בית המשפט השלום בתל אביב הרשיע את נחום אייזנשטאט בעבירות שיבוש מהלכי משפט והפרת הוראה חוקית בצוותא, וכן בעבירות לפי חוק הדרכונים, שאפשרו לבן ארי, החשוד בהונאה של מאות מיליוני שקלים כלפי מאות לקוחותיו, לברוח מהארץ.
אייזנשטאט הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, לאחר הליך גישור. על פי ההסדר, הצדדים יבקשו בהסכמה מביהמ"ש לגזור על אייזנשטאט עונש של שבעה חודשי עבודות שירות, קנס של 50 אלף שקל ומאסר על-תנאי. ההסדר כפוף לאישור בית המשפט.
לפי כתב האישום המתוקן שבו הודה אייזנשטאט, בחודש אפריל 2021 נפתחה חקירה גלויה נגד בן ארי, מנכ"ל חברת EGFE, בחשד כי הונה מאות משקיעים בהיקף כספי של מאות מיליוני שקלים. לאחר חקירתו, שוחרר בן ארי על ידי בית משפט השלום בתנאים מגבילים שכללו, בין היתר, צו איסור יציאה מן הארץ, הפקדת דרכוניו במשרדי רשות ניירות ערך וערבות בנקאית בסך שני מיליון שקל.
לפי האישום, אייזנשטאט היה חבר קרוב מזה שנים רבות של בן-ארי ואף נמנה עם משקיעיו. בתוך כך היה מודע לכך שנגד בן ארי מתנהלת חקירה פלילית וכי נאסר עליו לצאת מן הארץ.
עוד לפי כתב האישום המתוקן, אייזנשטאט אפשר לבן-ארי לעשות שימוש בדרכונו, תוך הבנה שבן ארי יתחזה אליו וייצא מן הארץ חרף ההגבלות שהוטלו עליו. בן-ארי אכן יצא מהארץ באמצעות דרכונו של אייזנשטאט, שבו הוחלפה התמונה לתמונתו של בן-ארי, והפר בכך את התנאים המגבילים. אייזנשטאט אף ביצע פעולות נוספות שנועדו לתמוך בתכנית הבריחה של בן ארי, וביניהן אפשר לבן ארי לבצע בדיקת קורונה על שמו, והצהיר בפני משרד הפנים שדרכונו אבד, באישור ועידוד בן-ארי.
