מועצת מקרקעי ישראל, בראשות שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, אישרה היום (ד') את התוכנית של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לחיזוק יישובי קו העימות, בעקבות מלחמת חרבות ברזל. התוכנית שהתקבלה, ופורסמה לראשונה ב-ynet וב"ממון", עברה מספר שינויים, בראשם הסרת סעיף שהציע כי המדינה תכניס את היד לכיס ותאפשר הטבה כלכלית לרשויות מקומיות שערך הקרקע שלהן אפסי. התוכנית דורשת עדיין את חתימתו של גולדקנופף, כמו גם את חתימת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וזכתה להתנגדות מצד נציגי המגזר החקלאי.
מדובר במתווה שגובש כהוראת שעה לחמש שנים, המיועד להקנות הטבות בדיור לתושבי יישובי העימות במרחב הכפרי והעירוני בדרום הארץ ובצפונה. בין היתר הוא כולל הגדלת שיעור בני המקום ביישובים עירוניים וכפריים בקו העימות בצפון ובדרום, שיוכלו להירשם להגרלות ולמכרזי שיווק קרקעות למגורים לצורך בנייה עצמית של בתים פרטיים – מ-50% כיום ל-60%.
כמו כן, הוחלט להגדיל את מכסת הדירות שימכרו לתושבים מקומיים באזורי עדיפות לאומית בבנייה רוויה. כיום ההקצאה לתושבים מקומיים בקרקעות המיועדות לבניית בנייני מגורים ביישובים אלה עומדת על שיעור של כ-20%. במסגרת התוכנית החדשה, תגדל ההקצאה ל-30% במכרזי שוק חופשי במקום 50% בתוכנית המקורית. הקיצוץ בהקצאת מכרזי השוק החופשי נועד לאפשר הקצאה של 60% לבני מקום במכרזי תוכניות הדיור הממשלתיות (מחיר מופחת) – סעיף שלא הופיע בתוכנית המקורית.
החלטה נוספת מתייחסת לאיוש נחלות פנויות במושבים ובקיבוצים בקו העימות. כיום הוראת השעה לאיוש נחלות פנויות אינה בתוקף, ובמסגרת התוכנית הוחלט להאריך אותה. מדובר על עשרות נחלות שנותרו פנויות שבהן ניתן לעגן זכויות למגורים. כמו כן, הנחלות יוקצו בפטור מלא מתשלום באזור קו עימות, לעומת המצב כיום שבו נדרש תשלום של 3.75% מערך הקרקע עבור נחלה חדשה.
עוד כוללת התוכנית סעיף הקובע כי יישובי קו העימות יוכלו לקבל זכויות בקרקע לבנייה של עד 50 דירות להשכרה למועמדים לקבלה לקיבוצים, למושבים וליישובים, במקום 12 יחידות דיור להשכרה כיום. בנוסף, אושר לאפשר הסבת מבנים קיימים למימוש למטרה זו, בכפוף לקבלת אישור ממוסדות התכנון.
התוכנית אף קובעת כי ניתן יהיה להקים מבני מגורים ארעיים להלנת עובדים (זרים וישראלים), ולהסב מבנים קיימים לטובת שיכון עובדים בחקלאות בשטחים צמודי דופן לשטחי המגורים, בכפוף לאישור מוסדות התכנון. בניגוד לתוכנית המקורית, הוראת השעה תהיה בתוקף כשנתיים בלבד לגבי עובדים ישראלים. כמו כן, יינתן פטור מלא על תשלום דמי חכירה להקצאת קרקע לא חקלאית בחלקת המגורים (למשל משרדים, מסעדות ובתי קפה).
כמו כן, תוגדל מכסת הקרקע למטרת תעסוקה ביישובים חקלאיים מ-120 דונם ל-150 דונם (למשל לצורך הקמת מפעלים); תוגדל מכסת הקרקע המוקצית למיזמי אנרגיה מתחדשת סולארית מ-250 דונם ל-400 דונם, וכן הוחלט היום להוסיף סעיף נוסף הקובע כי היישוב החקלאי לא יידרש להשיב קרקע חקלאית כתנאי להגדלת השטחים; וכן אושרה אפשרות להקצות קרקע למיזמים משותפים למטרת מתקנים אגרו-וולטאים בין יישובים הסמוכים זה לזה בהיקף של עד 1,500 דונם.
