לבית המשפט העליון הוגש לאחרונה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, שדחה תושבת תל אביב שביקשה לבטל היתר תמ"א 38 שניתן לבניין שבו היא מתגוררת. לטענתה, השופט התעלם מ"שלדים בארון", בהם בחירתה התמוהה, לשיטתה, של העירייה שלא לחייב את היזמית בהיטל השבחה משמעותי.
מדובר בבניין בן שש דירות ברחוב ויתקין בתל אביב. המשיבים בהליך הם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ומהנדס העיר של תל אביב (המיוצגים באמצעות פרקליטות המחוז), היזמית האמונה על פרויקט התמ"א (שאותה מייצג עו"ד אסי אליעז), ויתר דיירי הבניין שבא-כוחם הוא עו"ד אלעד לוי.
היתר הבנייה לפרויקט ניתן ביוני אשתקד. הדיירת טוענת באמצעות עו"ד פז יצחקי-וינברגר שהוא ניתן באיחור. בית המשפט לעניינים מנהליים הגיע למסקנה שמדובר באיחור בן 12 ימים בלבד, אשר לנוכח עמידת היזמית בתשלומי החובה, המשאבים הרבים שהושקעו בבקשת ההיתר והאינטרס הציבורי המובהק בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ומיגונם באמצעות ממ"ד – אין הצדקה לבטל בגללו את ההיתר.
בערעור שהוגש לאחרונה לעליון טענה הדיירת כי בית המשפט לעניינים מינהליים טעה בשלושה רבדים. הראשון והמרכזי הוא התעלמות השופט גלעד הס מכך שהעירייה חייבה את היזמית בהיטל השבחה. במלים אחרות, נטען כי אושרה הריסה ובניית בניין חדש במיקום יקר בתל אביב, וזאת – באופן תמוה וחריג ביותר – מבלי לחייב את היזמית לשלם ולו שקל אחד עבור היטל השבחה.
על מנת לחדד את הטענה נכתב בערעור שהיזמית בעצמה הכניסה להסכם מול הדיירים תנאי שלפיו היא מתחייבת לשלם עד שני מיליון שקל בגין היטל השבחה. אלא שלטענת הדיירת, היזמית הסתפקה בתשלום סכום זעום של כ-400 אלף שקל בלבד לעירייה עבור אגרות, ולא נדרשה לשלם את ההיטל.
הרובד השני שעליו קובלת הדיירת הוא התעלמות השופט מכך שהיתר הבנייה, שניתן ב-2023, יצא על סמך תיק מידע ישן מ-2017 (מדובר בתיק הכולל מידע על זכויות הבנייה, שהוצאתו מהווה צעד ראשון לקבלת היתר). אלא שלפי החוק, כך הודגש בערעור, תיק מידע תקף לשנתיים בלבד כך שהלכה למעשה פג התוקף שלו ב-2019.
מכאן, לטענת הדיירת, שלוועדה ולמהנדס לא הייתה סמכות להוציא היתר על סמך תיק מידע שתוקפו פג מזה ארבע שנים, והמסקנה היא שפעולתם בלתי חוקית ובטלה.
הרובד השלישי והאחרון מתייחס לסוגיית האיחור בהוצאת ההיתר. לעמדת המערערת, בניגוד למסקנת השופט לא מדובר באיחור בן 12 ימים בלבד אלא באיחור ארוך ומשמעותי של 144 ימים. לעניין זה הדגישה שלא מדובר בבקשת היתר מורכבת אלא פשוטה ביותר, כך שמלכתחילה לא הייתה הצדקה כלשהי לתת ארכה להוצאתו.
"למעשה, אם יוותר פסק הדין נשוא ההליך על כנו", נטען בערעור, "הותר הרסן לחלוטין" בעניינים רבים כדוגמת הצורך בתיק מידע עדכני כתנאי להוצאת היתר בנייה, הצורך בעמידה בתנאים ובמועדים של ההיתר, הצורך בביקורת שיפוטית על העדר תשלום היטל השבחה כנדרש, וכיוצא באלה.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד פז יצחקי-וינברגר
• ב"כ המשיבה 3 (היזמית): עו"ד אסי אליעז
• ב"כ המשיבים 10-4 (יתר הדיירים): עו"ד אלעד לוי ממשרד נשיץ ברנדס אמיר
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
