בשיתוף בנק הפועלים
צפו בפאנל שנערך באולפן ynet
( צילום: ירון ברנר)
בשנה האחרונה עוברת מדינת ישראל את אחד המשברים המטלטלים והגדולים בתולדותיה. אירועי השביעי באוקטובר והמלחמה המתמשכת לנצח ישאירו פצע עמוק וכואב. המלחמה גובה וממשיכה לגבות מחיר נפשי יקר, אבל גם כלכלי. עליות הריבית, הגירעון המעמיק בתקציב, הזינוק ביוקר המחייה והאינפלציה, משפיעים על כל אחד ואחת מאיתנו באופן ישיר.
בשבוע שעבר התפרסם סקר מקיף, שנערך על ידי מכון מדגם עבור בנק הפועלים, ידיעות אחרונות ו-ynet. הסקר ביקש לזהות את המגמות, את הלכי הרוח ואת ההתנהגות הפיננסית שלנו, הישראלים, בתקופה מאתגרת זו.
אירחנו באולפן ynet את פרופ' צביקה אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, ואת רנין מורדי, מנהלת המרכז לצמיחה פיננסית מבית בנק הפועלים, שדנו בתוצאות הסקר וביקשו לענות על השאלה: כיצד נוכל לנצח גם במלחמה הכלכלית? צפו בכתבת הווידיאו בראש העמוד
הביטחון הכלכלי ירד, אבל ממשיכים לחסוך
תקופות של משברים ומלחמות הן מאתגרות מבחינה כלכלית, כיוון שהן מגבירות את חוסר הוודאות בקרב הצרכנים. "בתקופות כאלו אנשים לא מקבלים החלטות פיננסיות לטווח הארוך", מסבירה רנין מורדי, מנהלת המרכז לצמיחה פיננסית.
נתוני הסקר, שערך לאחרונה מכון מדגם, משקפים היטב את הלך הרוח של אזרחי המדינה בימים אלו. "אנחנו רואים שהישראלים מנסים בתקופה הזו לצמצם בהוצאות. יש ירידה חדה בהוצאות על פנאי ובילויים, שנחשבים למותרות. הישראלים משקיעים יותר במזון ובכל מה שקשור למשק הבית".
מהסקר עולה, כי כמעט מחצית מהישראלים (49%) מרגישים שהמלחמה שינתה לרעה את תחושת הביטחון בנוגע לעתיד הפיננסי שלהם. יחד עם זאת, נראה שאנחנו לא מאבדים תקווה: 45% מהנסקרים העידו כי מה שגורם להם להרגיש ביטחון כלכלי הם החסכונות שלהם.
גם הנתונים הנוגעים להתנהלותם של הישראלים בכל מה שקשור להשקעות, מצביעים על מגמות מעניינות. "כשרק התחילה המלחמה, אנשים היו בפאניקה ופנו להשקעה במוצרים נזילים כמו פיקדונות. אחרי שהפאניקה ירדה וחזרנו לסוג של שגרה, הביקושים לנדל"ן חזרו. אפשר לראות את זה בעלייה בנטילת המשכנתאות".
מהסקר עולה כי 80% מהישראלים משקיעים במוצר פיננסי כגון קופות גמל, קרנות השתלמות, נדל"ן ומסחר בבורסה. מעניין לציין כי הכלי הפיננסי המועדף על הפנסיונרים וגם על הצעירים בני ה- 18 עד 24, הוא השקעה בבורסה.
2% מכוח העבודה בישראל – במילואים
המלחמה משפיעה באופן ישיר על כלכלת ישראל, אך כיצד ההשפעה הזו באה לידי ביטוי אצלנו בכיס? פרופ' צביקה אקשטיין מציין כי ההשלכות הכלכליות של המלחמה על משקי הבית מתבטאת בעיקר באוכלוסיית המילואימניקים והמילואימניקיות.
"ברבעון האחרון של שנת 2023 התגייסו למילואים בממוצע 220 אלף אנשים, ויש לזה השפעה על הכלכלה – התוצר במשק יורד. גם משק הבית מושפע מהגיוס למילואים, כי בן הזוג צריך להישאר לרוב בבית ולא יכול לעבוד. כמובן שישנה השפעה כלכלית ישירה גם על תושבי הצפון והעוטף המפונים שלא עובדים. נכון להיום, ישנם 60 אלף מגויסים למילואים, זה כמעט 2% מכוח העבודה, חלקם מגיעים מענף ההייטק והתוצר הגבוה".
למרבה הצער, התחזיות הכלכליות להמשך שנת 2024 לא אופטימיות. "גם אם נצליח להשיג את יעדי המלחמה של מיטוט שלטון החמאס, החזרת החטופים וההסדרה בצפון, ההערכה היא שהתוצר יצמח רק ב-1.4%. המשמעות היא גידול בחוב בסדר גודל של 8% מהתל"ג".
הסלמה בגזרת הצפונית ופריצת מלחמה עם לבנון עלולה להביא למשבר כלכלי גדול אף יותר, מבהיר פרופ' אקשטיין. "על פי הערכת גורמים צבאיים, מלחמה בצפון תימשך כחודשיים והמשמעות היא, שהתוצר ירד ב-2.5% והחוב יקפוץ ל-12%. תהיה גם ירידה בדירוג האשראי ועליות נוספות בריבית".
אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת, אבל יש מקום לאופטימיות, אומרת מורדי לסיכום. "49% מהישראלים אמנם מרגישים שאין להם ביטחון כלכלי, אבל ראינו שמחציתם מתנהלים נכון מבחינה כלכלית. הם עוקבים אחרי החשבונות שלהם, מצמצמים הוצאות ומנסים לחסוך. הרבה ישראלים גם פונים לעזרה ולהכוונה, שהן מאוד חשובות להתמודד עם התקופה המאתגרת הזו".
"במיוחד בתקופה הזו, המרכז לצמיחה פיננסית מהווה רשת תמיכה משמעותית למען בעלי העסקים ומשקי הבית הפרטיים. למרכז, הצעת ערך ייחודית ללא עלות מצדם של כלים מעשיים כולל ליווי אישי לשמירה על חוסן פיננסי ומתן מענה לאתגרים הניצבים בפניהם בעת הזו".
צפו בכתבת הווידיאו בראש העמוד
בשיתוף בנק הפועלים
