עשרות מקרי טביעה של ילדים ומבוגרים בים ובבריכות עירוניות ופרטיות מתרחשים מדי קיץ ברחבי ישראל, חלקם מסתיימים בפגיעות קשות וחלקם אף במוות. לקראת החופש הגדול בו המונים יבלו בחופים ובבריכות גיבשנו מדריך עם תשובות לכמה מהשאלות המרכזיות בנושא רחצה בטוחה, האחריות על הרוחצים ותביעות במקרים של טביעה. זאת בסיוע עו"ד עמיקם חרל"פ המתמחה בדיני נזיקין וביטוח ועו"ד דור לוי ממשרד עמיקם חרל"פ ושות, המתמחה בדיני נזיקין.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
מה הדבר הראשון שעלינו לקחת בחשבון לפני הכניסה לבריכה?
כדי להגן על הילדים אנו מצטיידים בעזרי ציפה ושיעורי שחייה יקרים. "כל אלו חשובים מאוד", מסביר עו"ד חרל"פ, "אולם, הצעד המניעתי הפשוט ביותר שכדאי להתחיל עימו הוא דווקא בירור האם הבריכה פועלת על פי החוקים והתקנות ואם מדובר בבריכה ציבורית, אם היא פועלת ברישיון עסק. המשמעות של בריכה הפועלת ללא רישיון היא שהדבר מעיד על היעדר פיקוח, על רמת התחזוקה והתפעול השוטף של הבריכה. מנגד, בבריכה עם רישיון ניתן לצאת מנקודת הנחה שהדברים הללו נבדקים תדיר ע"י הרשות המקומית לצורך הנפקת הרישיון".
מה אומר החוק באשר לרחצה בבריכה?
לשם קבלת הרישיון להפעלת בריכה, הרשות המקומית חייבת לדאוג לכך שהמתקן יעמוד בדרישות בטיחות מחמירות, הן מבחינת הגישה לבריכה והן מבחינת הבטיחות בבריכה עצמה. הקפדה על הדרישות עשויה למנוע טביעות, החלקות, התחשמלות, הרעלה, זיהומים ועוד ומטרתן להבטיח את שלום המתרחצים.
בבריכה ציבורית יש חובה להחזיק מציל שעבר הכשרה מתאימה ושיש בידו תעודת מקצוע של משרד התמ"ת. אולם גם אם יש לו תעודה כנדרש, יש צורך לבדוק שהמציל עובר ריענון פעם בארבע שנים.
עו"ד עמיקם חרל"פצילום: משרד חרל"פעו"ד חרל"פ מציין כי "מציל זה מי שנמצא בבקרה ללא הפסקה ופוקח עין על כל מה שקורה בבריכה. לפני מספר שנים אירע מקרה שבו ילדה טבעה בבריכה ואחרי שמצאו אותה בקרקעית הבריכה היא אושפזה ונפטרה לאחר מכן. התברר שהמצילה הייתה בשיחת טלפון של כמעט דקה, פרק זמן קריטי להצלת ילדים. החובות הללו הן חובות אבסולוטיות. כשאדם שולח את ילדיו לבריכת שחיה הוא חייב לוודא שיש מציל מתפקד ועירני.
"אם אתם הורים לילדים קטנים, לא מומלץ להסתמך על אף גורם אחר, גם לא על המציל, ופשוט לא להוריד את העיניים מהילדים אפילו לא לדקה".
מה לגבי בריכה פרטית בבית בה אין מציל?
יש חובה להתקין גידור בטיחותי על מנת שילדים לא יפלו בשוגג לבריכה ויטבעו. החוקים והתקנות אינם מפרטים איזה גידור יש להתקין מבחינת החומרים, היציבות, הגובה וכו', אולם יש להקפיד כי הדבר יעשה בהתאם לשכל הישר. ההיגיון מחייב גובה גבוה דיו על מנת שילדים מתחת לגיל 5 לא יוכלו לעבור את הגדר.
