בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה לאחרונה כונס נכסים בפרויקט התחדשות עירונית תקוע ברחוב יוספטל בבת ים, תוך שהסמיך אותו לחתום על הסכם התמ"א בשם דיירים סרבנים. השופטת מיכל עמית אניסמן הסכימה עם טענת התובעות – מממנות הפרויקט – שלפיהן היזמית נטשה את אתר הבנייה וישנו צורך דחוף בקידום הפרויקט.
מדובר בפרויקט התחדשות עירונית מסוג חיזוק בניין קיים שבו 12 יחידות דיור, תוך הוספת שבע יחידות. לביצוע עבודות הבנייה נבחרה יזמית מסוימת כאשר החברות התובעות סייעו לה בהשגת מקורות מימון. ביוני האחרון הוגשה התביעה שבה טענו כי היזמית – שלדבריהן חייבת להן 17.78 מיליון שקל – למעשה נטשה את אתר הבנייה והפרויקט כולו תקוע כבר יותר משנה. בנסיבות אלה הן עתרו, בין היתר, למנות את עורך דינן ככונס נכסים לצורך תפיסת הפרויקט והשלמתו.
במסגרת ההליך הגיעו התובעות ומרבית הדיירים להסכם בנוגע להמשך מתווה הבנייה וניתן לו תוקף של פסק דין. בשלב זה, ועל רקע סירוב חלק מהדיירים לחתום על ההסכם, הדגישו התובעות את הצורך הממשי בקידום הפרויקט. לטענתן, הבנייה נעצרה באמצע עבודות השלד כשהממ"דים כמעט בנויים. הן התריעו כי במצב שבו הבניין מצוי כיום הוא מהווה סכנה בטיחותית לדייריו, ואינו מאפשר להם יכולת מגורים סבירה.
עוד לדבריהן, מזה שנה וחצי שלא נעשתה כל התקדמות בבנייה, וישנו צורך ממשי לזרז כמה שיותר את העבודות – בין היתר באמצעות הסמכת עורך הדין שלהם לחתום על ההסכם בשם הדיירים הסרבנים.
עו"ד ג'ני ריינדוביץצילום: מריה ויסמןהשופטת עמית אניסמן קבעה שיש לזרז את קידום הפרויקט, בפרט בתקופה המורכבת שבה אנו נמצאים: "נוכח מצב הפרויקט, כפי שהוצג על ידי התובעות, וכן בעלי הדירות שחתמו על ההסכם, עולה כי קיים צורך של ממש להביא לסיומו של הפרויקט בהקדם ככל הניתן, ובמיוחד בעת המלחמה בה שרויה מדינת ישראל. המצב הנוכחי בו במשך תקופה כה ארוכה טרם הושלמה המלאכה (ואף נעצרה למשך זמן כה רב) מציב את מרבית הדיירים (שכאמור – חתמו על ההסכם) בפני שוקת שבורה".
היא ציינה שאמנם במצב רגיל אין להיעתר בקלות לבקשת מינוי כונס נכסים שכן הדבר כרוך בפגיעה בקניינו של הדייר הסרבן, אלא שבהיעדר נתיבים יעילים אחרים לקידום הבנייה ולסיומה – כשהדיירים גרים בתת תנאים וניצבים מול סיכונים בטיחותיים – יש הצדקה להורות על כך.
היא דחתה התנגדות של דיירים שביקשו להתנות את חתימתם על ההסכם בהגדלת דמי השכירות שיקבלו. לדבריה מדובר בבקשה בלתי סבירה, שכן קבלתה תיצור אפליה ביחס לדיירים אחרים. בהזדמנות זו הובהר כי העובדה שרוב בעלי הדירות חתמו על ההסכם מעידה על סבירותו, ומוכיחה כי התנגדות יתר הדיירים אינה ממין העניין.
לפיכך קבעה השופטת שעורך הדין של התובעות ימונה ככונס נכסים, תוך שהבהירה כי מינויו מוגבל לחתימתו על ההסכם בשם הדיירים הסרבנים בלבד. היא הורתה לו להפקיד ערובה בסך 100 אלף שקל לשם הבטחת אחריותו, ולהגיש דו"ח על ביצוע מלאכתו לכל המאוחר עד לתחילת חודש פברואר.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעות: עו"ד זהר אנגלנדר
• ב"כ הנתבעת 1: עו"ד יעקב לוי
• ב"כ הנתבע 3: עו"ד ליאור בן-יוסף הלוי (בתפקידה כנאמנת ליישום הליכי חדלות פירעון)
• ב"כ הנתבעים 9-4, 14-11, 22-21 ו-24: עו"ד מיכאל גבע
• ב"כ הנתבעת 10: עו"ד אביעד נוימרק
• עו"ד ג'ני ריינדוביץ עוסקת בתמ"א 38
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
