כמה פירות וירקות יובאו לארץ השנה ומאלו מדינות? פרשת הכולרה במי הירמוך שהביאה לעצירת יבוא ירקות מירדן חשפה הסתמכות של רשתות השיווק על יבוא ירקות מהמדינה הסמוכה. במקביל, גם חוק שקיפות ארץ המוצא, שמחייב את הקמעונאים לציין בשלט מאין הגיעו הפירות והירקות - חשף לא מעט ארצות מוצא מעניינות לתוצרת חקלאית שאנחנו קונים מדי שבוע, שהתברר שהיא לא תוצרת הארץ.
לפי נתוני משרד החקלאות, בין 8 באוגוסט 2023 עד 7 באוגוסט 2024, יובאו לארץ 224,586 טונות פירות וירקות, כשבראש מדינות הייבוא לישראל אכן עומדת ירדן - עם ייצוא של עשרות אלפי טונות עגבנייה, מלפפון ואלפי טונות פלפל, חציל וקישוא ומאות טונות של דלעת, זיתים ושום – סך הכל 46,539 טונות.
הסיבה שירדן בראש היא רק משום שהייבוא מטורקיה נבלם: בהתחלה בשל מחאת צרכנים ובהמשך בעקבות סנקציית ארדואן. מטורקיה ייבאו לארץ עד כה השנה עגבניות, אגסים, בצל, מלפפונים, קישוא, גזר, פלפל, פטריות, שום ואפילו חבושים - סך הכל 43,324 טונות.
במקום השלישי הולנד, שמייצאת לכאן בעיקר בצל, אבל גם גזר, כרוב ותפו"א. 9 טונות אספרגוס הגיעו השנה לארץ – כולם מהולנד, שגם ייצאה לישראל 1 טונה דומדמניות, 9 טונות פטל (שגם מיובא מספרד ופורטוגל), 1 טונה פטריות ו-5 טונות עולש.
במקום הרביעי איטליה, שמייצאת לכאן בעיקר תפוחים. אפילו סברסים מייבאים לארץ - השנה עד כה יובאו 12 טונות – כולם מאיטליה.
הפרי הכי מיובא: תפוחים
כמויות הייבוא הגדולות ביותר הן בתפוחים: 50,082 טונות יובאו לארץ בין 8 באוקטובר 2023 ל-7 באוגוסט 2024. מדובר באחד הפירות האהובים על ישראלים, שנחשב פרי פשוט, אך כיום מחיריו גבוהים ושליש מהתוצרת מגיעה מחו"ל.
יש מחסור בתפוחים בארץ, מכמה סיבות: הראשונה – יבוא מאסיבי מחו"ל שמייתר גידולים. יש קיבוצים רבים שוויתרו על מטעי התפוחים שלהם. רוב הקיבוצים האלה נמצאים בצפון הארץ, חלקם מפונים. הסיבה השנייה היא שהייבוא החדיר לארץ זנים יקרים כמו פינק ליידי ופינק קריפס והביקוש להם עלה מאוד. זה הוביל גם לעלייה כללית בביקוש לתפוחים גדולים ו"יפים". הרווחיות של היבואנים (והמגדלים) על הזן הזה גבוהה, אבל היבואנים מרוויחים יפה גם על זנים "פשוטים" כמו גולדן דלישס וגרני סמית': תפוח צהוב פשוט ותפוח ירוק פשוט – הם לעיתים קרובות כבר לא תוצרת הארץ ומחירם לא נמוך.
איטליה היא כאמור מלכת תפוחי העץ מייבוא: 30,735 טון הגיעו עד כה לארץ השנה. מארה"ב הגיעו לארץ 7,891 טונות תפוח ומצרפת הגיעו 4,405 טונות. תפוחים מגיעים לישראל גם מיוון, פולין וטורקיה, מולדובה, ספרד וקנדה כשכל מדינה מייצאת לישראל מאות עד אלפי טונות.
