על פי נתוני משרד הפנים לשנת 2021 שוהים בישראל יותר מ-28 אלף מבקשי מקלט. רובם המוחלט, כ-21 אלף, הגיעו מאריתריאה, כ-5,000 מסודן וכ-400 ממדינות אחרות. כמובן שנתונים אלו משקפים תמונת מצב לא מעודכנת לאור גל מבקשי המקלט מאוקראינה שהגיעו לארץ לאחר פרוץ המלחמה עם רוסיה בסוף פברואר 2022.
ואכן, המלחמה באירופה ממשיכה להשתולל ושגרת החיים של מיליוני פליטים אוקראינים ברחבי העולם לא צפויה להשתנות. מדובר בעיקר בנשים, ילדים ואוכלוסיית הגיל השלישי, שעזבו את בתיהם והחלו לחפש מחסה במדינות אירופה השכנות, במדינות אחרות שבהן נמצאים קרוביהם או במדינות שבהן ישנה קהילה אוקראינית גדולה. באופן טבעי, גם לישראל הגיעו פליטים מאוקראינה ומספרם מונה היום כ-12 אלף מבקשי מקלט, חלקם זכאי עלייה מטעם חוק השבות, אך רובם לא.
בעוד מדיניות ישראל ביחס לתעסוקת מבקשי מקלט ממשיכה להתעדכן ולהשתנות, נוהל חדש של משרד הפנים שיכנס לתוקף בינואר הקרוב צפוי לחולל שינוי מהותי באופן העסקת מבקשי המקלט אשר רובם במקור ממדינות אפריקה.
הגבלות על העסקת מבקשי מקלט
העסקת מבקשי מקלט באופן חוקי היא נושא מסובך והחוקים הרלוונטיים מתעדכנים באופן תדיר. עד לפני כמה שנים ניתן היה להעסיק מבקשי מקלט בעלי רישיון ישיבה שבו כתוב "רישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה", אך אסור היה להעסיק מבקשי מקלט שעל גבי רישיון הישיבה שלהם מופיע "אינו רשאי לעבוד". כיום, רוב מבקשי המקלט מחזיקים ברישיון ישיבה זמני, המאפשר את שהייתם בישראל, אך במקביל, המדינה ממשיכה להטיל הגבלות שונות על יכולת עבודה חוקית של המחזיקים ברישיון זה.
העסקה רק בתחומים מסוימים וערים ספציפיות
אל שורה של הגבלות קיימות תכנס לתוקף בינואר 2023 הגבלה נוספת. נוהל חדש של רשות האוכלוסין וההגירה מחודש יוני 2022 קובע מגבלות לעניין האזורים הגיאוגרפיים בישראל בהם יורשו לעבוד מבקשי מקלט. אל אלו יצטרפו גם הגבלות על ענפי התעסוקה המותרים בהעסקת מבקשי מקלט.
עו"ד יהושע פקסשירי דקרעל פי הנוהל החדש, אזרחים זרים הנחשבים על פי החוק כמבקשי מקלט, או כמי שהסתננו לישראל באופן בלתי חוקי, לא יורשו לעבוד בערי ויישובי מחוז תל אביב, זאת למעט אם יועסקו באחד מענפי התעסוקה הבאים: ענף הבניין, ענף החקלאות, ענף הסיעוד המוסדי, ענף המלונאות וענף המסעדנות. לגבי ענף המסעדנות, ההיתר חל רק על מי שכבר הועסקו בתחום עד חודש יוני 2022 ולא כלפי מבקשי מקלט חדשים המעוניינים לעבוד בענף. הערים הכלולות בהגבלה החדשה הן: תל אביב-יפו, אור יהודה, רמת גן, רמת השרון, אזור כפר שמריהו, וכן אילת, אשדוד, ירושלים, נתניה ופתח תקווה.
מתי יחול פטור ממגבלות הנוהל החדש?
הנוהל החדש לא יחול על מבקשי מקלט קטינים, הורים המגדלים קטינים הלומדים במערכת החינוך הישראלי או מבקשי מקלט שגילם מעל 60. כלומר, אלו יוכלו לעבוד בכל ענף ואזור גאוגרפי בו יחפצו. לא זאת בלבד, אלא שהנוהל החדש מאפשר למבקשי מקלט הטוענים לקיומן של נסיבות פרטניות בגינן יש לבטל אילו מהתנאים והמגבלות שחלים על רישיונם, לפנות בעניין אל מטה מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה ולבקש בקשה חריגה.
על כל החלטה בעניין ניתן גם לערער. הפנייה יכולה להיעשות על ידי מבקש המקלט או מי מטעמו, אם על ידי עורך דין המייצג אותו או מעסיק, יחד עם מסמכים רלוונטיים לבקשה. יש לשים לב לעובדה כי מעסיק לא יוכל לטעון כי אי העסקת העובד עשויה לפגוע בעסק או בפרנסה שלו אלא יהיה עליו להציג עובדות הנוגעות אך ורק למבקש המקלט.
איך ייתכן כי הנוהל החדש נמצא תקין חוקתית?
כלפי הנוהל החדש הוטחה ביקורת רבה, במיוחד בקרב מסעדנים ומפעילי עסקים ציבוריים באזור המרכז אשר מעסיקים מבקשי מקלט רבים בעבודות ניקיון, תחזוקה ועוד. רבים מהם אף פנו אל שרת הפנים בבקשה לשינוי הנוהל ובחינה מחודשת של המצב, אך עד כה לא צפוי לחול שינוי כלשהו בנוהל והוא עתיד להיכנס לתוקף כמתוכנן בינואר 2023.
חשוב לדעת כי הנוהל אושר לאחר בחינה של בית המשפט העליון, שקבע כי הגבלות גאוגרפיות באופציית העסקת מבקשי מקלט הן מידתיות ואינן פוגעות במקשי המקלט. עם זאת, הפסיקה אינה חלה על מגבלות נרחבות החולשות על אזורים גאוגרפיים או ענפי תעסוקה רבים. לכן אין לדעת מה תהיה גישת בית המשפט העליון בעניין במידה ויוטלו הגבלות נוספות.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד יהושע פקס ממשרד דקר, פקס, אופיר ושות׳ עוסק בהגירה, בקשות מקלט והסדרת מעמד בישראל
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
