ועדת הערר לפי חוק הנכים במחוז ירושלים הורתה לאחרונה להכיר בבת 24 כנכת צה"ל הסובלת מדיכאון עקב שירותה הצבאי. השופטת יעל אחימן דחתה את עמדת משרד הביטחון שלפיה הצעירה "סחבה" הפרעת אכילה מנעוריה וללא קשר לצבא.
המערערת התגייסה לצה"ל בפרופיל 97 ושובצה לתפקיד מש"קית חינוך. בשלב מסוים הידרדר מצבה הנפשי והיא שוחררה בפרופיל 21. כיום היא אינה עובדת, נוטלת ציפרלקס ומטופלת אצל פסיכולוג ובמכון לטיפול בהפרעות אכילה ודיכאון.
לפני כשלוש שנים דחה קצין התגמולים במשרד הביטחון את בקשתה להכיר בה כנכת צה"ל ומכאן הערעור שהגישה. היא תיארה את תנאי שירותה הצבאי כקשים מנשוא, ולדבריה סבלה שם בין היתר מתנאי משמעת נוקשים מצד המפקדות ומבדידות נוראית שבגללם הפסיקה לאכול ולשתות וחוותה הפסקת וסת. בחוות דעת של מומחה מטעמה נטען שנגרם לה "דיכאון רבא" (Major Depression) שמקורו בשירות הצבאי, וכי הפרעת האכילה היא נלווית אליו בלבד.
מנגד טען משרד הביטחון שהצעירה סבלה עוד טרם גיוסה לצה"ל מאנורקסיה, שאותה הסתירה משלטונות הצבא. הוא שלל שמדובר בדיכאון שמקורו בשירות הצבאי המלווה בהפרעת אכילה. לכן, נטען, אין מקום להכיר בה כנכת צה"ל.
אבל יו"ר הוועדה השופטת אחימן ציינה שבעבודת המומחית מטעם קצין התגמולים נפלו כשלים מהותיים שאינם מאפשרים לייחס לחוות דעתה משקל כלשהו. בחקירתה הנגדית היא הודתה שהמסמכים שהועברו אליה ממשרד הביטחון לצורך בחינת עניינה של הצעירה לא היו מספקים לצורך עריכת חוות דעת מבוססת ואמינה. על רקע זה ביקשה המומחית השלמת מסמכים, אך לבסוף חתמה את חוות הדעת מבלי להמתין להגעתם.
את ההסבר שסיפקה המומחית למעשיה הפזיזים – "אני מאוד חרוצה" – כינתה השופטת "מביך". היא הוסיפה כי המסקנה שלפיה הצעירה סובלת מהפרעת אכילה, מבלי להתייחס לעומק לנתוניה, היא "לא פחות מאבסורדית". לפיכך נקבע שיש לאמץ את מסקנת המומחה מטעם התביעה, שלפיה הצעירה סובלת מדיכאון שמקורו בשירות הצבאי שלה, ובהתאם להכין בה כנכת צה"ל.
השופטת ויתר חברי הוועדה העלו חשש מפני התנהלות משרד הביטחון בתיק זה, על רקע עומס התביעות הצפוי בשל הפגיעות הרבות של חיילים בגוף ובנפש במהלך מלחמת חרבות ברזל.
"נחשפת כאן התנהלות מדאיגה מצדו של מומחה שאמור לעשות עבודתו נאמנה, טרם שיכריע בגורלם של בני אדם לשבט, או לחסד", נכתב בפסק הדין. "המומחית מיהרה לחתום את חוות דעתה יום לאחר בדיקתה את המערערת. מדוע נהגה כך? זאת לא נדע, אבל ידענו גם ידענו את סבלה של המערערת ואת סבל משפחתה שאותו גוללו בצניעות ובאצילות באולם הדיונים".
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד טללית ברויטמן עוסקת בצבא ומשרד הביטחון
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין