רווחי הבנקים בשנה החולפת ממשיכים להיות גבוהים במיוחד. בנק דיסקונט פרסם הבוקר (ב') את הדוחות הכספיים ולפיהם הרווח הנקי שלו הסתכם בשנת 2023 ב-4.2 מיליארד שקל לעומת 3.5 מיליארד בשנת 2022, גידול של 19.9%.
שיעור התשואה להון עמד על 15.7% לעומת 15.1% בשנת 2022. יחס היעילות התפעולית השתפר וירד ל-49.6% לעומת 55.8% בשנת 2022.
כמו כן נרשם גידול של 7.6% בהיקף האשראי לציבור, תוך שמירה על צמיחת אשראי אחראית, על רקע ההאטה הכלכלית, המותאמת להיקף הביקושים במשק.
עוד נרשמו הוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של 1.5 מיליארד שקל לעומת 407 מיליון שקל בשנת 2022, גידול הנובע רובו ככולו מהשלכות המלחמה על ההפרשה הקבוצתית שהסתכמה בסך של 1.2 מיליארד שקל. שיעור ההוצאה להפסדי אשראי עמד על 0.59%.
עוד דווח על חלוקת דיבידנד בשיעור של 20% מרווחי הרבעון הרביעי של שנת 2023, בסך של 184 מיליון שקל. יצוין שבבנק ישראל ובוועדת הכספים עוקבים מקרוב אחר המשך חלוקת הדיבידנדים גם בתקופת המלחמה.
היקף התמיכה של קבוצת דיסקונט בלקוחות ובקהילה על רקע מלחמת "חרבות ברזל" נאמד בכ-276 מיליון שקל.
נזכיר, כי אתמול פרסם בנק הפועלים את דוחותיו, לפיהם 2023 הייתה שנת שיא לבנק: הרווח הנקי הגיע ל-7.4 מיליארד שקלים. הבנק נהנה, בין השאר, מעליית הריבית, כשהרווח הנקי גדל בכמעט מיליארד שקל לעומת 2022.
על רקע הרווחים הגדולים של הבנקים, נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, תקף את נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון: "לבנק ישראל יש סמכויות פיקוח וסמכויות נוספות על המערכת הבנקאית במדינת ישראל. נגיד בנק ישראל לא הפעיל את סמכותו והדבר בא לידי ביטוי ברווחיות הגדולה של הבנקים, בעוד המגזר העסקי ומשקי הבית נאלצים להתמודד עם קשיים כלכליים גדולים. אין זה סביר שבעוד הריבית על הפיקדונות יורדת, הריבית על המינוס נשארת גבוהה".