בצל מבלגיה וסין, עגבנייה מירדן ותפו"א מגרמניה
במקום השני והמפתיע: בצל. 43,395 אלף טונות בצל יובאו לארץ בשנה האחרונה. רוב הבצל מגיע מהולנד (26,413 טונות), מטורקיה (11,095 טונות) ומסין (5,491 טונות). יש גם יבוא רב מספרד ובלגיה.
במקום השלישי: עגבנייה. עגבניות הן המוצר הכי נמכר בסופר שמחירו לא ירד בעקבות הייבוא. עד כה השנה הגיעו לארץ 41,515 טונות, והיו מגיעות כמויות גדולות יותר לולא נעצר הייבוא מטורקיה. סך הכל הספיקו להגיע לארץ 18,535 טונות עגבניות מהמדינה העוינת. ירדן תפסה את מקומה עם 22,980 טונות.
למרות הייבוא הגדול, בעגבנייה, בניגוד לתפוחים למשל, רוב הייצור הוא ישראלי. ניתן גם לראות זאת במחירים: הם גבוהים למרות הייבוא אבל ברשתות הדיסקאונט יש תמיד מבצעים על עגבניות – הרשתות נאלצות לצאת במבצעים כדי לפתות צרכנים לחנות. בשכבות הנמוכות - זה מוצר בסיס בו הצרכן שולט על המחיר, לא הרשתות.
תפו"א שגדל בארץ בעיקר בערבה הגיע לארץ השנה בכמות של 17,976 טונות. רוב הכמות מיובאת מהולנד: 7,618 טונות. אחרי כן צרפת עם 5,403 טונות ומייבאים את השאר מגרמניה עם 4,955 טונות. מחירי תפו"א נמוכים במבצעים. בעקבות הייבוא השוק קיבל תוספת של תפוחי אדמה פרימיום שהעלו את המחיר הממוצע.
יש הבדל בטעם בין שום ישראלי לסיני, בין אגס ישראלי לאגס ארגנטינאי
גם 16,249 טונות מלפפונים הגיעו לארץ עד כה השנה, רובם מירדן - 13,798 טונות. 2,451 טונות הגיעו מטורקיה. גם פה, כמו בעגבניות – רוב הצריכה היא מתוצרת הארץ והייבוא מהווה השלמה.
לעומת זאת, שום מגיע לארץ בעיקר מסין והוא מהווה את רוב תצרוכת השום בישראל, למרות מחאות המגדלים. אחרי שהפסיקו כמעט כליל לגדל שום ישראלי – הייבוא הגיע ל-8,546 טונות. 22 טונות מטורקיה, 24 טונות מספרד, 100 טונות מירדן ו-8,401 טונות מסין. יש הבדל דרמטי בטעם בין שום ישראלי לשום סיני.
גם אגסים הפכו למוצר יבוא, והגיעו לארץ בכמות של 8,520 טונות. לאגס הייבוא יש קליפה מעט שונה במרקמה מהאגס הישראלי, עבה יותר. רוב האגסים המיובאים מגיעים מארגנטינה (2,835 טונות) ומטורקיה (2,631 טונות). השאר מיובאים מיוון, סין, ארה"ב, ספרד, איטליה וצרפת.
אחרי אגסים – קישואים, עם 7,206 טונות. הרוב הגיע מטורקיה (5,391 טונות) וגם מירדן (1,815 טונות).
יש גם יבוא גדול של אננס - 7,168 טונות - הרוב, 6,422 טונות, הגיעו מקוסטה ריקה, 551 טונות הגיעו מקניה ו-195 טונות מהרפובליקה הדומיניקנית. מדובר בייבוא זול (בשל כוח עבודה זול מאוד במדינות הללו), שבארץ משום מה מתייקר. מחירי האננס בישראל עדיין לא נמוכים. ואגב, סחר האננס בעולם נשלט על-ידי תאגידי ענק כמו דל מונטה – לא רק בישראל יש תאגידי ענק.
יבוא כשיש מחסור או ביקוש: ענבים, פלפל וקיווי
מוצר קיץ שנמכר כעת גם בחורף הוא ענבים. 6,485 טונות – כולם מדרום אפריקה – מגיעים לארץ בעונות שבהן אין גידול ענבים בישראל.
