רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מתכננת להקים 11 יישובים חדשים בדרום ובצפון ולהרחיב ארבעה נוספים. לפי התוכנית, בסך הכל צפויות להיבנות בין 150 ל-200 אלף יחידות דיור חדשות. האם הפעם אותם יישובים שנמצאים על שולחן התכנון כבר שנים באמת ייבנו לצד תשתיות ראויות ומוקדי תעסוקה?
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בנגב: חלק מהתוכניות מלפני כמעט 20 שנה
במרכז התוכנית נמצא הנגב, שם צפויים לקום לפי התכנון תשעה יישובים חדשים עם כ-83 אלף יחידות דיור, שחלקם נמצאים על שולחן התכנון כבר שנים. הם כוללים את תלה, יישוב של כ-20 אלף יחידות דיור מצפון ללהבים וסמוך לכביש 6, קדמת נגב עם כ-20 אלף יחידות דיור בכביש 31 בין צומת שוקת לערד, עומרית עם כ-5,000 יחידות דיור בכביש 25 בין באר שבע לדימונה, ענים עם כ-5,000 יחידות דיור בכביש 31 בין צומת שוקת לערד, דיה עם כ-5,000 יחידות דיור בכביש 80 מצפון לערוער, רמת נבטים עם כ-5,000 יחידות דיור בכביש 25 בין היישוב הבדואי המתוכנן אבו-תלול ורמת בקע, היישוב העירוני כסיף עם כ-18 אלף יחידות דיור כביש 25 ליד צומת תל ערד ובנוסף, את מבואות ערד, תוכנית שקודמה משנת 2011, הכוללת חמישה יישובים כפריים של החטיבה להתיישבות.
כמו כן, מתוכנן לקדם הקמת יישוב חדש בפיתחת ניצנה, צמוד ליישוב ניצנה, שכבר ב-2003 החלו לקדם ועדיין לא הוקם.
בגולן: יישובים על חשבון בסיסי צה"ל
בגולן צפויים לקום שני יישובים חדשים במקום שני בסיסים של צה"ל שפונו – חומה וחושנייה, ובנוסף לכך יש תוכנית להרחיב פי שלושה את היישוב חד-נס שבדרום הרמה ולבנות עוד 1,100 יחידות דיור, בשני שלבים. כמו כן יש כוונה להוסיף 170 דונם לצורכי תעשייה ומסחר.
ברמ"י ציינו כי קצב גידול האוכלוסייה בגולן גבוה פי שניים מקצב הגידול הכללי באוכלוסייה היהודית, וכי הביקוש למגורים ברמה זינק בשנתיים האחרונות בכ-300%.
בקצרין, היישוב העירוני היחיד בגולן, סבורים כי יש למצות קודם את הפוטנציאל בהרחבת היישובים הקיימים, ורק אחר כך להקים חדשים. ראש מועצת קצרין דימי אפרצב: "בשני העשורים הקרובים הגולן יכול לגדול לכ-140 אלף תושבים. קצרין יכולה עד 2030 להגיע ל-24 אלף תושבים ועד שנת 2040 להגיע ל-60 אלף".
עוד בתוכנית: הוספת יחידות דיור ביישוב ג'דיידה-מכר שבגליל המערבי והוספת 18 אלף יחידות דיור בחבל התענכים שבגלבוע לצד הקצאת 200 דונם לשטח מסחרי ומשרדים. גורם ברמ"י הסביר: "היישוב החדש יתמוך בעפולה כי עפולה תהפוך למטרופולין אזורי".
פנחס בריימוק (81) ממושב אביטל שבחבל התענכים הגיב בכעס: "עלינו מכורדיסטן, כל החיים גרנו במושב, אני חושש שיגיעו מיליונרים וישתלטו על הכל".
