אברהםאבל השופט אביים ברקאי ציין שהתנהלות הנתבעים, כפי שעלתה מהראיות והדיונים שהתקיימו, מטרידה. הוא כתב שהאב והבן לא הציגו גרסה סדורה והעלו טענות ואף עובדות שונות, ששמטו, אחת לאחת, את הקרקע תחת גרסתם.
כך למשל, הנציגה צירפה לתצהירה תמלול שיחה טלפונית שערכה עם האב לאחר רכישת הנכס, שממנה עולה בבירור שהייתה הסכמה לתשלום דמי תיווך והאב אף מברך אותה ב"מזל טוב". באותה שיחה האב אמנם טען שההסכמה לתשלום הייתה כפופה לכך שמחיר הנכס לא יעלה על 11 מיליון שקל, אולם טענתו סתרה את גרסתו כי לא הייתה כלל הסכמה לתשלום דמי תיווך.
מחומר הראיות עלה כי הוסכם בין הצדדים ששיעור דמי התיווך יעמוד על 1% כולל מע"מ. עוד נקבע שנציגת החברה התובעת הייתה הגורם היעיל בעסקה, וכי אמנם לא נחתם הסכם בכתב, אך בנסיבות העניין אין לאפשר לנתבעים להתחמק מהתחייבותם.
"אין לעודד מצב בו אדם מקבל שירות, מציגים לו נכס למכירה ובשל סירוב מצידו לחתום על הסכם תיווך ייצא הוא נשכר", כתב השופט. הוא חייב את האב והבן במלוא דמי התיווך, סך של 127 אלף שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד משה אמסלם, עו"ד שירה זמלר
• ב"כ הנתבע: עו"ד גדי ספרן - ספרן שרף יפה ושות'
• עו"ד מאיר בורוס עוסק בדיני חוזים
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