האם נדרש ביטוח על מנת לפצות את הנפגע?
"בריכה פרטית אינה מחייבת רכישת ביטוח, אך ההמלצה היא חד משמעית לבטח. המצב שונה אם באותה בריכה פרטית מתקיימים שיעורי שחייה או טיפולי הידרותרפיה למיניהם, אשר הופכים את הבריכה למעין בריכה ציבורית. מבריכה ציבורית או מעין ציבורית בוודאי שנדרש ביטוח", מציין עו"ד לוי.
האם ילד שטבע בבריכה בצימר לאחר שנכנס אליה מרצונו מבלי שהוריו הבחינו בכך ונפגע יכול לתבוע את בעלי הצימר?
עו"ד לוי מבהיר כי הורים שילדם טבע בבריכה לאחר שנכנס אליה מרצונו ומבלי שהם הבחינו בכך, יכולים לתבוע את בעל הצימר, אך יש לבדוק ולהתייחס לנסיבות המקרה הפרטניות כמו למשל האם מתחם הבריכה היה מגודר, האם היה נעול בשער וכדומה. ישנם מקרים שאינם מקרי טביעה קלאסיים כמו התחשמלות בבריכה ואז יבדקו האם היו כבלים חשופים בקרבת מקום או גורמי התרשלות אחרים שהביאו לגרימת האירוע. מבחינת אשם תורם של הילד ו/או של הוריו, ככל הנראה בית המשפט ייחס חלק מסוים מן האחריות כלפי ההורים או כלפי הילד (בתלות בגילו), אך כל מקרה נבדק פרטנית.
מה לגבי רחצה בחופי הים?
עו"ד לוי מסביר כי אם אדם טובע בחוף עם שירותי הצלה פעילים אז יבדקו את תפקוד המצילים, מספרם, הציוד שלהם וכיוצ"ב. "ראשית, זה מאוד נדיר שזה קורה כי המצילים כאשר הם נמצאים הם מקצוענים. שנית, גם אם תיגרם טביעה זה לא בהכרח תהיה רשלנות של שירותי ההצלה".
עו"ד דור לויצילום: עמרי שפרן במצב רגיל של הדברים, טביעה של אדם ששחה בחוף בלתי מוכרז ללא שירותי הצלה תגרום לכך שמלוא האחריות לאירוע תיוחס לאדם שטבע. ואולם, ישנם מצבים מסוימים, חריגים במקצת לעומת המקרים הרווחים, בהם יכול להיות שתוטל אחריות על הרשות המקומית.
למשל, מסביר עו"ד לוי, "באחד המקרים דובר על אדם ששחה בחוף שאינו מוכרז וללא שירותי הצלה, אך עשה זאת בסמוך לחוף מוכרז, אשר גם בו לא פעלו אותה עת שירותי הצלה. בזמן השחייה קיבל מכה מסלע וסבל מנכויות חמורות. בית המשפט קבע כי באותו חוף קיימות סכנות מיוחדות ונסתרות מעבר לסכנות הרגילות דוגמת אותם סלעים החבויים מתחת לפני המים. באותו מקרה ייחס בית המשפט אשם תורם לתובע בשיעור 30% ואת שאר האחריות ספגה הרשות המקומית.
"דוגמה נוספת נדונה בבית המשפט המחוזי שם אדם נכנס לשחות בכנרת בחוף מוכרז אך ללא שירות הצלה פעיל באותה עת, צעד מספר צעדים אל תוך האגם ואז צנח מטה וטבע. התברר כי במקום קיימת מדרגה תת ימית שקיומה היה ידוע לרשויות והגביר את הסיכון בכניסה למים ועל כן היה על מפעילת החוף לנקוט בצעדים נוספים לביטול הסכנה ו/או יידוע הציבור על אודות הסכנה. גם במקרה זה הוטלה אחריות על הרשות המקומית".