גם פלפל מייבאים לפה - 5,096 טונות: 4,760 טונות מירדן, 336 טונות מטורקיה.
יש גם ייבוא של גזר: 2,052 טונות סך הכל, רובם היו מטורקיה – 1,796 טונות ומהולנד – 256 טונות.
קיווי מיובא לישראל בכמות של 2,053 טונות – 1,606 טונות מיוון ו-447 טונות מניו זילנד. הגיעו לארץ גם 1,778 טונות כרוב – כולם מהולנד.
הפרי המגוון ביותר מבחינת ארץ יבוא הוא אוכמניות: 1 טונות מאוקראינה, 5 מאורוגוואי, 53 טונות מארגנטינה, 469 טונות מספרד, 76 טונות מפולין, 207 טונות מפרו, 259 טונות מצ'ילה - סך הכל 1,070 טונות.
דלעת מייבאים לפה מירדן (749 טונות) ומספרד (42 טונות). גם זיתים מייבאים מירדן (776 טונות) וחצילים (1,561 טונות) מירדן בלבד.
ג'ינג'ר מגיע לארץ מברזיל (187 טונות), מתאילנד (63 טונות), מאיטליה (20 טונות), אבל בעיקר מסין - 873 טונות.
יש גם יבוא של חבושים לארץ: 40 טונות מיוון ו-9 מטורקיה ויבוא של חזרת – מהונגריה.
מה קרה למחירים?
כלומר, אנחנו רואים שישראל היא מדינה שמעודדת יבוא כשרובו נעשה באמצעות פטור ממכס או הפחתת מכסים. למרות זאת נראה שיש עלייה עקבית במחירים.
הייבוא אמנם לא פתוח לגמרי, אבל בכל תחומי הייבוא בהם יש מכסות יבוא ללא מכס - המחירים עלו. גם פתיחת השוק לייבוא חמאה והסרת הפיקוח מהמוצר הזה הוכיחה: יבוא מוגבר ותחרות לא תמיד מורידים מחירים.
בחקלאות המחירים תנודתיים וברשתות הזולות יש גם מבצעים, אבל המגמה מובהקת: לפי נתוני סטורנקסט שפרסם משרד החקלאות מ-2017 עד 2023 (2022 הייתה שנת שמיטה עם יבוא מוגבר) - יבוא המלפפונים למשל גדל ביותר מפי 2.5 (מ-6% ל-15% מסך האספקה) והמחיר הממוצע עלה ב-40%, ממחיר של 4.4 שקלים לק"ג ל-6.2 שקלים לק"ג.
יבוא עגבניות צמח מ-12% ב-2017 ל-27% ב-2023 – יותר מפי 2.5. מה קרה למחיר הממוצע? הוא עלה ב-40% מ-4.23 שקלים לק"ג ל-5.89 שקלים לק"ג.
בבצל – נתח הייבוא מכלל האספקה לצרכנים צמח ביותר מפי 3, מ-8% ל-24% (עם שיא של 28% ב-2018 ו-2019). המחיר הממוצע? עלה מ-2.91 שקלים לק"ג ל-5.03 שקלים לק"ג: התייקרות של 72%.
יבוא תפוחי עץ עלה מ-16% בסך האספקה ל-29%, כלומר גדל פי 2. המחיר עלה בכ-20%, מ-9.2 שקלים לק"ג ל-11.1 שקלים לק"ג והיה כבר גבוה ב-2017 בעקבות הייבוא שהוביל את השוק למעלה במחירים.
יבוא האגסים דווקא ירד ב-18%. ב-2017 הוא היה 21% מהאספקה, הגיע ל-35% וכיום הוא 24%. המחיר עלה ב-20%, מ-9.80 ל-11.88 שקלים לק"ג.
בקיווי הייצור המקומי עלה והמחיר ירד: הייבוא היווה ב-2017 15% מהאספקה וחלקו גדל ל-17% ב-2018. המחיר לק"ג היה אז 19.88-18.75 שקלים לק"ג. ב-2022 הייבוא ירד ל-9% וב-2023 עלה ל-13%. המחיר ירד ל-13.75 שקלים לק"ג. ירידת מחיר של כ-30%.