השופט רונן אילן מבית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו רוכשי שלוש דירות בפרויקט בבת ים נגד יזמית הנדלן "קבוצת אהרוני", וחייב אותה לפצות אותם בכ-600 אלף שקל בגין איחור של יותר משנתיים במסירה.
התובעים בני משפחה שב-2013 רכשו שלוש דירות בפרויקט שיזמה וקידמה הנתבעת. בהסכמי המכר נקבע בין היתר כי החזקה בדירות תימסר להם בתוך 36 חודשים ממועד קבלת היתר הבנייה או ממועד השלמת קומות המסחר בפרויקט – לפי המאוחר. היתר הבנייה ניתן באוקטובר 2013 אך הדירות לא נמסרו בחלוף 36 חדשים וגם לא עד להגשת התביעה באפריל 2018, אלא רק בפברואר 2019.
במוקד המחלוקות בין הצדדים עמדה שאלת משמעותה של ההוראה שלפיה יימסרו הדירות בחלוף 36 חודשים ממועד השלמת קומות המסחר בפרויקט. החברה טענה שיש לקיים הוראה זו כלשונה ולפיה אין כלל איחור במסירת הדירות ואין לרוכשים זכות לפיצויים.
לגרסתה, נקבע בהסכמים כי מניין 36 החודשים יחל "ממועד קבלת היתר הבנייה ו/או ממועד השלמת בניית קומות המסחר". היא כיוונה לחלופה השנייה וטוענת כי כיוון שבניית קומות המסחר טרם הושלמה, אפילו טרם החל מניין הימים לו התחייבה למסירת הדירות, קל וחומר שטרם חלף בעת הגשת התביעה.
הרוכשים טענן מנגד שהוראה זו לא משקפת את ההסכמה החוזית ואין לאכוף אותה, ולכן נמסרו הדירות באיחור ניכר ויש לחייב הנתבעת בפיצוי.
ואכן, השופט רונן אילן קיבל את התביעה. הוא הבהיר שמועד מסירתה של דירה, לאחר שזו כשרה וערוכה למגורים, הוא אחד הנתונים הקריטיים ביותר מבחינתו של הרוכש. איחור עלול להותיר אותו ללא פתרון דיור, לגרום לו לנזקים כלכליים ולהותירו במצוקה בשל חוסר הוודאות בכל הנוגע למועד המסירה.
בפסק הדין צוין שחוק המכר קובע את חובתו של מוכר דירה למסור את החזקה בה לקונה במועד שנקבע בהסכם, ולצד זאת את חובתו לשלם פיצוי לקונה אם לא עמד המוכר בהתחייבות למסירת הדירה במועד החוזי. מדובר בחבות קוגנטית עליה לא יכולים הצדדים להתנות בחוזה המכר. בפסיקה נקבע כי תניות פטור הקובעות את מועד המסירה של הדירה לפרק זמן בלתי מוגבל אינן חוקיות וחסרות תוקף.
השופט הוסיף כי כאשר בוחנים את טענת החברה על רקע זה, מתברר שזו זו בדיוק ההסכמה שלה היא טוענת – הסכמה למסירת הדירה במועד עתידי הנתון לחלוטין לשליטתה. מועד שאותו היא יכולה לשנות, בהקדמה או בדחייה, חד צדדית ובלי כל יכולת שליטה לתובעים.
נקבע שמדובר בתניית פטור אסורה, המותירה בידי החברה שליטה מלאה והחלטה חד-צדדית באשר למועד מסירת הדירות: "ברצותה, תשלים את קומות המסחר ותודיע שהחל מרוץ המועדים, וברצונה תשהה את השלמת קומות המסחר כך שלשיטתה טרם החל מרוץ המועדים".
לאחר שנמצא שהחלופה שעליה מתבססת הנתבעת בטלה, נותרה ההתחייבות בחלופה הראשונה, למסירת הדירות בתוך 36 חודשים מיום קבלת היתר הבנייה לפרויקט. היתר הבנייה ניתן באוקטובר 2013, מועד המסירה שלו התחייבה הנתבעת היה אוקטובר 2016, ולפיכך נקבע שהיא איחרה במסירת הדירות שכן אלו נמסרו רק בפברואר 2019. היזמית חויבה לפצות את התובעים בסך כולל של 604,174 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 36 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד עמרם נהרי עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