"המציאות היא שלא באמת עושים את זה"
חשוב לציין כי כבר בשנת 2015 הממשלה אישרה הקמת חמישה יישובים בנגב. אז דובר על שלושה יישובים שהיו כלולים בתוכניות רשויות התכנון ושני יישובים חדשים. אף אחד מהיישובים האלה לא הוקם. מדובר כמובן בתעודת עניות למדיניות התכנון הממשלתית הקודמת, אם כי לא לכל יישוב חדש יש צורך, ואלה לאו דווקא יפתרו את משבר הדיור או יגרמו לירידת מחירים. ישנם יישובים קיימים המבקשים להתרחב אך התוכניות שלהן תקועות ברשויות התכנון מעל עשור. בפועל, קיים מלאי יחידות דיור נרחב במדינת ישראל אך הבעיה היא שהתוכניות אינן מגיעות למימוש ותקועות על שולחן השרטוטים.
ערן דורון, ראש מועצת רמת נגב, הסביר כי "התכנון במדינת ישראל, כעובדה, הוא גרוע. זה נכון גם למגורים. אני לא מתרגש מהצהרות של שרים ולא מתוכניות של רמ"י. כי המציאות היא כזו שלא עושים את זה". בשטחו יש מספר יישובים שנעשו ניסיונות להרחיב אותם, אך התוכניות תקועות. גם התוכנית להקמת יישוב חדש, נוה תמרים, תקוע. "אתה בא ללשכת התכנון, לוקחים החלטת ממשלה והורגים את זה לאט לאט".
גורמים ברמ"י אומרים כי העבודה על התוכנית החלה לפני כחמישה חודשים. "אנחנו רוצים לחזק את הדרום. לתת מענה לאנשים. יש לנו עתודות קרקע. האוכלוסייה מתפתחת ואנחנו רוצים לתת פתרון לאזרחים". רוב היישובים, אומרים גורמים ברמ"י, יהיו בבנייה רוויה. "אבל מוקדם לומר", מדגישים. "יש ללכת לפי העקרונות התכנוניים ולהמעיט את צריכת הקרקע באופן המקסימלי, בהתאם לאופי היישוב. אבל אי אפשר לבנות מגדל באמצע שום מקום".
"תוכנית שמחזירה 20 שנה אחורה"
התוכנית של רמ"י משתלבת היטב עם מדיניות התכנון עליה הצהירה שרת הפנים איילת שקד, שלא רואה כל רע בלעטוף את המדינה בבטון. חשוב לזכור כי לכל היישוביים החדשים - אם אכן ייבנו - צריכות להיות תשתיות ראויות ומוקדי תעסוקה עבור האזרחים. כעת נדרשת גם הצעת מחליטים כדי להתחיל לקדם את התוכנית הזו.
בחברה להגנת הטבע טוענים כי הקמה של יישובים חדשים אינה כורח המציאות: "צריך להפוך את העולם כיום כדי למצוא מתכנן אובייקטיבי, שאינו עובד בשירות היזמים, שיגיד שהקמת יישוב חדש זה דבר טוב וחיובי. מבחינת השקפת וראיית העולם התכנונית, התוכנית האסטרטגית הזאת מחזירה אותנו לפחות 20 שנה אחורה. מכל הבחינות- סביבתית, אקולוגית, כלכלית וחברתית, יש עדיפות ברורה וחד משמעית להרחבת ועיבוי יישובים קיימים על פני הקמת יישובים חדשים".
6 צפייה בגלריה
מנכ"ל רמ"י, יעקב (ינקי) קוינט, בוועדת הכספים של הכנסת
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
גורמים ברמ"י טוענים כי תנופת הבנייה תגרום לכך שאנשים מרחבי הארץ יבואו לגור בנגב: "יש לנו עתודות קרקע ואנחנו רוצים לחזק את הדרום. האוכלוסייה מתפתחת ואנחנו רוצים לתת פתרון לאזרחים. התוכנית תיתן מענה לביקוש לצמודי הקרקע". לדבריהם, רוב היישובים יוקמו בבנייה רוויה. כלומר: בתי קומות, ולא וילות בודדות הפרוסות על שטחים נרחבים.
היכן יעבדו האנשים שיגורו ביישובים החדשים? נכון לעכשיו טרם גובשה התוכנית המלאה להקמת אזורי תעסוקה בסמוך.
