יזמים ממושב ארגמן שבבקעת הירדן, שמפעילים במקום פונדק דרכים ותחנת דלק, הגישו לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית ונגד אגודת המושב שלא מאפשרות להם זכות שימוש בקרקע מעבר לתקופה המוסכמת המסתיימת בדצמבר. לטענתם ההחלטה לוקה בחוסר תום לב ואי-סבירות קיצונית, ותגדע את מטה לחמם.
מדובר בשטח של 1,500 מ"ר במושב. התובעים, שני היזמים שעומדים מאחורי הקמת המתחם, טוענים שהשטח הוקצה להם עוד בשנות ה-70 כנחלה חקלאית. בהמשך שונה ייעוד הקרקע לפרויקט תיירותי והוקמו במסגרתו הפונדק ותחנת דלק "פז", לטענתם בהסכמה ובאישור של בעלת הקרקע הרשמית - החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית ("החט"ל").
בתביעה שהגישו באמצעות עו"ד ערן לב הם סיפרו שבאוגוסט 1999 נחתם בינם לבין החט"ל חוזה שבמסגרתו הוענק להם רישיון כ"בר רשות" לאחזקת הקרקע. מדובר בהסכם קצוב לתקופה של 25 שנה, שעתיד לפקוע בסוף 2024.
לטענתם, כתוצאה מיוזמתם, השקעתם ועמלם, הפך המקום - שהיה בתחילה אדמת מדבר וטרשים - לפרויקט חקלאי ובהמשך לפרויקט תיירות ותחנת תדלוק, המספקים שירותים ותעסוקה.
על מנת להמשיך להפעיל את מתחם התיירות הם פנו לחט"ל ביוני אשתקד, כלומר שנה וחצי טרם פקיעת החוזה, בבקשה לחדש את ההסכם. זאת על רקע העובדה שהמתחם משמש כמקור פרנסתם ומטה לחמם. אלא שהחט"ל, לטענתם, ביקשה מהם להפנות את בקשתם לאגודת המושב, וציינה כי החט"ל תתייחס לפנייה אך ורק לאחר מכן ולאחר בחינה של "כלל הפרמטרים".
בתביעה נטען שגם האגודה נמנעה מלהביע עמדה מפורשת בנושא. לאחר ישיבת שערכה הוחלט ש"הוועד ילמד את עמדת הגורמים השונים ולאחר מכן יגבש את דעתו". ואולם לטענת היזמים, עד עצם היום הזה לא התקבלה החלטה כלשהי של האגודה בעניין.
יתרה מכך, בפרוטוקול ישיבת ההנהלה שלה מיולי האחרון נכתב ש"ההנהלה מבינה כי לתובעים יש זכויות במתחם". במילים אחרות, טוענים התובעים, מדובר בהודאת בעל דין מצד האגודה שעל פיה היא מכירה בזכויותיהם במתחם.
באותו פרוטוקול נכתב אמנם שהבנייה במתחם אינה מוסדרת, וכי "ההנהלה אינה יכולה לשתף פעולה במתחם שאינו מוסדר מבחינה חוקית", אלא שלעמדת התובעים מדובר בטענה שגויה שכן הם מחזיקים בכלל האישורים לכך שהמקום פועל באופן חוקי למהדרין.
"הנה כי כן", סיכמו, "התנהגות הנתבעות קלעה את התובעים למעגל שוטה, על פיו מחד החט"ל מתנה את התייחסותה לפנייתם בקבלת עמדת האגודה, הגם שבעלת הזכויות הנה החט"ל. ומאידך, האגודה לא טרחה עד עצם היום הזה לתת תשובה ישירה לפניית התובעים".
לעמדת התובעים יש בהתנהלות הנתבעות משום שרירות לב. בנסיבות אלה הם עותרים לחייב את החט"ל, כבעלת הקרקע, להעניק להם זכות שימוש נוספת מעבר ל-2024, ולחלופין לקבוע בפסק דין הצהרתי שהתנהלותה לוקה בחוסר תום לב ואי-סבירות קיצונית. מההסתדרות הציונית נמסר: "החטיבה להתיישבות תגיש את תגובתה במסגרת ההליך המשפטי".
