בשיתוף בנק הפועלים
צלם: ירון שרון, במאי: אסף קוזין, מפיקה: אולגה רזניק, תחקיר: עומר חמווי, עורך: גיא פוקס
להיות חקלאי בישראל בשנת 2021 זו משימה לא קלה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בענף חקלאי מאתגר מבחינה טכנולוגית, ושהתחרות בו גדולה. ולמרות זאת, קרן בוברובסקי (47), הייטקיסטית לשעבר, מייסדת ומנהלת חוות הפטריות מוגו – המתמודדת בתחרות עסקים קטנים 13 – מאמינה כי הישראלים יודעים להעריך איכות וטריות של תוצרת מקומית. רק צריך להגיע אליהם.
תשכחו ממה שחשבתם שאתם יודעים על פטריות: לא מדובר במלאכת ליקוט המתבצעת ביער לאחר הגשם. גידול פטריות הוא עסק טכנולוגי לכל דבר, שדורש חשיבה חדשנית, טיפול מסור וקטיף מיומן. כל זה תוך שמירה על היגיינה מרבית ותשומת לב לפרטים הקטנים.
חוות מוגו הוקמה לפני שנתיים בקיבוץ סעד שבעוטף עזה, רגע לפני פרוץ מגפת הקורונה. את רזי גידול הפטריות למדה קרן בהולנד, "מדינה מובילה בגידול פטריות". היום החווה כוללת עשרה חדרי קירור אטומים בעלי מערכת בקרת אקלים, ובהם, על מדפים ארוכים וגבוהים של מצעי קומפוסט, גדלות פטריות שמפיניון ופורטובלו.
קרן מספרת שבחווה מקפידים לא רק על ההיגיינה (כל עובד חייב ללבוש חלוק ולחטא את הנעליים בכל כניסה לחדר), אלא גם על הקיימות, בין היתר על ידי שימוש מופחת במים, ללא ריסוס וחומרי הדברה, וכן שימוש באריזות מתכלות.
כמו חקלאים רבים בישראל, גם חוות מוגו מתמודדת עם לא מעט אתגרים. אם זה תחרות מול יבואנים, פגעי הקורונה, וגם המתיחות הביטחונית. מאז שהוקמה, 4 ק"מ מגבול עזה, חוותה מוגו שני מבצעים צבאיים. קרן מספרת כי האתגרים המרכזיים של העסק הם לחשוף את הישראלים לפטריות של מוגו, ולהתייעל מבחינה פיננסית.
כדי להבין איך לעשות זאת, היא פגשה את המנטוריות נוי הדס, דור שלישי לחקלאים ומייסדת רשת "נוי השדה", ורחל עבדוש, מנהלת סניף רמות אשכול של בנק הפועלים בירושלים.
"אני חייבת להגיד שמאוד התרשמתי — חקלאות ישראלית במיטבה", מתפעלת נוי הדס עם כניסתה לחווה. "אלו הפטריות היפות והמבריקות ביותר שראיתי וטעמתי. אפשר להרגיש את הפציחות ואת הטריות, ואת זה אנחנו צריכות לדבר החוצה".
הדס מציינת שלוש דרכים עיקריות להדגשת ערכי האיכות, הטריות והקיימות במוצר של מוגו. ראשית, באמצעות האריזות. "כשאני מסתכלת היום על הפטריות במדף בסופר, המסרים האלו לא עוברים אליי. ברגע שיהיה כתוב בצורה בולטת בקדמת האריזה שהמוצר הוא טבעי, בר קיימא וללא ריסוס — אין ספק שאקח את האריזה הזו".
נושא נוסף שיש לו השפעה מכרעת על שימור ערכי המותג הוא בחירה קפדנית במשווקי המוצר. "את חייבת לבחור במשווק שמבין את המשמעות של איכות טובה. מישהו שיביא את התוצרת שלך ליעד כשהיא עדיין טרייה. חשוב שהשם שלך לא ייפגע בדרך. מי ששם את המוצר על המדפים לצרכן הסופי, חייב לדעת שאיכות זה הדבר הכי חשוב מבחינתך".
ודרך שלישית היא שיווק ברשתות החברתיות, בדגש על שלושה ערוצים שכמעט לא דורשים השקעה כספית — הפייסבוק, האינסטגרם ואתר האינטרנט. האינסטגרם והפייסבוק הן שתי פלטפורמות אידיאליות בעבור עסקים קטנים כמו מוגו ליצירת הזדהות עם המותג באמצעות ויזואליה מושכת.
