בתוכנית "חשיפה" ששודרה השבוע בקשת 12 ראינו את נטלי שבת עוזבת את הארץ עם בתו של אריה אלפרון. אין ספק כי הסיטואציה הפחידה הורים רבים שמעוניינים לדעת כיצד להבטיח את שלום וביטחון ילדיהם, שלא יילקחו מהם.
חטיפה היא הוצאת קטין מארץ מגוריו, ללא אישורו של אחד ההורים המחזיק בזכות, על פי דין, להסכים או לא להסכים לכך. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מגדיר כי ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. הוא קובע כי האפוטרופסות כוללת את החובה ואת הזכות לדאוג לצורכי הקטין וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו.
בנוסף, החוק מגדיר את חובת ההורים לדאוג לטובת הקטין "כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין", ועל ההורים לפעול בשיתוף ובהסכמה. בהיעדר הסכמה בין ההורים, מסורה הסמכות לבית המשפט להחליט. המשמעות היא שכל פעולה דרסטית ביחס לקטין נדרשת אישור של ההורה השני או של בית המשפט.
ישראל חתומה על אמנת האג, שקובעת כי קטין שהוצא מארץ מוצאו שלא כדין, יושב אליה, כאשר לעניין זה חוקק בישראל חוק האמנת האג (החזרת ילדים חטופים). ואולם, יש מקרים חריגים שבהם לא תהיה חובה להשיב את הקטין לארץ. בין החריגים לחובת ההשבה יש את טובת הקטין – שהוא שיקול מנחה של בית המשפט – וכן אי-ניצול של זכויות אותן לא מימש ההורה טרם לכן.
כלומר, אם ההורה המתנגד לא קיים את הסדרי השהות שלו או שיש חשש ממשי שהחזרתו של הקטין לארץ המוצא שלו עלולה לגרום לו נזק פיזי או פסיכולוגי, הרי שבית המשפט יכול גם להורות על אי החזרת הקטין. בעניין זה חשוב להדגיש כי בית המשפט בוחן גם את תפקודו של ההורה אשר מבקש להוציא את הקטין מהארץ.
עו"ד אורי נחמנימיכל קשרוב"טובת הקטין" היא מושג חברתי שמבטא את הנורמה ביחס לאופן בו יגדל הקטין, גם אם אין היא בהתאם לשיקול הדעת של הורה מסוים ולא תואמת את רצונו. מאידך, מחקרים הוכיחו שטובת הקטין היא עם הבטחת מערכת יחסים משמעותית בין הורה לילד.
כיום, ההגדרה של משמורת נעלמת אט אט מהפסיקה, אך במכלול השיקולים להגירה יש להביא בחשבון את הגדרת ההורה המשמורן ותפקודו. זאת מפני שאם תאושר ההגירה, אותו הורה יהיה משמורן על הילד באופן מלא, ואם לא תאושר הגירת הקטין, יתכן שההורה יבחר להגר בעצמו והקטין יישאר במשמורת בלעדית של ההורה שנותר בארץ.
אם השכילו ההורים להגיע להסכמות בעניין, הרי שברוב המקרים בית המשפט יאשר את ההסכמות ויאפשר את ההגירה, לא לפני שיבחן היטב כי טובת הקטין נשמרת, לרבות לעניין זהותו של הקטין, קשריו עם ההורה הנשאר בארץ והדרכים להבטחת הקשר ביניהם, הסדרת ביקורים עם ההורה שנשאר בארץ ובמידת הצורך אף קביעת מועד לחזרה. אם ישנה הסכמה של האפוטרופוסים הטבעיים של הילד, עבודתו של השופט מסתכמת בלבחון כי טובת הילד נשמרת.
הורים שמעוניינים לפתור מבעוד מועד את "כאב הראש" הזה, יכולים לעשות זאת על ידי הוצאת צו עיכוב יציאה של הקטין מן הארץ כבר בשלב מוקדם של הסכסוך, ובכך להבטיח שלא ניתן יהיה להוציא את הקטין מהארץ בלי אישור של ההורה השני או של בית המשפט.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד אורי נחמני עוסק בדיני משפחה
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
