ההתעניינות הגרמנית במערכת החץ-3 כהגנה מפני טילים בליסטיים רוסיים עולה שלב, והפכה בשבועות האחרונים לשיחות רשמיות ראשוניות בנושא בין ירושלים לברלין. עסקה כזאת עשויה להיות אחת הבולטות בייצוא הביטחוני של 2022, שבמשרד הביטחון מעריכים שיירשום שיא חדש.
הבוקר חושף המשרד את נתוני הייצוא הביטחוני של 2021, עוד לפני השפעות המלחמה באוקראינה, שרשם שיא של כל הזמנים: 11.3 מיליארד דולר, זינוק של 33% לעומת 2020 (כ-8.5 מיליארד דולר) ושל 20% לעומת השיא הקודם שנקבע ב-2017 ועמד על 9.4 מיליארד דולר.
2 צפייה בגלריה
מערכת ברק (מימין) וקלע דוד. שנה מצוינת לתעשייה הביטחונית
(צילומים: רועי עידן, התעשייה האווירית)
בין השאר מכרו אלביט, התעשייה האווירית, רפאל ושאר התעשיות הביטחוניות למרוקו, לבחריין ולאמירויות ב-800 מיליון דולר מוצרים ושירותים, הממחישים את התועלת הכלכלית לתעשיות הביטחוניות הישראליות מהסכמי אברהם. הסכום אינו כולל את העסקה למכירת מערכת ההגנה האווירית ברק-8 למרוקו, בשווי של 560 מיליון דולר, שתוכר בתוצאות 2022. יאיר קולס, ראש סוכנות הייצוא במשרד הביטחון (סיב"ט), העריך אתמול כי הייצוא הביטחוני מישראל למדינות ערביות יעבור השנה את הרף של מיליארד דולר בשנה.
שר הביטחון בני גנץ אמר כי "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מוכיחה שוב לעולם את מה שלנו תמיד היה ברור, שביטחון הוא בבחינת צורך לאומי לכל מדינה ולא בבחינת מותרות. עסקית אנחנו מרוויחים מזה, אבל מבחינה גיאופוליטיות מלחמה זה דבר מצער ורע".
עיקר היצוא הגיע מתחומי הטילים, הרקטות ומערכות ההגנה האווירית (20%) בין השאר בעקבות מכירת מערכת הספיידר של רפאל לצ'כיה ב-630 מיליון דולר, שירותי אימון והדרכה (15%), הרבה בזכות עסקת הענק בין אלביט למשרד ההגנה היווני לחידוש בית הספר לטיסה של חיל האוויר המקומי ב-1.5 מיליארד דולר למשך עשרים שנה,, מערכות מל"טים ורחפנים (9%), מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרוניות (9%) וכלי טיס מאוישים ואוויוניקה (9%). מכירות סייבר ומערכות מודיעין תפסו רק 4% מהייצוא הביטחוני.
קולס הסביר כי "יש שלושה עימותים גלובליים שמזינים את הביקוש למערכות הישראליות: סין-ארצות הברית, הסונים והשיעים ורוסיה מול מדינות נאט"ו. ישראל משמרת את המקום שלה בין עשר היצואניות הביטחוניות הגדולות בעולם, ואנחנו מעריכים שב-2022 נעלה ממקום שמיני לחמישי או שישי. בניגוד להערכה הראשונית שלנו, משבר הקורונה העולמי לא מביא לירידה בתקציבי הביטחון".
אירופה, שבעבר מיעטה לרכוש מערכות נשק מישראל מסיבות פוליטיות והעדפה לתוצאת מקומית, טיפסה בשנה שעברה למקום הראשון בחלוקה הגיאוגרפית של הרכש הביטחוני מישראל, עם 41% מהייצוא, מקדימה את אסיה והפאספיק, שכוללות את השוק ההודי הגדול, עם 34%. ארה"ב תופסת 12% מהייצוא הביטחוני, לפני מדינות הסכמי אברהם (7%), אפריקה (3%) ואמריקה הלטינית (3%).
עוד בלט השנה חלקן של העסקאות שבוצעו באמצעות הסכמים בין מדינות ולא בין התעשיות הישראליות ללקוחות הסופיים, מה שמכונה עסקאות G to G, שעלו מ-900 מיליון דולר ל-3.4 מיליארד. למרות זאת טוענים בתעשיות הביטחוניות כי משרד הביטחון איטי בהענקת אישורי ייצוא, בעיקר למדינות המפרץ, וכי לא פעם נאלצות מדינות זרות שביקשו לרכוש מערכות ישראליות לרכוש מערכות מקבילות ממדינות אחרות, שזמינות להן יותר.
