זה התחיל במכתב הנגידים לשעבר של בנק ישראל, הפרופסורים יעקב פרנקל וקרנית פלוג, המשיך עם התפטרות חבר הוועדה המוניטרית, פרופסור משה חזן והאזהרה של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לראש הממשלה בנימין נתניהו, והיום (ד') נוסף המכתב עליו חתומים יותר מ-270 אנשי סגל בתחומי הכלכלה והניהול מאוניברסיטאות ומכללות בארץ ובעולם, שמתייחסים לנזק הצפוי לכלכלת ישראל כתוצאה מיישום הרפורמות המתוכננות במערכת המשפט: "מתריעים בתוקף כנגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן היא שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית", נכתב בהצהרה שהועברה ל-ynet.
"האנשים שחתומים על העצומה אלה אנשים שונים לא רק מבחינת הרקע הציבורי שלהם, אלא שונים מאוד גם בהשקפותיהם בעניינים פוליטיים ואחרים", אמר בתוכנית של אודי סגל ודוריה למפל ב-ynet radio, פרופ' בנימין בנטל, מומחה לכלכלה מאוניברסיטת חיפה. "העמדה שמוצגת שם היא עמדה מקצועית שמבוססת על הבנה של כולנו בעצם של מה הספרות הכלכלית אומרת לגבי החשיבות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
2 צפייה בגלריה
מימין לשמאל למעלה: מומי דהן, דלית גפני, איתן ששינסקי, אייל וינטר ואבי בן בסט. מימין לשמאל למטה: רפי מלניק, צביקה אקשטיין, משה חזן, מנואל טרכטנברג ומישל סטרבנצ'ינסקי
יש שירות ציבורי בלתי מוטה, בהיבט הכלכלי. זה מה שהעצומה מנסה לשדר. היא אומרת 'אוקיי כדי לציין כלכלה פורחת וצומחת, שיש בה אמון, הן פנימי והן חיצוני, הכלכלה הזאת צריכה לחסות בצילה של מערכת משפט בלתי מוטה, שתשרת שוב, את האינטרס הציבורי על פי מיטב ההבנה המקצועית'".
אלא אם כן היא מדינה עשירה וחזקה עם משאבי טבע, שיכולה לנהוג כפי שהוא רוצה כלפי אזרחיה, לא כמו ישראל.
"אני חושב שזה לא נכון. אנחנו רואים את הקשיים שמדינות מאוד מאוד עשירות נתקלות בהן כאשר הן אינן נענות לצרכים של האזרחים. ואז אנחנו מדברים על מצב שנקרא 'המחלה ההולנדית'.
אילו קשיים יש למדינות המפרץ, כשמתייחסים לחנופה האמריקנית כלפיהן?
"ברור שלהיות עשיר זה יותר טוב מאשר להיות עני. אבל גם מדינות עשירות מאוד בסופו של דבר יכשלו אם המערכות המשפטיות שבהן וכל המערכות בעצם של השירות הציבורי, לא תהיינה מקצועיות וחפות מהטיה".
אבל האם זה שהרפורמה במשפט תיתפס כפגיעה בדמוקרטיה יכול להשפיע עלינו כאזרחים מבחינה כלכלית?
"התשובה היא כן, והעצומה הזאת מצביעה על דוגמאות של הונגריה ופולין, ואני יכול ללכת אחורה ומה קורה למדינה, בהגזמה כמובן, שאין בה מערכת משפט ששולטת בקשרים הכלכליים בין אזרחיה לבין אזרחים של מדינות אחרות. זה מה שקרה עם קריסת ברית המועצות ברוסיה, זו דוגמה שמצביעה על מה קורה למערכת שבה אין איזשהו פיקוח משפטי. ושוב, שם הייתה קריסה כלכלית מוחלטת, ועד היום בעצם".
יכול להיות שאתם מפרשים בצורה מדאיגה מדי את ההשפעה של הרפורמה הזאת על הכלכלה?