לדרישת משרד האוצר, הוסרה מהמתווה הצעה לפיה רשויות מקומיות בקו עימות יהיו זכאיות לקבל חלף היטל השבחה מרמ"י, גם כאשר אין תקבול למדינה עבור הקרקע. התוכנית המקורית הציעה כי בזמן שהרשויות מקבלות חלף היטל השבחה בגובה 12% מהכנסות רמ"י משיווק קרקעות מדינה, גם רשויות שבשטחן ערך הקרקע הוא אפס ואין תשלום עבור הקרקע, יקבלו את חלקן מהמדינה.
החלטה נוספת שהתקבלה נוגעת לדחיית תשלומים, יוזמה שקידמה רמ"י בתחילת המלחמה. על פי ההחלטה, בהקצאות קרקע למגורים בבנייה רוויה ובבנייה נמוכה במרחבי תל אביב, מרכז וירושלים תינתן לחוכר האפשרות לדחות את שוברי התשלום בגין הקרקע והוצאות הפיתוח הכללי עד 15.12.23 ללא ריבית והצמדה. בהקצאות קרקע למגורים במרחבי חיפה, צפון ודרום וכן בבנייה עצמית בכל מרחבי הרשות תינתן לחוכר האפשרות לדחות את שוברי התשלום 24.1.2024 ללא ריבית והצמדה. בכל יתר הקצאות הקרקע שאינן למגורים תינתן לחוכר האפשרות לדחות את שוברי התשלום בגין הקרקע והוצאות הפיתוח עד סוף החודש.
"לומדים את צרכי השטח"
שר השיכון אמר כי "העברנו היום במועצה שורה של החלטות, במטרה להעניק כלים לחיזוק יישובי קו העימות, בראייה ארוכת טווח, מתוך הבנת החשיבות הלאומית של ההתיישבות בחבלי הארץ הללו. החלטות אלו יספקו מענה לצורכים הייחודים באזורי קו העימות, הן בהיבט ההתיישבותי והן בהיבט הכלכלי והתעסוקתי, בשאיפה להביא מתיישבים נוספים להתגורר בחבלי ארץ הללו. בנוסף, העברנו החלטה חשובה מאוד של דחיית תשלומים כדי להקל על היזמים והקבלנים שזכו במכרזים האחרונים".
מנכ"ל רמ"י, יעקב קוינט, מסר: "היום הבאנו למועצת מקרקעי ישראל שתי החלטות חשובות, האחת הוראת שעה שנועדה לחזק ולשקם את יישובי קו העימות בדרום ובצפון, שספגו פגיעה קשה, ורמ"י רואה אתגר לאומי וממלכתי ממדרגה ראשונה בחיזוקם ובמתן עוגנים לשגשוגם החברתי והתעסוקתי. השנייה נועדה לתמוך ביזמים שזכו במכרזים ולדחות את התשלומים למדינה כדי לאפשר להם להתמודד עם המצב שנוצר".
מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, הוסיף: "ההחלטות שעברו היום הן חלק מסל כלים שלם שאנו עובדים עליו בשבועות האחרונים, במטרה לסייע ולהיטיב עם אזרחי ישראל ותושבי אזורי קו העימות בפרט, ובמקביל החלטה שתסייע לקבלנים ודואגת לשמור על הרציפות התפקודית של תחום הבנייה בימי החירום ובימים שיגיעו לאחר מכן. במקביל, אנו מקדמים עבודה על הסכמי גג בערים כדי לתת להן מעטפת תמיכה בתחומי הבנייה והתשתיות. אנו לומדים את צרכי השטח, נפגשים עם הגורמים השונים ובתקופה הקרובה נציג תוכניות נוספות בנושאים אלו".
מזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, ציין כי "החלטות רמ"י שאושרו היום יתרמו לחיזוק המושבים בקו העימות בעוטף ישראל ובצפון. ההחלטות הללו יתנו דחיפה לפיתוח וביסוס ההתיישבות המושבית בנושא מגורים ותעסוקה חלופית, ומטרתן לייצר צמיחה דמוגרפית ועוגנים כלכליים באזורים אלו. המסר של המדינה לתושבי קו העימות צריך להיות כזה שיקנה להם ודאות והבנה עמוקה על חשיבותם האסטרטגית. בנוסף, הוחלט כי בעוד כחודש תתאפשר התכנסות נוספת של מועצת רמ"י, בה ניתן להביא עוד החלטות לטובת האזורים הללו בעתיד הקרוב".
