הבורסה בתל אביב ננעלה היום (ב') בעליות שערים: מדד ת"א 35 עלה ב-1.48% ות"א 125 ב-1.63%. במקביל, השקל התחזק בלמעלה מ-2% אל מול הדולר ושערו היציג נקבע על 3.589 שקלים. גם מול האירו הוסיף המטבע המקומי כ-1.8% ושערו היציג נקבע על 3.8173 שקלים. ברקע: נשיא המדינה, יצחק הרצוג, כינס כ-100 ראשי ערים ומועצות מקומיות על מנת לקדם מתווה להידברות בנוגע למהפכה המשפטית וטען כי "אנחנו קרובים מתמיד לאפשרות של מתווה מוסכם".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, התייחס לעליות האחרונות בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio וטען כי "יש קשר ישיר בין ההתייחסות של הרצוג לעליות. לא צריך להיות מדען או כלכלן כדי להבין את זה, אפשר לראות את הגרפים ולהבין שבשבועות האחרונים השווקים מפסיקים להקשיב למה שקורה בעולם ומתייחסים נטו להתפתחויות הפוליטיות. אנחנו רואים את פערי הביצועים ואנחנו מבינים שזה על רקע הרפורמה המשפטית".
לדבריו, "אם נסתכל על שנת 2021, השוק פה הוביל את הביצועים בעולם. אם נסתכל על 2022, שהייתה שנה רעה מאוד בשווקים, השוק פה ירד פחות. החל מאמצע ינואר, כשהתופים של הרפורמה התחילו לדפוק בקול רם, אז השוק התחילת לתפקד תפקוד חסר. היום זה איתות שאם הדברים יסתדרו פה אז נראה את השוק חוזר להניב ביצועים".
על הטענה של מנכ"ל הבורסה בריאיון ל"כסף חדש" לפני כחודש, לפיה "מהמידע שלנו, אין פה דרמה גדולה", אמר פגוט כי "אני לא חושב שלפני חודשיים הבנו איפה נהיה מבחינת העוצמות של האירוע. אני חושב שזה עדיין לא דרמה, אבל רק בחודש פברואר 8.5 מיליארד שקל של מניות ישראליות ושל אחג"ח ישראליות יצאו החוצה. בינואר זה לא קרה.
"יש פה איתותים לא טובים לגבי המשקיעים שנבהלים ובוחרים למכור מניות ישראליות במחירים נמוכים ולקנות מניות בחו"ל במחירים גבוהים. בוחרים למכור אג"ח ישראליות. מישהו שקנה אתמול דולר איבד 2% על הכסף שלו. על מה? על הערה של נשיא שאומר 'אנחנו קרובים למתווה'.
"לכן, מצד אחד המשקיעים עושים פעילויות שהן בולטות בהוצאה של כספים להשקעה במניות זרות, אג"ח זרות ופיקדונות דולרים. מהצד השני, הם במידה רבה מנסים לתזמן את השוק. הם בפאניקה. אני חושב שאת הפאניקה הזאת צריך למנוע, כי פאניקה היא לא מנהלת השקעות טובה, ופאניקה בסופו של דבר גורמת נזקים".
מנגד, טען סמנכ"ל הבורסה כי "כשמסתכלים אחורה על כל המשברים שהכלכלה הישראלית והכלכלה העולמית ידעו בעשרים השנה האחרונות, כולל משבר הקורונה, בסופו של דבר מי שברח ומכר מכל הבא ליד הפסיד והפסיד הרבה מאוד כסף. עכשיו אתה אומר לי 'הפעם זה אחרת'? תמיד כשמדברים על משברים זה תמיד נראה שונה, אחרת זה לא היה כל כך מפחיד".
"בנק ישראל צריך להיכנס לזירה"
על הטענה כי חלק מהישראלים החליטו להעביר את קרנות הפנסיה שלהם להשקעה בנכסים בחו"ל על פני מניות ונכסים ישראליים, אמר פגוט כי "כשאתה מסתכל על מנהלי השקעות בגופים המוסדיים, באותן קרנות פנסיה, ויש להם את האפשרות להסיט לחו"ל על חשבון ישראל, הם עושים את ההסטות האלו באופן מבוקר. הם מגדילים 1%-3% לחו"ל, על חשבון 1%-3% לישראל. הם לא מזיזים את כל התיק לנאסד"ק, ל-S&P 500 או לדולר.
"המהלכים שאנחנו רואים אצל הציבור הישראלי, מכיוון שאין להם את הניסיון בניהול השקעות, הם הליכים יותר קיצוניים של אפס או אחד. ככה לא מנהלים השקעות. ככה בסופו של דבר גורמים נזקים, כי אם הדברים יסתדרו, הדברים יהיו מהירים. אף אחד לא ישלח להם אסמס להגיד להם: 'תקנו מניות בתל אביב', או 'תקנו אג"חים בתל אביב' כשזה יקרה. הדבר הזה קורה יחסית מהר, ואת זה הניסיון מלמד", אמר.
2 צפייה בגלריה
"יש חשיבות למנהיגות כלכלית בעת הנוכחית". נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
עוד התייחס פגוט לכך שבנק ישראל לא התערב בחודש שעבר במסחר על אף ההיחלשות החדה בשער השקל, וטען - בהמשך לדבריו בריאיון ל"כסף חדש" בשבוע שעבר, כי "אני חושב שבנק ישראל זה הרמטכ"ל הכלכלי של מדינת ישראל. בתקופה סוערת מהסוג הזה של חוסר ביטחון, בה אנשים שעושים טעויות ונלחצים וחושבים על דברים מאוד מאוד גרועים, בנק ישראל צריך להיכנס לזירה.
"בשלב הראשון בצד הרטורי - לבוא ולהגיד שהוא כאן כדי לתמוך בכלכלה, כדי לתמוך בשוק המט"ח, כדי לתמוך אם הוא רואה אנומליות בשוק איגרות החוב ואפילו בשוק המניות. כי בסופו של יום, אף אחד לא 'הולך מכות' עם בנק מרכזי. כשבנק מרכזי מביע אמון בכלכלה ומביע נכונות לפעול, הוא אפילו לא צריך לפעול. חלק גדול מהספקולנטים זזים הצדה. יש חשיבות למנהיגות כלכלית בעת הנוכחית ולכן אני חושב שיש לבנק ישראל מרחב פעולה רחב".
