ישיבתה הראשונה של ועדת הכספים הזמנית של הכנסת היום (ב') הייתה סוערת והדיון, שבו הותקף נגיד בנק ישראל על מדיניות העלאת הריבית, מרמז כנראה על הסערות הבאות שצפויות בוועדה. במהלך הדיון אף הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, כי הוא יבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה, ליזום הצעת חוק של הוועדה, כך שבעת שהריבית במשק עולה, הריבית על המשכנתאות לא תעלה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לדבריו, יש לבחון את העניין משפטית, במיוחד לגבי מעמד ביניים ושכבות חלשות, שרוכשים דירה ראשונה. יצוין שבבנקים כבר הבהירו שהדבר בלתי אפשרי וכי לא ניתן לנתק ריביות במשק מגובה הריבית על המשכנתאות. בימים האחרונים ציינו בנקאים כי הקפאה כזאת של ריבית המשכנתאות פשוט תמנע מתן הלוואות דיור בבנקים.
הנגיד, פרופ' אמיר ירון, לא היה מוכן להתחייב שהעלאות הריבית לא יימשכו בחודשים הקרובים - מה שהכעיס את חברי הכנסת, בעיקר מהליכוד והמפלגות החרדיות.
הנגיד: "אנחנו רואים בתחזיות את האינפלציה יורדת ברבעון הראשון של 2023, ובצורה חזקה יותר ברבעון השני ולקראת הקיץ", אמר פרופ' ירון. על העלאות הריבית, ציין כי לא נותרה ברירה נוכח עליית האינפלציה, והימנעות מכך עלולה להביא להתקבעות האינפלציה ועלייתה. עוד קרא להסכמי שכר מדודים במגזר הציבורי: "להסכמים רחבים מדי, תהיה פגיעה רחבה מדי בעומק האינפלציה". עוד הוסיף הנגיד כי בנק דיגיטלי חדש נוסף צפוי להיפתח בקרוב לטובת התחרות ללקוחות הבנקים.
יו"ר הוועדה, ח"כ גפני: "היה לנו דיאלוג בין נגיד הבנק לביני, לגבי בנק ישראל והיחסים עם ועדת הכספים והכנסת. אני מבקש לומר מה שאמרתי לו: הוועדה בראשותי עשתה את חוק בנק ישראל, וקבענו עצמאות מוניטרית לבנק, בוועדה המוניטרית, בה קובעים את הנושאים הכלכליים שהבנק מופקד עליהן. אנחנו לא מתערבים בהחלטות, אבל כמי שמפקח על הממשלה, והרשויות השונות, התפקיד שלנו הוא לבדוק את ההשלכות של מה שקורה. אנחנו בעיצומו של גל התייקרויות - מחיר הדלק צפוי לעלות בסוף השבוע, הכל עולה, יש את משבר החלב. כאשר בנק ישראל מחליט להעלות את הריבית, ממילא גם הריבית על המשכנתאות עולה, וכך יוקר המחיה. בעיני מי שאינו בנק ישראל, נראה כאילו זה מדרבן את יוקר המחיה, והתוצאה עגומה. בנק ישראל אינו אשם בזה, אלא שר האוצר שלא התמודד עם יוקר המחיה בכלל, בכל הנושאים האלה בנק ישראל ניסה לעצור את זה".
לעניין האינפלציה ציין הנגיד בדיון כי בישראל נכון להיום היא עומדת על 5.1 אחוזים, "אנחנו מעל ליעד, לכן אנחנו נחושים להיאבק באינפלציה, אבל בראייה ובפרספקטיבה של מה שקורה בעולם אנחנו עדיין במצב טוב, ונדאג שנישאר שם. בניכוי מזון ואנרגיה אנחנו עדיין במצב טוב, אבל הגרף צפוף יותר, מחירי האנרגיה בישראל נמוכים ברמה בינלאומית".
לשאלות חברי הכנסת בדבר הפגיעה של העלאת הריבית בציבור, השיב הנגיד בין היתר כי בישראל הרוב לוקחים במשכנתא גם מסלולים צמודי מדד, לכן אם לא נלחם באינפלציה, זה מיד יעלה את הרכיב הזה במשכנתאות".
הנגיד התייחס גם לריביות הנמוכות יחסית שמעניקים הבנקים כיום על הפיקדונות: "אני רוצה לראות את הבנקים מעלים יותר ויותר מהר. לצד כך תפקידנו כרגולטורים לדאוג לסביבה יציבה ותחרותית. תנאי הכרחי לכך הוא שקיפות, לכן פעלנו בהרבה דרכים - בנקאות פתוחה, מעבר בקליק, אם זה בבנק דיגיטלי ואנחנו כנראה בדרך לעוד אחד". כמו כן קרא הנגיד לציבור להשתמש בכלים השונים להורדת עלויות בבנקים, אך ספג על כך ביקורת מחברי הכנסת שטענו שרוב הציבור לא באמת מצליח להתמודד עם הבנקים ולעשות השוואות מועילות.
"יש כאן קרטל בנקאי שמרוויח מיליארדים כל שנה"
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, קרא לנגיד בנק ישראל לפעול באיזון. "עשית הרבה בהעלאות הריבית עד כה, אך כעת יש לתת למשק להתאזן ולעסקים להתארגן. סביר להניח שנגלה שרמת הריבית הנוכחית מספיקה".
מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמנון מרחב, שתקף גם הוא את הנגיד, אמר כי "הריבית כעת מקטינה את היצע הדירות ומעלה את המחירים. יש לזה פתרון. הממשלה חייבת להכיר בריבית על המשכנתאות כהוצאה מוכרת".
ח"כ שלמה קרעי מהליכוד, אחד המועמדים לכהן כשר הכלכלה והתעשייה בממשלה הבאה, התריע בפני הנגיד כי "אין כיום תחרות, יש כאן קרטל בנקאי שמרוויח עשרות מיליארדים רווח נקי בשנה, וזה אומר שלא הצלחתם להכניס תחרות לשוק הזה".
לדברי קרעי, "יש מנעד בין יציבות הבנקים לבין טובת האזרחים ותמיד המטוטלת נעה במנעד הזה לכיוון יציבות הבנקים על חשבון האזרחים. כך היה עם מגבלת שליש הפריים, שבמקום להגביל את גובה ההלוואה העליתם את הריבית לכולם, כך עם עמלת הפירעון המוקדם, כך עם הריבית שאנחנו משלמים על כסף שלנו בערבות בנקאית שמגובה בפיקדון וכך גם עם העלאות הריבית".
עוד אמר ח"כ קרעי: "אני מצפה מבנק ישראל כיועץ הבכיר לומר לממשלה לפני מעשה מה הוא ממליץ לעשות. על הריבית שבנק ישראל מעלה, אנחנו משלמים בריבית דריבית כי אין תחרות בשוק הבנקאי".