יפרח הוסיף כי "חשוב להדגיש שההחלטות שהתקבלו הן רק חלק אחד מתוך סל תמיכות ומענקים שצריכים להגיע מכל זרוע ממשלתית רלוונטית על מנת ליצור מעטפת מושלמת וראויה לאזורים הללו, טיפול בקהילות, בחקלאות ובראש ובראשונה להחזיר את הביטחון האישי בחיסול האיום מעזה ומגבול הלבנון".
המתנגדים: "לעג לרש וזלזול בתושבים"
מזכ"ל האיחוד החקלאי, עו"ד דוד קוכמן, המייצג גם את התנועות המיישבות – הקיבוץ הדתי, תנועת העובד הציוני, התנועה הקיבוצית, יישובי פא"י ועמותת אדמתי – אמר מנגד כי הוא מתנגד למתווה של רמ"י וכי מדובר בלעג לרש ובזלזול בתושבים.
לדבריו, "בנסיבות המלחמה הנוראית, יש מקום לחשיבה מחודשת של כל הסדרי המקרקעין של היישובים ושינויים מן היסוד, לצורך שיקומם של היישובים ולצורך הגברת ההתיישבות וחוסנה באזורי ספר אלה. בסיסו של ההסדר, שצריך להיות מגובש בהידברות והסכמות עם היישובים, התנועות המיישבות והמועצות האזוריות, ומעוגן בחוק רשות מקרקעי ישראלי צריך להיות ברוח הרפורמה העירונית במקרקעי ישראל, שעיקרה העברת הבעלות במקרקעין לחוכרים, תוך הקטנה ואף ביטול של החיכוך של החוכרים עם רמ"י".
קוכמן הוסיף כי "יש לקבל בדחיפות הסדר קבע מקיף מעוגן בחקיקה, על בסיס העברת בעלות כפי שנקבע ברפורמה העירונית, ולא לעג לרש של הוראת שעה למספר מוגבל של שנים. בנוסף, עד להעברת הבעלות כאמור, יש לקבוע שחרור גורף וקבוע של היישובים בקווי העימות מכל תשלום לרמ"י ומהצורך בהסכמת או חתימת רמ"י על היתרים ותוכניות. התנועות המיישבות מבקשות כי מועצת רמ"י תקבע כי לא מדובר בהוראת שעה אלא בהחלטה ארוכת טווח וקבועה של המועצה, עד לעיגון ההסדר בחקיקה. בנוסף, קוראות התנועות המיישבות למועצת רמ"י לבטל כל המגבלות על קליטת בני המקום, בדומה להחלטה העוסקת ביישובי מיעוטים".
עוד אמר קוכמן כי "יש לעגן את הזכויות למגורים בחלקת המגורים בנחלה, ובחלקת המגורים בקיבוץ ולהחילה מינואר השנה. בנוגע להקצאת קרקע להקמת יחידות דיור לטובת מועמדים מתאימים לקליטה ליישובי קו העימות, מציעות התנועות המיישבות שלא להגביל ל-50 יחידות דיור, ולא רק ביישובי קו העימות, על מנת לאפשר מגרשים זמניים לקהילות שלמות ביישובים, ללא מגבלה גיאוגרפית בדומה לאפשרויות שהיו קיימות בעת ההתנתקות מגוש קטיף".
הוא הוסיף כי "בתנועות המיישבות מבקשים כי ייחתם הסכם גג בין רמ"י לבין המועצות האזוריות אשכול, שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ומרחבים בדבר העמדת סכומים מידיים לשיקום תשתיות ומבנים ביישובי המועצות הנ"ל. על פי העקרון המנחה של הסכמי הגג, שנערכו ברשויות עירוניות בשנים האחרונות, תתבצע העמדת קדם-מימון על ידי הממשלה לפיתוח תשתיות, מוסדות חינוך ומבני ציבור, פארקים ותשתיות תחבורה נדרשות. הסכמי הגג יבטיחו גם לרשות המקומית את האמצעים והגיבוי הממשלתי לשיקום ופיתוח מידי של יישובי המועצות הנ"ל".