"את יכולה לצלם איך נקטפות הפטריות, מה מצבן, מאיזה חדר הן מגיעות, לדבר על ההבדלים בגדלים. זה הדוקו הכי כיף בעיר. כשאני כצרכנית רואה אותך, קרן, שעזבת את עולם ההייטק ועושה היום שילוב מדהים של טכנולוגיה עם חקלאות ישראלית במקום כל כך דרומי בארץ — אני מרגישה שאני חלק ממך. זה משהו שבקלות יכול להגביר את ההערכה למותג. וגם את תיהני מזה, כי יהיה לך קשר ישיר ללקוח".
להעלות סרטונים ותכנים מרגשים זה לא מספיק, מבהירה הדס. כדי לחשוף את המוצר לכמה שיותר אנשים, חשוב להתחבר לשחקנים מנוסים בתחום וליצור שיתופי פעולה. "בדיוק כמו שאנחנו עושות עכשיו. שתינו מגיעות מהעולם החקלאי. אני מתייגת אותך, את מתייגת אותי, ושתינו חושפות אחת את השנייה לקהלים אחת של השנייה. הדדיות וחוסר תחרות בתחום שלנו זה חשוב ומקרב. אנחנו לא צריכים להסתכל אחד על השני כמתחרים, אלא כדרך להצלחה".
אתר אינטרנט פעיל, שכיום חסר למוגו, יכול לייצר חשיפה גדולה עוד יותר למותג על ידי העלאת תכנים איכותיים באופן שוטף. "תוכן איכותי במקרה שלך יכול להיות למשל מתכונים. אם כל שבוע תעלי מתכון, אנשים כבר יחכו לו. אפשר גם להסביר למה כדאי לקנות פטריה לבנה ובוהקת ולא פטריה חומה וצהובה. ברגע שאת מייצרת תוכן, לאו דווקא עלייך, אלא על עולם הפטריות באופן כללי, את תופיעי ראשונה בחיפושים בגוגל. מדובר בקידום אורגני שלא עולה כסף".
לסיכום, אומרת הדס, שיווק הוא חלק בלתי נפרד מכל עסק. "אסור להיות עצלנים בשיווק. המוצר שלך קיים והוא טוב. עשית כבר את הדרך הקשה — העסק קם והמפעל עובד. השיווק הוא עולם בפני עצמו. את עוד לא שם, אבל את יכולה להיות שם בענק, כי יש לך את כל הכלים".
הקומפוסט התייקר
כמו עסקים רבים, גם חוות מוגו הצעירה מתאוששת בימים אלו מפגעי הקורונה. "לפני הקורונה התכוננו להרחיב את החווה, ונאלצנו לעשות את זה לבד בלי היועצים מהולנד", מספרת קרן. "שמחנו לתת עבודה לצוותים ישראליים ומקומיים, אבל גם הייתה לנו עקומת למידה לא קטנה. אנחנו עסק בצמיחה, וכרגע אנחנו חווים קשיים בעקבות הקורונה".
על מנת לסייע לחווה להתאושש ולהתייעל מבחינה פיננסית, פגשה קרן את רחל עבדוש, מנהלת סניף רמות אשכול של בנק הפועלים. הקורונה טרפה את הקלפים בעבור עסקים רבים, אומרת עבדוש, והם נדרשים כעת להכין תוכנית עסקית חדשה. "צריכה להיות התאמה בין התוכנית העסקית הישנה לבין החדשה, גם מבחינה מימונית וגם מבחינה מסחרית. יש לבחון מחדש את העלויות ולבדוק שזה תואם את הרווחיות".
קרן מספרת כי החווה נשענת על יבוא חומרי קומפוסט מחו"ל, והיא מתמודדת בשנה האחרונה עם עליית מחירי חומרי הגלם והשינוע. עבדוש מציינת כי לכל בנק יש חדר עסקאות של סחר חוץ בהיקפים גדולים, שם אפשר להתייעץ. "יש לשים לב להגנות על המטבע. עלולים להיווצר פערים בין המכירה לקנייה. יועץ השקעות יכול לתת ציטוטים טובים יותר בשערים, וגם לספק הגנות על המטבע".
דרך נוספת להתייעל בעסק היא לעשות שימוש באמצעים הדיגיטליים שנגישים היום בכל הבנקים. "ניתן להעביר משכורות לעובדים ולשלם לספקים בקלות דרך אתר הבנק. ניתן גם לבצע המרות של כספים והגנות על המטבע באונליין. כל האמצעים הדיגיטליים האלו מקלים על העבודה וחוסכים זמן. בסופו של דבר, חשוב לזכור שתקשורת בין הבנק ללקוח היא הדבר החשוב ביותר על מנת לצלוח את התקופה הזו. כשהבנק יודע על אתגרי העסק, הוא יכול להציע כלי סיוע רבים".
בשיתוף בנק הפועלים
פורסם לראשונה: 07:00, 23.07.21