בפסק דין שפורסם לאחרונה קיבל בית המשפט למשפחה בקריות תביעה של גבר להכיר בבעלותו על מחצית מדירה שרשומה על שם גרושתו, ובה גרו מאז נרכשה ועד הפרידה ב-2016. השופטת ליאת דהן חיון קבעה שלאור אינדיקציות שונות כגון השתתפות הבעל במימון הדירה ואורך הקשר, יש להכיר בכוונת שיתוף ביחס לדירה.
הקשר בין בני הזוג החל כידועים בציבור ב-1995, וכעבור שלוש שנים נרכשה הדירה תמורת 540 אלף שקל ונרשמה בטאבו על שם האישה בלבד. ב-2003 הם נישאו, והמשיכו לחיות יחד עד הפרידה ועזיבת הבעל את הבית.
בתביעה שהגיש כמה חודשים לאחר מכן הוא טען שהדירה שימשה את הצדדים וילדיהם במשך שנים רבות, והלכה למעשה היא שייכת לשניהם. הוא הסביר כי הסיבה היחידה לכך שהדירה נרשמה על שם האישה הייתה כדי לנצל הטבות שלהן זכתה כאם חד-הורית באותה תקופה. הוא עתר לפירוק השיתוף בנכס ולחיוב גרושתו בדמי שימוש ראויים החל ממועד הפרידה.
מנגד טענה האישה כי במהלך הנישואים היא סבלה מיחס בוגדני ואלים מצד בן זוגה. לשיטתה, הדירה היא נכס חיצוני שלא הוכחה לגביו כוונת שיתוף, וחלק הארי של המשכנתה עליו שולם מחשבונה. היא הוסיפה שהבעל היה במעמד של ערב בלבד למשכנתה, כך שהנכס שייך לה.
השופטת דהן חיון קיבלה אמנם את גרסת האישה לכך שמרבית החזרי המשכנתה שולמו על ידה, אלא שמנגד הוכח כי הבעל נשא בהוצאות המחיה השוטפות: "התובע מיזג רכושו ברכוש המשותף עת שילם את יתר התשלומים הדרושים לקיום התא המשפחתי לרבות תשלומים בגין הוצאות מחיה. התנהלותם זו של הצדדים מלמדת על שיתוף משאבים כללי וערבוב כספים ממקורות שונים".
עו"ד אלינור ליבוביץ'כמו כן, בפסק דין נדחתה טענת האישה שהבעל היה ערב למשכנתה. בהתאם להסכם המשכנתה מעמדו היה כשל לווה, ומבחינה מהותית הוכח שהשקיע מכספו כדי לממן את הרכישה. כך למשל, הוא מכר דירה בבעלותו והקצה חלק משמעותי מהפדיון לרכישת הדירה המשותפת.
לזאת הוסיפה השופטת את אורך הקשר ואת העובדה שהצדדים בנו את משפחתם בדירה. לדבריה התנהלותם לאורך השנים מלמדת על אווירת שיתוף כוללת, אשר יש בה כדי להוות את אותו "דבר מה נוסף" שבכוחו לבסס שיתוף בנכס חיצוני.
בשולי הדברים ציינה השופטת כי בהליך שהתנהל בין הצדדים סמוך לפרידה – שבמסגרתו עתרה האישה לצו הגנה – קבע בית המשפט כי לא הוכחה אלימות מצד הבעל. לכן, האישה מנועה מלטעון בהליך הנוכחי ליחס אלים מצדו.
היא שוכנעה כי הבעל עזב את הדירה לא כי ויתר על זכויותיו בה, אלא כדי להעניק לאשתו ולבנותיו "מדור שקט". מכאן שמלבד הכרה בו כבעלים על חצי מהדירה, הוא זכאי אף לדמי שימוש החל ממועד הגשת התביעה ועד לפירוק השיתוף בפועל. האישה חויבה לשאת בהוצאות ושכר טרחת עו"ד התובע בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הבעל: עו"ד נטלי טמצין
• ב"כ האישה: עו"ד טל זלץ
• עו"ד אלינור ליבוביץ' עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
