בנק הפועלים מתכוון להתחיל לגבות עמלות בעבור השימוש באפליקציית התשלומים הפופולרית ביט. ל"כלכליסט" נודע כי כבר התקבלה החלטה עקרונית בבנק, בניהולו של דב קוטלר, בעניין, אולם טרם הוחלט ממי בדיוק היא תיגבה ובאיזה סכום. ככל הנראה, הגבייה תהיה בעיקר מצד בתי עסק קטנים וזעירים שמשתמשים בשירות לצורך קבלת תשלומים, וייתכן שגם ממשתמשים פרטיים שעושים שימוש רחב באפליקציה (בהיקף חודשי של אלפי שקלים).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
העמלה תהיה כנראה כ-1% מהיקף התשלום, נמוכה במקצת מעמלת הסליקה שבתי עסק קטנים משלמים לחברות כרטיסי האשראי שהם האלטרנטיבה לקבלת תשלום מביט. מבנק הפועלים נמסר: "הבנק אינו נוהג להתייחס לשאלות הנוגעות לפעילות עסקית".
היכולת לזהות אם המשתמש הוא בית עסק ולגבות ממנו עמלה תתאפשר הודות להנחיה חדשה של בנק ישראל שתיכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה. לפי ההנחיה, יש לבצע זיהוי של הלקוחות המשתמשים באפליקציות תשלומים, כדי למנוע ניצול של שימוש באפליקציה לצורכי העלמת מס והלבנות הון. כחלק מאותו תהליך זיהוי, הלקוח צריך להצהיר אם הוא מבצע את השימוש כאדם פרטי או כעסק.
ביט שולטת בעולם האפליקציות להעברת תשלומים. לפי הערכות, היקף הכספים שעוברים באמצעות האפליקציה כבר מגיע לכ-20 מיליארד שקל בשנה. יש לה מעל ל-3 מיליון משתמשים, ונתח השוק שלה בתחום העברת הכספים בין אנשים מוערך בכ-80%. אלא שבמודל העסקי הנוכחי, שבו השירות המרכזי של ביט הוא חינם, בנק הפועלים מוצא עצמו מסבסד את העברות התשלומים בין אנשים. לפי הערכות, ביט מפסידה כיום בהיקף של 150-100 מיליון שקל בשנה, ובסך הכך מאות מיליוני שקלים מאז הוקמה. למאלקעשה, ככל שהאפליקציה הופכת לפופולרית, והיקף השימוש בה גדל, כך גם ההפסדים מעמיקים.
החשש המרכזי מגביית עמלות הוא כמובן נטישה של משתמשים, ובבנק הפועלים מביאים זאת בחשבון. אולם אל מול האלטרנטיבה של המשך הפסדים שרק הולכים ומעמיקים, מוכנים בבנק לספוג את המחיר של ירידה בנתח השוק. כמו כן נציין כי המתחרה המרכזית של ביט היא אפליקציית התשלומים פייבוקס, של בנק דיסקונט ושופרסל. כמובן שייתכן שבעקבות גביית העמלות יתבצע מעבר מסיבי של משתמשים מביט לפייבוקס, אלא שאז המשמעות היא שגם פייבוקס תצטרך להתחיל לספוג הפסדים הולכים וגדלים, מה שלא בטוח שהיא תרצה לעשות, בטח לא כשבעלת המניות המרכזית בה היא רשת שופרסל, שבימים אלה מחפשת להתייעל ולשפר רווחיות, ולא לממן מיזם שהפסדיו הולכים ומעמיקים. על כן לא מן הנמנע, שאחרי שביט תתחיל לגבות עמלות, גם פייבוקס תודיע על כך, ואולי אף תגבה עמלות נמוכות יותר מביט, כדי להיראות עדיין אטרקטיבית יותר.
מהלך זה מצטרף למהלך נוסף שבבנק הפועלים מקדמים לצורך צמצום ההפסדים מביט. מדובר על מעבר לעבודה ישירה מול חברות מסטרקארד וויזה, במקום דרך תשתית כרטיסי האשראי הרגילה. המעבר הזה אמור לצמצם חלק מההוצאות של הפועלים, שכן העמלות שהבנק יצטרך לשלם בעבור כל העברת תשלומים יהיו נמוכות משמעותית לעומת העמלות שהוא משלם כיום לחברות כרטיסי האשראי.
אל שני המהלכים הללו מצטרף מהלך נוסף של הקמת מועדון משותף עם אלקטרה צריכה ועם כאל. האטרקטיביות של המועדון צפויה להגיע מהמותגים הבינלאומיים שאלקטרה צריכה צפויה להביא לישראל: רשת הסופרמרקטים קרפור ורשת חנויות הנוחות סבן אילבן. מועדון זה צפוי להניב הכנסות, שמחלקן תיהנה ביט, ושגם הן יסייעו למתן את ההפסדים של האפליקציה. שלוש הפעולות הללו אמורות להביא את ביט לאיזון פחות או יותר.
אפליקציית התשלומים ביט הוקמה בשנת 2016, והחלה את דרכה כאפליקציה חינמית להעברת תשלום בין אנשים. הידידותיות של האפליקציה, רמת האבטחה הגבוהה והעובדה שהעברות התשלומים היו חינמיות סייעו לה להתפשט. הגב של בנק הפועלים שהשקיע בפרסום ושיווק שלה עשה גם כן את שלו, והיא הפכה לאפליקציה השולטת בעולם התשלומים. אפליקציה נוספת היתה גם לבנק המתחרה לאומי - PAY, אך בבנק, בניהולו של חנן פרידמן, הבינו שהיא לא תוכל לייצר מקורות הכנסה מבוססים, ולכן סגרו אותה. אפליקציה נוספת היא כאמור פייבוקס של דיסקונט ושופרסל, שהיקפי פעילותה נמוכים יותר, ויתרונה המובהק על פני ביט הוא בהעברת כספים קבוצתית, כמו בוועדי הורים.
לאורך השנים ניסו בהפועלים לתרגם את הפופולריות של האפליקציה להכנסות, בין היתר באמצעות כניסה לפעילות בתחום הארנק הדיגיטלי והקמת מועדון האשראי החוץ-בנקאי ביטקארד. אולם היוזמות לא הצליחו לעצור את הדימום של האפליקציה שרק הפכה ליותר ויותר פופולרית, וככל שהפכה לכזו כך הפסדיה גם הלכו והעמיקו. לכן נראה שבבנק הבינו שאין להם ברירה, אלא להתחיל לגבות עמלות, לפני שהפסדיה המצטברים של ביט כבר יחצו את רף מיליארד השקלים מאז הקמתה.