"זה לא עניין של פרשנות. אנחנו מדברים על מערכת שמבחינה מוסדית הולכת להשתנות. בפרט שהיא הולכת להשתנות בכיוון שבו כאמור תהיה ירידה חריפה מאוד בתקפות הפרופסיונלית שלה והשיקולים שלה יהיו שיקולים פוליטיים, כמובן שיקולים שמשרתים אלמנטים מסוימים, אבל לא פרופסיונליים.
"באותה מידה את יכולה לתת אנלוגיה של האם אנחנו רוצים שהצבא יהיה פרופסיונלי או פוליטי? וזה היה ויכוח עם הקמת המדינה כאשר הוקם צה"ל. המערכת הזאת אף פעם לא חפה משיקולים פוליטיים אבל ההחלטה הייתה להקים את צה"ל בצורה פרופסיונלית ולא פוליטית, ולפרק את הפלמ"ח ואת המחתרות. זה הדימוי.
"ברגע שאנחנו מדברים על הקמת מערכת פרופסיונלית, אנחנו צריכים לדאוג שהיא תהיה מנותקת במידה מקסימלית מהמערכת הפוליטית, אחרת אין בה אמון, וברגע שאין בה אמון אז הדרך לקריסה יכולה להיות מאוד מהירה. אם זה יקרה או לא יקרה, עוד פעם, אנחנו מתריעים על סכנה, אנחנו לא מתריעים על זה בוודאות".
"הפחתת דירוג האשראי תפגע בכיס של כל אחד מאיתנו"
פרופסור אייל וינטר, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, שחתום גם הוא על העצומה, הצטרף לדבריו של פרופ' בנטל בריאיון ל"כסף חדש" ב-ynet radio: "בתחום המשפטי יש חילוקי דעות באקדמיה, יש מומחים מעמדות ימניות שבעד הרפורמה, אבל באופן די מפתיע בקרב הכלכלנים יש קונצנזוס כמעט מוחלט.
"יש שני אספקטים להשפעה של החקיקה המתוכננת שאנחנו חוששים ממנה נורא", הסביר וינטר. "הראשון זה ברמת ההשקעות הזרות במדינת ישראל, שמהם אנחנו בעצם חיים. ויש פה עניין פשוט שמשקיעים אוהבים ביטחון, אוהבים לצפות את העתיד, וחלק מהביטחון מוקנה בדיוק על ידי האיזונים והבלמים, ההפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת והשופטת, ודווקא העיקרון הזה של הסבירות זה דבר שחשוב מאוד למשקיעים. אנחנו מדברים פה על מצב שאנשים שמים כסף בחברה, ולא רוצים למצוא את עצמם בסיטואציה לא סבירה שהם לא צפו אותה, שלא שומרת על זכות הקניין שלהם.
"הנזק השני הוא בעניין של הפחתת דירוג האשראי, שזה משהו שפוגע בכל אחד מאיתנו בכיס. זה אומר שממשלת ישראל תצטרך לשלם ריבית הרבה יותר גבוהה על הלוואות שהיא לוקחת, וזה יפגע בכל אחד מאיתנו, יפגע ביכולת של הממשלה להשקיע במדיניות, בתמיכה באוכלוסייה נזקקת, בבריאות, בחינוך. בכל תקציב הממשלה".
עוד הוסיף וינטר כי "לפני שהתחיל הסיפור של החקיקה החדשה אני טענתי שיש לשנות הרבה דברים באינטרקציה בין הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת, כי ייתכן שיש למערכת המשפט עודף של כוח, וייתכן שהיא לא מייצגת מספיק את הציבור. יש הרבה אנשים שחושבים כמוני. אבל שינוי שמעביר את כל הכוח לרשות המבצעת, זה בעצם הופך את הרשות המחוקקת לשחקן שאין לו שום יכולת להשפיע על החקיקה, וזה מצב שהוא לא טוב יותר אלא יותר גרוע. צריך שיהיה איזון, אבל האיזון הזה לא יכול לקרות על ידי זה שהופכים את הקערה על פיה".
